ארבעת התנאים
אחריות לחוזה הדמוקרטי
מאפייני האזרחים הבוגרים בתרבות דמוקרטית בת קיימא על-פי המחקר
ממד גיבוש עמדה
מגלים עניין ומתעדכנים באופן אקטיבי, שוטף ומעמיק באקטואליה, מתוך מודעות וביקורתיות כלפי הטיות, פערי מידע והטעיות מכוונות אפשריות באמצעי התקשורת השונים, ומתוך הבחנה בין דעות לעובדות.
בוחנים באופן ביקורתי החלטות ופעולות של גורמים בשלטון ובשירות הציבורי, ומגבשים עמדה מושכלת לגבי המידה בה הם מיישמים ו/או מערערים על רכיבי היסוד של השיטה הדמוקרטית.
מכירים במתח בין המרכיב היהודי והמרכיב הדמוקרטי בזהות של ישראל ומגבשים עמדה בסוגיות רלוונטיות באופן שאינו מתפשר על מרכיבי היסוד של השיטה הדמוקרטית.
מזהים והודפים טיעונים פופוליסטיים, שנועדו לערער את אמון הציבור ברכיבי היסוד של הדמוקרטיה (לדוגמה: הסתה נגד מימוש חילופי שלטון בעקבות תוצאות בחירות חופשיות) ומבינים את הסכנה הטמונה בהם למדינה ולחברה.
מכירים את המנגנונים החוקיים המופעלים בעת חירום ואיום ביטחוני (כמו הענקת סמכויות חריגות לשב"כ, צמצום שקיפות, חיסיון מידע ופגיעה בחופש העיתונות), ומנתחים באופן ביקורתי את הלגיטימיות והמידתיות בשימוש בהם גם בזמן הסלמה ומשבר.
מתנגדים להכלה פוליטית של קבוצות אידיאולוגיות אשר אינן מקבלות את רכיבי היסוד של השיטה הדמוקרטית (לדוגמה, מכפיפות את החלטות המוסדות הדמוקרטיים להכרעות של מנהיגי דת).
מעריכים ומבקרים את הלגיטימיות של קבוצות מאבק אזרחיות בהתאם להקשר, ולזהות מתי רשויות השלטון והאכיפה מפרות את הזכות למחאה אזרחית לגיטימית וחוקית.
ממד חיים לאור
מצייתים לחוקי המדינה מתוך אמון ומחויבות לשלטון החוק, נמנעים ממעשי עבריינות, שומרים על הסדר הציבורי ומכבדים את ההכרעות של מוסדות החוק והמשפט (גם כשהן מנוגדות לעמדות).
מממשים את הזכות להשתתף בתהליך הדמוקרטי באמצעות הצבעה בבחירות לכנסת, לרשויות המקומיות ובמשאלי עם, מתוך הבנה של חשיבות ההשתתפות בהליך הדמוקרטי וההשלכות של אי-השתתפות בו (למשל, אי הצבעה דינה כהצבעה למפלגות ספציפיות).
מממשים את הזכויות האזרחיות ויודעים כיצד למצות אותן.
משתתפים בתהליכי קבלת החלטות קהילתיים באמצעות מוסדות מקומיים (כמו מועצת תלמידים, ועדי שכונה או מועצות עירוניות) ו/או באמצעות מהלכי שיתוף ציבור.
ממד מעורבות אזרחית
מביעים עמדה בנושאים ציבוריים ופוליטיים, מנהלים דיון ענייני, מושכל, עובדתי ובלתי אלים בנוגע אליה, גם כאשר העמדה מנוגדת לשיח החברתי המקובל.
משתתפים, יוזמים ותורמים מתוך תחושת אחריות ויכולת השפעה, לפעולות ו/או לארגונים אזרחיים הפועלים לקידום נושאים בעלי חשיבות ציבורית, שיפור שירותים ציבוריים, מאבק בעוולות שלטון והגנה על מנגנוני הביקורת ושומרי הסף.
