פרקטיקות חינוכיות
התחסנות כנגד מניפולציות מידע
אחריות לחוזה הדמוקרטי, שוויון חירות וזכויות האדם, כבוד בין קבוצות, זהות ואתוס
תיאור כללי
מידע כוזב או מוטה המופץ באופן נרחב, מהיר ובלתי מבוקר מדיה המקוונת, נחשב לאחת מהסכנות העיקריות כיום לדמוקרטיה. פיתוח מיומנויות להערכת מהימנות מידע וזיהוי מידע מוטה ומטעה הן מטרות נפוצות בתוכניות חינוכיות העוסקות במידע כוזב. אחת השיטות שפותחו כדי לצמצם את השפעתו המזיקה של מידע כוזב המופץ ברשתות ולהפחית את הפצתו, שיטה אשר יעילותה תוקפה במחקרים רבים, היא שיטה שפותחה מתוך תיאוריה פסיכולוגית קוגניטיבית – תיאוריית החיסון (inoculation theory), המבוססת על עקרון "מתן חיסון נגד מידע מוטה".
תיאוריית החיסון מבוססת על מטפורה ביולוגית: כמו שזריקה המכילה כמות מוחלשת של וירוס יכולה להפעיל נוגדנים במערכת החיסון שמפתחים עמידות נגד זיהום עתידי, ניתן לטפח "נוגדנים מנטליים" ועמידות בפני הסתמכות על מידע שקרי באמצעות חשיפה מניעתית מוקדמת (prebunking) של הלומדים לגרסאות מרוככות של מידע כוזב, לפני החשיפה למידע כוזב. הגישה כוללת שני רכיבים: הגברת המודעות לאיום על יד פיתוח מודעות לאפשרות שישנם גורמים המבקשים להפיץ מידע מוטעה באופן מכוון ומתוחכם, ופיתוח מיומנויות לזיהוי דיסאינפורמציה (מידע כוזב המופץ בכוונת הטעיה והונאה) באמצעות היכרות עם שיטות למניפולציה וסילוף של מידע והקניית דרכי תגובה מועילות. החיסון יכול להתבצע תוך התמקדות בסוגיה ספציפית לגביה רווחת הטעיה (לדוגמה, תיאוריות קונספירציה הקשורות לחיסונים נגד קורונה) או תוך התמקדות בטכניקות המשמעות להטעיה (לדוגמה שימוש במניפולציות רגשיות).
החיסון יכול להתבצע באמצעות מערכי שיעור או לומדות ממוחשבות (לדוגמה, במסגרת הכלים החינוכיים המוצעים במיזם Fake or Not
שפותח על ידי חוקרים ישראלים בתגובה ל"מגיפת" המידע המוטה ברשת לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל), סרטוני הדרכה, ומשחקי מחשב.
למה זה חשוב
התפשטות המדיה החברתית והמקוונת מובילה להצפה של הציבור במידע, תופעה שזכתה לכינוי "האינפודמיה". מידע זה כולל מקורות בלתי מהימנים או מטעים (אם מתוך חוסר הבנה וטעות – מיסאינפורמציה, ואם מתוך כוונת זדון להטעות ולהפיץ דיסאינפורמציה ותיאוריות קונספירציה באופן מניפולטיבי ומכוון למטרות אינטרסים מסחריים או פוליטיים ותעמולה). במקביל, כוחם ומאפייניהם של אלגוריתמים מסחריים והטיות פסיכולוגיות אנושיות יוצרים תופעה של "תיבות תהודה" (או "בועות מידע"), בהן אנשים נחשפים בעיקר לדעות דומות לשלהם, תוך תחושה משלה שהם נחשפים למגוון דעות מכיוון שהרשת החברתית רחבה ומגוונת.
תופעות אלה מייצרות שיח ציבורי המבוסס על הטעיה ופרובוקציה, מגביר קיטוב, גזענות והקצנה, ועלול להשפיע לרעה על תהליכי קבלת החלטות וגיבוש עמדות של יחידים (למשל בנושא חיסונים או בנושאים פוליטיים). הקושי להבחין בין אמת לבדיה מערער את האמון בתקשורת ובמוסדות ציבוריים ודמוקרטיים ומחליש את תפקודה התקין של החברה.
כדי להתמודד עם אתגרים אלו, מוצע לפעול ל"חיסון" הצעירים בפני הטיה, הטעיה ותעמולה תקשורתית, ולהקנות להם כלים להיות צרכנים ביקורתיים ואחראיים של מידע. גישה זו עשויה לשמש כ"בלם הידרדרות" ולחזק את החוסן הדמוקרטי בעידן הדיגיטלי.
למה זה אפקטיבי
מגוון מחקרים הוכיחו את יעילות השיטה בפיתוח עמידות בפני סוגים שונים של מידע כוזב ובהקשרים שונים, כגון משבר האקלים והתפרצות מגיפה הקורונה (Basol at al., 2021). ניסויים מראים כי לאחר משחק במשחק מחשב ה"מחסן" נגד מידע כוזב, המשתתפים זיהו טוב יותר מידע שקרי ודירגו אותו כפחות אמין, דיווחו על שיפור הביטחון בהערכת מהימנות מידע ונטו פחות לשתף מידע כוזב ברשתות החברתיות (Maertens et al., 2021).
