תכניות חינוכיות
פיתוח אוריינות מידע ביקורתית דרך קריאה אופקית
דוגמאות לתכניות חינוכיות מבוססות מחקר מהארץ ומהעולם, שמיישמות את הפרקטיקה בפועל
אחריות לחוזה הדמוקרטי, שוויון חירות וזכויות האדם, כבוד בין קבוצות, זהות ואתוס
התכנית - CTRL-F: Find the Facts
סוג ההתערבות| סדנה מבוססת טכנולוגיה
קהל היעד| תלמידים בחטיבת ביניים ותיכון
משך/תדירות| 7 שעות לימוד
וותק| מעל חמש שנים
מדינה| קנדה
תיאור ההתערבות
תוכנית CTRL-F היא תוכנית מבוססת כישורי אימות מידע שפותחה על ידי ארגון החינוך האזרחי CIVIX Canada. התוכנית מדגישה את השימוש באסטרטגיות "קריאה אופקית" כדרך יעילה לקבוע מהימנות של מידע מקוון. מודל הפעולה המוצע הוא שיטות קריאה אופקית, הכוללות מחקר חיצוני כדי לקבוע את מהימנות המקור והטענות לרוחב פלטפורמות דיגיטליות שונות. גישת CTRL-F פועלת לבסס שלוש פעולות בעת הערכת מקורות מידע דיגיטלי, על בסיס מודל SIFT:
● STOP – עצירה וחקירת המידע לפני קבלת מהימנותו
● חקירת המקור (Investigate the Source): מי פרסם את המידע? מה המוניטין של האדם או הקבוצה?
● בדיקת הטענה (Find Other Coverage): האם מקורות מהימנים מדווחים על אותה טענה? האם בודקי עובדות כבר הוכיחו שהטענה שקרית?
● מעקב אחר המידע (Trace the Information): מאין הגיע המידע מלכתחילה? האם הוא "התגלגל" ועבר שינויים מאז?
התוכנית מציעה משאבים דיגיטליים לתמיכה בלמידה (דוגמת סרטונים וסדנאות מוקלטות) וכן דוגמאות תרגול אינטראקטיביות עם תוכן עדכני ורלוונטי, שלהן פתרונות מובנים. בנוסף, קיים אתר אינטרנט לתלמידים המאפשר להם לעיין בסרטוני התוכנית ובדוגמאות תרגול מקוונות נוספות.
התוכנית משלבת בין הקניית כישורי חיפוש, הקניית כישורי אימות ( ללמוד להעריך מקורות וטענות מקוונות כדי לקבוע במה לבטוח, תוך שימוש באסטרטגיות "קריאה אופקית" מבוססות ראיות), והקניית אוריינות AI, המאפשרת לתלמידים ליישם את כישורי הקריאה האופקית שלהם על תוכן שנוצר על ידי AI ולנטר הלוצינציות.
תוצאות
מחקר ההערכה של התוכנית נערך בסוף 2020 וכלל 2,324 תלמידי חטיבת ביניים ותיכון מכל רחבי קנדה ו-80 מורים. המחקר השתמש במערך שאלונים להערכת כישורי הקריאה האנכית והאופקית של תלמידים לפני ואחרי ההתערבות, והשווה את תוצאות משתתפי ההתערבות עם קבוצת השוואה של 363 תלמידים שלא השתתפו בתוכנית. בנוסף, חלק מהתלמידים (1,019) השלימו גם שאלון פוסט-התערבות נוסף כשישה שבועות לאחר סיום ההוראה כדי לבדוק את שימור המיומנות לאורך זמן.
ממצאים עיקריים:
● לפני ההתערבות: 79% מהתלמידים השתמשו רק באסטרטגיות קריאה אנכית בהערכת מידע מקוון.
● אחרי ההתערבות: השימוש בקריאה אופקית עלה מ-11% ל-59%; שיעור הערכות מהימנות נכונות עלה מ-47% (כלומר, מזל) ל-75%; היכולת לאתר הקשר משמעותי להערכת מהימנות הטקסט עלתה מ-9% ל-50%.
● הכישורים השתמרו גם לאחר 6 שבועות.
● התוכנית הייתה יעילה בכל הגילים, גדלי הכיתות ושיטות ההוראה שנבדקו (פרונטלית, מקוונת ומשולבת).