מכירים את מגוון הפעולות האזרחיות הלגיטימיות והחוקיות ומתאימים את אמצעי המחאה האזרחית לחומרת האירוע.
משתתפים בפעולות מחאה אזרחית היוצאות כנגד איומים על הדמוקרטיה ו/או מעשי שחיתות. לא נרתעים מניסיונות של גורמים בעלי כוח לעשות דה-לגיטימציה למחאות ומתמידים גם במאבקים חברתיים ארוכי-טווח.
מבינים את השפעתן של הרשתות החברתיות על תהליכים דמוקרטיים ומשתמשים בהן ביעילות להפצת רעיונות ויוזמות חברתיות ופוליטיות וליצירת שיתופי פעולה לקידום מטרות אלה.
המצפן הערכי שעל-פי המחקר יש להקנות לבוגר.ת בתהליך החינוכי על מנת שיוכלו לקיים את תפקידם האזרחי בתרבות דמוקרטית בת קיימא
כבוד לשלטון החוק
להאמין כי העקרונות הדמוקרטים, שמנחים כיצד על החברה להתנהל ולפעול, הינם מוסריים, נכונים ותקפים אוניברסלית, מעוררים סנטימנט חיובי ותחושת כבוד (זאת במקביל להכרה בחולשות הגלומות בדמוקרטיה ובצורך לשפר את יישומה). כולל תפיסה עמוקה ש:
חברה צריכה להתנהל על פי עקרונות של צדק והוגנות כלפי כל חבריה, עקרונות הבאים לידי ביטוי במימוש שלטון החוק.
לכל האזרחים מגיעה זכות שווה להשתתף בתהליכים הפוליטיים והשלטוניים המעצבים את חייהם.
החלטות צריכות להתקבל בהכרעת רוב תוך הגנה על זכויות המיעוטים.
קורפוס הידע שעל-פי המחקר יש להקנות לבוגר.ת בתהליך החינוכי על מנת שיוכלו לקיים את תפקידם האזרחי בתרבות דמוקרטית בת קיימא
כללי
שיטות ממשל, דמוקרטיה מהותית, ישירה ועקיפה.
מוסדות השלטון, ברמה המקומית, הלאומית והגלובלית.
רכיבי היסוד של המשטר הדמוקרטי, ביניהם בחירות תחרותיות, איזונים ובלמים, שלטון החוק ומאפייניו, אחריותיות, אזרחות והשתתפות אזרחית, מנגנונים המאפשרים מעורבות אזרחית.
מנגנונים במערכת שלטון דמוקרטית, כגון שיטות בחירות, מנגנונים לשמירת הפרדת רשויות ומערכת היחסים ביניהם, שומרי הסף ותפקידם, תהליכי חקיקה.
חובות וזכויות האזרח.
מנגנונים לקידום השפעה ומעורבות אזרחית.
דמוקרטיה מתגוננת ואיומים על שלטון החוק, כגון עבריינות לסוגיה, שחיתות לסוגיה, פופוליזם.
ישראל
מקורות ההשראה לתרבות הפוליטית בישראל והשפעות של זרמים אידאולוגיים שונים עליה.
המאפיינים הייחודיים של ישראל כמדינת לאום יהודית ודמוקרטית הכוללת מיעוטים דתיים.
מאפיינים ייחודיים במוסדות השלטון, ביניהם מערכת שלטון החוק, תפקיד בג"ץ, החוק העברי וחוקי ההלכה במשפט בישראל, סמכויותיהם של בתי דין דתיים (של הדתות השונות).
התפתחות המערכת הפוליטית והמוסדות הדמוקרטיים בישראל, המתחים שהם מעוררים בקרב קבוצות חברתיות שונות.
פולמוס החוקה בישראל, מגילת העצמאות וחוקי היסוד כבסיס חוקתי לדמותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.