מחקרים שנערכו באמצעות קמפיין יו-טיוב בהפצה המונית (בסה"כ כמעט 24,000 משתתפים) הראו שגם חשיפה לסרטונים הכוללים תכנים ל"חיסון" מפני מניפולציות מידע נפוצות הביאו לשיפור ביכולת הצופים להבחין בין תוכן מהימן לתוכן בלתי מהימן וצמצום נטייתם לשתף מידע כוזב, ביחס לקבוצת ביקורת שראתה סרטונים נייטרלים (Roozenbeek et al., 2022).
עקרון פעולה זה רלוונטי במיוחד לבני נוער בגילאים צעירים יחסית, החשופים במידה מרובה לתכנים דיגיטליים לא מתווכים, ויחד עם זאת עדיין נמצאים בשלב של גמישות קוגניטיבית גבוהה דיה כדי לאמץ פרקטיקות חשיבה חדשות בקלות יחסית (Rozenbeek and van der Linden, 2019).
דגשים למימוש
עקרון הפעולה של חיסון בפני דיסאינפורמציה יכול להיות מיושם באמצעים חינוכיים שונים: (א) משחקים מקוונים באמצעות אפליקציה בטלפון או במחשב (לשחקן יחיד או זוגות), (ב) באמצעות סרטונים הממחישים טכניקות שונות של מניפולציה של מידע, שניתנים להפצה מטורגטת גם ברשתות החברתיות או כ"תשדירי שירות" ולהגיע לתפוצה רחבה גם ללא צורך בהשתתפות פעילה של הלומד, או (ג) כסדנאות או שיעורים מובנים בהנחייה של מדריך או מורה.
יש צורך בחזרה על "אקט החיסון". חשיפה חד-פעמית אינה מספיקה להשפעה ארוכת טווח.
חשוב שהדוגמאות המשמשות להמחשת טכניקות של מניפולציה ודיסאינפוציה יתאימו לעולם התוכן הרלוונטי לקהל היעד (סוגיות שמעניינות בני נוער, תרבויות ו/או קבוצות חברתיות שונות, מידת דתיות).
התערבויות
BAD NEWS
משחק דיגיטלי בינלאומי שפותח על ידי ארגון DROG וחוקרים מאוניברסיטת קיימברידג', המחזק עמידות קוגניטיבית בפני דיסאינפורמציה באמצעות עיקרון ה"חיסון". השחקנים נכנסים לנעליהם של מפיצי חדשות כוזבות, לומדים לזהות טקטיקות של מניפולציה ושכנוע, ומפתחים הבנה ביקורתית של דרכי עיוות מידע ברשת. המשחק, שאורך כ-20 דקות וזמין גם בעברית, משמש כלי יעיל להוראת אוריינות מדיה בבתי ספר ובקהילה.
מקורות
https://www.teachingcitizenship.org.uk/resource/the-deliberative-classroom-project/
https://www.learningforjustice.org/magazine/publications/lets-talk
Andersson. 2015. Deliberative Teaching: Effects on Students’ Democratic Virtues. Scandinavian Journal of Educational Research, 2015 Vol. 59, No. 5, 604–622.
Avery, Levy and Simmons. Deliberating Controversial Public Issues As Part of Civic Education. The Social Studies (2013) 104, 105–114.
Dewey, J. (1998). Experience and education (60th anniversary ed.). West Lafayette:
Erlich Ron R. & Gindi S., (2023), TEACHING CONTROVERSIAL POLITICAL ISSUES IN THE AGE OF SOCIAL MEDIA Research from Israel, Routledge, NY.
קטקו-איילי, ק', כהן, א' ומיכאלי, נ' (בבדיקה). מקומו של הרגש הפוליטי בחינוך האזרחי בזמן משבר מ- SEL ל- SPEL : הוראה מודעת רגש פוליטי. דפים.
קטקו-איילי, ק', כהן, א' ומיכאלי, נ', (2024) . חינוך פוליטי בעת משבר לאומי- המשגה מחודשת ומודל יישומי REACT . מחקר במימון לשכת המדענית הראשית דצמבר 2023 נובמבר 2024 משרד החינוך, https://meyda.education.gov.il/files/LishcatMadaan/research/politicaleducation-finalreport.pdf
"לנווט בים סוער, מודל והמלצות להתמודדות חינוכית בעיתות הסלמה ביחסי יהודים-ערבים" של מרכז אקורד לפסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי באוניברסיטה העברית, 2021
Classroom Toolkit | Deliberative Democracy Lab Fishkin, J., Bolotnyy, V., Lerner, J. Y., Siu, A., & Bradburn, N. M. (2025). Scaling Dialogue for Democracy: Can Automated Deliberation Create More Deliberative Voters? American Political Science Review.
Jorgensen and Lindaman .2020. Practicing Democracy on Wicked Problems through Deliberation: Essentials for Civic learning and Student Development. Journal of Management Policy and Practice 21(2): 28-39.
Kappa Delta Pi, cited in: Harell K. 2019. Deliberative decision-making in teacher education. Teaching and Teacher Education 77.
Levine P. (2017) The Republic is (Still) at Risk– and Civics is Part of the Solution, A Briefing Paper for the Democracy at a Crossroads National Summit, Tufts University,https://www.academia.edu/34633105/The_Republic_is_Still_at_Risk_and_Civics_is_Part_of_the_Solution
Miklikowska, Rekker and Kudrnac. A Little More Conversation A Little Less Prejudice: The Role of Classroom Political Discussions for Youth’s Attitudes toward Immigrants. POLITICAL COMMUNICATION 2022, VOL. 39, NO. 3, 405–427.
Odutayo (2023). Deliberative Dialogue as a Viable Instructional Method for Civic Learning Outcomes. Studies in Learning and Teaching (SiLeT), Vol. 4, No. 2, August 2023 Page 319-328