top of page

פרקטיקות חינוכיות

השתתפות אזרחית מעשית בקהילה

אחריות לחוזה הדמוקרטי

Rive animation thumbnail

תיאור כללי


"למידה באמצעות עשייה": גישה על פיה הלומדים לא "לומדים" אזרחות אלא "עושים אזרחות" באמצעות ייזום וביצוע פרויקטים יישומיים בסוגיות הרלוונטיות לחייהם או לקהילתם. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בשילוב נוער בפעילות לשינוי אזרחי כמו פעולות א-מפלגתיות לקראת מערכות בחירות מקומיות או ארציות, לדוגמה, באמצעות השתלבות בפרויקטים לעידוד הצבעה, עבודה בקלפיות או בקמפיינים, או בעקיפין, למשל באמצעות עריכת בחירות דמה בביה"ס, או השתלבות בהתמחויות במערכות שונות.

אחת השיטות הנפוצות ביותר כיום ליישום עקרון זה פותחה בארה"ב ונקראת Action civics. שיטת Action civics היא נגזרת של שיטת הלמידה הפעילה למידה מבוססת פרויקטים (PBL), המבוססת על כך שהלומדים עובדים יחד כדי לפתור בעיות ושאלות "מהחיים", תוך שימוש במידע זמין או נתונים שהם אוספים בעצמם כדי להמציא פתרונות. בהקשר של חינוך אזרחי לדמוקרטיה, הפרויקטים שמובילים הלומדים עוסקים בנושאים אזרחיים, חברתיים או פוליטיים, והם מלווים בהנחיה פדגוגית המחברת אותם למושגים ותחומי ידע מתוך עולם התוכן של לימודי האזרחות והדמוקרטיה. השיטה מעודדת בני נוער לאתר ולנתח סוגיות רלוונטיות בקהילות שלהם, לבנות תהליך אסטרטגי המכוון לפתרון הסוגיות ולהוציא אותו לפועל. כל זאת, תוך רכישת ידע אזרחי ופוליטי מתאים ועיבוד ורפלקציה אודותיו. ההתנסות ביצירת תרומה ממשית ליצירת שינוי אפקטיבי בקהילותיהם, בתחומים החשובים להם, מאפשרת ללומדים לתרגל השפעה אזרחית "בחיים האמיתיים", מחזקת את המוטיבציה לעסוק בעשייה אזרחית גם בעתיד, ומסייעת להם לפתח את זהותם כאזרחים המבינים את תפקידם בחוזה הדמוקרטי. לדוגמה: בכמה מדינות בארה"ב, תלמידים בפרויקטים כאלה הצליחו לייצר קמפיין לשכנוע המחוקקים לשלב משוב של תלמידים בהערכות מקצועיות של מורים, מהלכים שהביאו לשינוי מדיניות. במקרה אחר, תלמידים השפיעו על תכנון של גשר חדש בעיר וגרמו להוספת נתיב לרוכבי אופניים על הגשר.

הפרקטיקה מובחנת מפרקטיקות חינוכיות של עידוד התנדבות למען הקהילה בכך שהיא עוסקת בנושאים שתכליתם לפעול לשינוי ברמת המערכת ובאמצעות מנגנונים מערכתיים (בקהילה, בשלטון המקומי או הארצי) ובפעולה קולקטיבית של צוות למען מטרה זו (להבדיל מהתנדבות אישית).

למה זה חשוב


בעשורים האחרונים ניכרת במדינות דמוקרטיות רבות מגמה של שחיקה באמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים ואדישות וניכור כלפי תהליכים דמוקרטיים הנובעים מכך שהאזרחים, ובייחוד הצעירים שבהם, תופסים את המערכת הדמוקרטית כחלשה, משוסעת, ובלתי מתפקדת וחשים תחושה של חוסר יכולת להשפיע, בעיקר לנוכח כשלון הממשלות הדמוקרטיות לתת מענה הולם למשברים הגלובליים של העשורים האחרונים.

כתוצאה מכך, מתחזק הניתוק האזרחי מתהליכים פוליטיים וחברתיים, המתבטא באדישות לתהליכי קבלת החלטות פוליטיים, חוסר מעורבות וחוסר השתתפות בתהליך הפוליטי ושחיקה בהבנת תפקידם כאזרחים במדינה דמוקרטית מעבר למימוש זכות הבחירה. מגמה זו משתקפת גם בעלייה בתמיכה ברעיונות לא-דמוקרטיים ובמנהיגות סמכותנית, המציעים פתרונות פשטניים לבעיות מורכבות. בהקשר זה, תפקידו של החינוך האזרחי הוא לטפח אזרחים מעורבים, המבינים את תפקידם בחוזה הדמוקרטי, בעלי הבנה כיצד החלטות דמוקרטיות מעצבות את חייהם, בעלי עניין ובעלי מסוגלות ליטול חלק פעיל בתהליך הדמוקרטי.

למה זה אפקטיבי


מטא-אנליזה של מחקרים על שיטות להוראת אזרחות ודמוקרטיה Teegelbeckers, 2023)) מצאה כי שיטות המבוססות על פרויקטים אזרחיים יישומיים הראו אפקטיביות משמעותית בשיפור של מעורבות פוליטית ושל חוללות פוליטית פנימית: התלמידים הראו בטחון רב יותר ביכולת להבין תהליכים פוליטיים ולהשפיע עליהם. התוצאות נמצאו אפקטיביות רק עבור תלמידי תיכון וסטודנטים ולא עבור צעירים יותר.

