ארבעת התנאים
כבוד בין קבוצות
מאפייני האזרחים הבוגרים בתרבות דמוקרטית בת קיימא על-פי המחקר
ממד גיבוש עמדה
מכירים את הערכים והתפיסות של קבוצות הזהות העצמית ואת השונות בינן לבין ערכים ותפיסות של קבוצות זהות אחרות בחברה הישראלית. לאורן, מעריכים אירועים וסוגיות שנויות במחלוקת מזוויות מבט שונות.
לוקחים בחשבון את טובת הכלל ואת הערכים, התפיסות והצרכים של קבוצות אחרות (כל עוד הן אינן עומדות בסתירה לזכויות אדם ועקרונות היסוד הדמוקרטיים) גם בעת מצבים של הסלמה ומשבר לצורך גיבוש עמדה והצעת פתרונות לסוגיות אקטואליות.
בוחנים באופן ביקורתי כיצד מקורות מידע שונים מושפעים מהשקפות העולם וההטיות של יוצריהם וכיצד אלו משפיעים על פרשנות למידע.
ממד חיים לאור
מחזיקים בתפיסת זהות עצמית מגובשת ומורכבת המזדהה עם קבוצות שייכות שונות ומצטלבות ומשקפות היבטים שונים בזהות העצמית (לדוגמה: זהות מגדרית, לאומית, דתית).
נמנעים מהכללות ומשימוש בסטראוטיפים לתיאור חברי קבוצות חברתיות אחרות ולהתייחס לאנשים כפרטים ייחודיים בעלי זהויות קבוצתיות מרובות.
מנהלים דיאלוג משמעותי, ענייני ומכבד על נושאים שנויים במחלוקת, תוך קשב וכבוד לעמדות וצרכי הזולת, הכרה בלגיטימיות של השקפות עולם שונות וחתירה להסכמות, גם במצבי הסלמה ומחלוקות עמוקות.
מבטאים ערכים, תרבות ואמונות מבלי לפגוע בזכותם של אחרים לנהוג באופן דומה, ולנהוג ברגישות להבדלים בין-תרבותיים במצבים חברתיים.
פועלים מתוך שותפות, סולידריות וערבות הדדית עם החברה הישראלית על שלל גווניה ורכיביה ונכונות להתפשר לטובת העתיד המשותף.
ממד מעורבות אזרחית
מתנגדים לניסיונות של קבוצות חברתיות לקדם מנהגים ו/או מדיניות הפוגעים בזכות לשוויון של קבוצות זהות שונות, גם כשהם נעשים בשם הערכים של קבוצת הרב בעלת הכוח וגם כאשר הם נעשים, לכאורה, בשם ערכי הסובלנות והפלורליזם.
מזהים ופועלים כנגד תופעות של הכללה, הסתה, שיסוי וקיטוב בשיח הציבורי והפוליטי.
מזהים הדרה והשתקה של קבוצות מוחלשות בחברה ופועלים לשילוב, העצמה והנכחה של קולן במרחב הציבורי והפוליטי.
מתנגדים להכלה של אורחות חיים ומנהגים תרבותיים המביאים לפגיעה בזכויות יסוד של אנשים ו/או קבוצות או לפגיעה ברכיבי היסוד של הדמוקרטיה גם אם הם נעשים בחסות ערכי הסובלנות והפלורליזם.
מקדמים דיאלוג בין-תרבותי וחתירה להסכמות בין קבוצות חברתיות על חזון משותף, גם בעת משבר חברתי או בטחוני.
המצפן הערכי שעל-פי המחקר יש להקנות לבוגר.ת בתהליך החינוכי על מנת שיוכלו לקיים את תפקידם האזרחי בתרבות דמוקרטית בת קיימא
סובלנות
ההכרה בזכותו של כל אדם להחזיק במחשבות, דעות רצונות והתנהגויות שונות, ולזהות עצמו על בסיס השתייכות לקבוצות זהות שונות ומרובות. זו, באה לידי ביטוי בהתנהגות מכבדת כלפי האחר ותפיסת עולמו, גם כשקיימת אי-הסכמה עמוקה בין הצדדים או כשקיימים הבדלים משמעותיים ביניהם.
קורפוס הידע שעל-פי המחקר יש להקנות לבוגר.ת בתהליך החינוכי על מנת שיוכלו לקיים את תפקידם האזרחי בתרבות דמוקרטית בת קיימא
כללי
זהות חברתית: הצורך האנושי בזהות וברבדים שונים שלה, זהויות אוניברסליות (כגון זהות מגדרית, מידת דתיות) וזהויות פרטיקולריות (כגון, שייכות לאומית, אתנית, זהויות מורכבות כמו פלסטינים אזרחי ישראל). זהויות חברתיות שונות ומצטלבות.
ההשלכות החברתיות והפוליטיות של קבוצות זהות ושייכות חברתיות (יחסי כוח, תחרות על משאבים סימבוליים וריאליים).
מנגנונים פסיכולוגיים המייצרים הטיות הכללה ביחס לקבוצות חוץ.
תרבות: מהי תרבות, אילו צרכים אנושיים וחברתיים היא משרתת ואיך היא נוצרת. נורמות, אמונות, ערכים, סמלים, טקסים, מיתוסים, נרטיבים ושפה כגורמים המגדירים תרבות. ממדים פרטיקולריים ואוניברסליים של התרבות. מיעוט ורוב.
מאפיינים של חברה מרובת-תרבויות ומודלים חברתיים, פוליטיים ודגמי משטר שונים שמטרתם להגיע להסכמות והסדרים בין-קבוצתיים.
לאום, דגמים של מדינות לאום דמוקרטיות (דו/רב לאומיות, מיעוטים לאומיים, אוטונומיה תרבותית או טריטוריאלית למיעוטים לאומיים). מדינת כלל אזרחיה. זהות לאומית וסוגיה: זהות לאומית אזרחית, זהות לאומית אתנית. חוקה.
ישראל
המגוון התרבותי והרכיבים הייחודיים שתורמות לו קבוצות חברתיות שונות: השפה, התרבות, ההיסטוריה, הערכים, המורשת והמסורת הייחודית והקשרים והיחסים בין הקבוצות התרבותיות השונות.
פרספקטיבות תרבותיות שונות על סוגיות אקטואליות שנויות במחלוקת וקונפליקטים בין הצרכים של קבוצות חברתיות במרחב הציבורי וההסדרים או המחלוקות לגביהם (כגון, איסור על מכירת חמץ בפומבי בפסח).