מחקרי הערכה לבחינת ההשפעה של השתתפות בתוכניות המבוססות על השתתפות פעילה בדמוקרטיה, על מחויבות אזרחית ומוטיבציה להשתתפות דמוקרטית וחברתית, וחוללות אזרחית, מעלים תוצאות חיוביות (אם כי מבוססות בעיקרן על דיווחים עצמיים)

Ballard et al. 2017)., Generation Citizen, 2023-2024 Program Impact Report  NAAC National Action Civics Collaborative, Gingold, J., 2013,)

שיטת הלמידה מבוססת הפרויקטים (PBL), העומדת בבסיס חלק מהאופנים ליישום תוכניות להשתתפות פעילה בדמוקרטיה שתוארו כאן, הוכיחה הצלחה כאמצעי לרכישת ידע, פיתוח יכולות חשיבה ביקורתית, חוללות עצמית ופעלנות, במגוון נושאים (e.g., Bando et al., 2019).

אופנים למימוש


פרויקטים שהוכיחו אפקטיביות פועלים במבנה דומה: שלב הכנה, בו נערכת למידת עומק של הסוגייה החברתית או הפוליטית הרלוונטית (באמצעות הוראה, דיון, משחק או מפגשים עם בעלי עניין), שלב ניתוח הסוגייה הנבחרת בעבודה עצמאית של התלמידים, ולבסוף שלב הפעולה שכולל תכנון של פעולה וביצוע שלה, לרוב בקבוצות קטנות.

עצמאות, העצמה והובלה של התלמידים את הפרויקט - פעלנות (agency), פעלנות משותפת (פעולה קולקטיבית), עבודה בצוותים קטנים עצמאיים ואחריות של התלמידים על בחירת הנושא, חקירתו, גיבוש הפעולה והוצאתה לפועל בתהליך מונחה של הצוות החינוכי.

פרויקטים הכוללים קשר עם בעלי תפקידים פוליטיים וציבוריים הראו השפעה משמעותית יותר על חוללות פוליטית פנימית וחיצונית של המשתתפים (Ballard et al., 2016).

רפלקציה - דגש על חיבור בין תיאוריה לפרקטיקה, פיתוח, חקירה ביקורתית והסבר של החוויה הפעילה בעזרת קורפוס הידע התיאורטי והאזרחי הרלוונטי.

חוויית הצלחה - יצירת שינוי משמעותי במציאות חשובה להצלחת הגישה החינוכית בטיפוח מעורבות וחוללות אזרחית ופוליטית.

השפעת תוכניות מסוג זה נמצאה חזקה יותר בקרב תלמידי תיכון מאשר בקרב תלמידי חטיבות ביניים (Teegelbeckers, 2023).

התערבויות

1. We the People: the Citizen and the Constitution

תוכנית אמריקאית לחינוך אזרחי, במסגרתה תלמידים משתתפים בסימולציות של דיוני קונגרס המדמות את תהליך קבלת ההחלטות הדמוקרטי. הם לומדים נושא חוקתי, מכינים טיעונים ומציגים כעדים בפני פאנל שופטים מהקהילה. את התהליך מנחים מורי אזרחות שעברו הכשרה ייעודית מטעם תוכנית We the People של Center for Civic Education.....


2. CACTUS

תוכנית אקדמית מקנדה וארה״ב המדמה תהליך דמוקרטי של אסיפת אזרחים וגיבוש רפורמות ציבוריות. הסטודנטים משתתפים כאזרחים אמיתיים, דנים בנושאים אקטואליים כמו עונש מוות או חוקי מריחואנה, ומגבשים הצעות לשינוי מדיניות שמועלות להצבעת הקמפוס. התהליך מונחה על ידי מרצים למדעי המדינה ונועד לטפח חשיבה ביקורתית והבנה מעשית של השתתפות דמוקרטית.....

3. iCIVICS

תוכנית אמריקאית מקוונת שיזמה שופטת העליון סנדרה דיי אוקונור, המשלבת משחקים וסימולציות אינטראקטיביות בנושאי ממשל, חוק ואזרחות. התלמידים מגלמים דמויות ציבוריות, מקבלים החלטות ומתנסים בדילמות דמוקרטיות מתוך היסטוריה ואקטואליה. הלמידה מלווה במערכי שיעור חינמיים למורים ומעודדת הבנה פעילה של תפקוד המוסדות הדמוקרטיים.....

מקורות

Bennion E.,  & Laughlin X., (2018) Best Practices in Civic Education: Lessons from the Journal of Political Science Education, Journal of Political Science Education, 14:3, 287-330, DOI: 10.1080/15512169.2017.1399798  To link to this article: https://doi.org/10.1080/15512169.2017.1399798

Teegelbeckers Y., Nieuwelink H., & Oostdam R., (2023), School-based teaching for democracy: A systematic review of teaching methods in quantitative intervention studies  Educational Research Review 39.

Levy, B. L. (2018). Youth developing political efficacy through social learning experiences: Becoming active participants in a supportive Model United Nations club. Theory & Research in Social Education, 46(3), 410-448

bottom of page