● המורים דיווחו על שינוי בגישתם להקניית אוריינות דיגיטלית.
Pavlounis, D., Johnston, J., Brodsky, J., & Brooks, P. (2021, November). The Digital Media Literacy Gap: How to build widespread resilience to false and misleading information using evidence-based classroom tools. CIVIX Canada.
התכנית - "מידע שגוי: זה מדבק"!
סוג ההתערבות| משחק דיגיטלי
קהל היעד| תלמידי חטיבת ביניים
משך/תדירות| המשחק אורך כ-15 דקות, ניתן לשלבו בשיעור (מוצעים עזרים באתר המשחק)
וותק|פותח כחלק ממחקר לניסוי שדה
מדינה| ישראל
תיאור ההתערבות
משחק ללימוד אוריינות דיגיטלית שפותח באוניברסיטת חיפה (זמין בעברית ובערבית) המדמה השתתפות ברשת חברתית בזמן התפרצות מגפה דמיונית. המשתתפים נדרשים להשיג 1,500 עוקבים תוך שמירה על רמה נמוכה של הפצת מידע שגוי.
בכל שלב מוצגות הודעות על הנגיף והשחקנים צריכים להחליט: לשתף מיד (מקסימום עוקבים, אך סיכון להפצת מידע שגוי), לבדוק תחילה, או לא לשתף כלל. תחת האפשרות "לבדוק" מוצגות שלוש אסטרטגיות מבוססות מודל SIFT:
· בחינת אמינות המקור
· אימות שהדברים אכן נאמרו כמצוטט
· הצלבת מידע ממקורות נוספים.
המשחק מספק משוב מידי על נכונות ההחלטות ומטפח מודעות לחשיבות אימות מידע. שיתוף מידע שגוי גורר "הדבקה במידע שגוי" ועלול להוביל לאובדן עוקבים. משך המשחק כ-15 דקות.
תוצאות
המשחק פותח על ידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה ונבחן בניסוי שדה (Barzilai et al., 2023). הוא כלל שני מחקרים של תלמידים בכיתות ז-ח. במחקר הראשון השתתפו 84 תלמידים ובמחקר השני השתתפו 131 תלמידים. המשתתפים חולקו באופן אקראי לקבוצת ניסוי ששיחקה במשחק המידע המוטעה ולקבוצת ביקורת ששיחקה במשחק שפה. לפני ואחרי המשחק, התלמידים מילאו שאלונים שנועדו לבדוק את יכולתם לזהות ידיעות מדויקות ולא מדויקות, יכולת להעריך איזה מידע ראוי לשיתוף וידע על אסטרטגיות לאימות מידע. במחקר השני נמדדו גם נטיות להתייחס לדיוק כשיקול בעת שיתוף.
ממצאים עיקריים:
בשני המחקרים, המשחק הוביל לשיפור מובהק בכל שלושת המדדים שנבחנו, בהשוואה לקבוצת הביקורת ששיחקה במשחק שפה. התלמידים ששיחקו במשחק גילו יכולת גבוהה יותר להבדיל בין מידע מדויק ולא מדויק ולהבחין בפרטי מידע הראויים לשיתוף, והפגינו ידע רב יותר במדד היכרות עם אסטרטגיות לאימות מידע. במחקר הראשון (n=84), השיפור בציוני ההבחנה במידע מדויק נבע בעיקר מדירוג גבוה יותר של מסרים מדויקים. במחקר השני (n=131, השיפור נבע בעיקר מדירוג נמוך יותר של מסרים לא מדויקים. בשני המחקרים, נמצא כי יכולת ההבחנה במידת הדיוק של המידע תיווכה את ההשפעה של המשחק על יכולת ההבחנה במסרים הראויים לשיתוף.
במחקר המשך המבוסס על המשחק (Barzilai & Stadtler, 2024) נבחנו 132 תלמידי כיתות ח-ט בישראל. המחקר בדק את השפעת שני מרכיבים במשחק על הדיוק בשיתוף מידע: (1) סימולציה של אסטרטגיות הערכת מהימנות (הערכת מקור, אימות ובדיקת הקשר), ו-(2) הסברים על סוגי מידע מוטעה ומניפולציות לאחר הצגתם.
הממצאים הראו כי בעוד שסימולציית אסטרטגיות ההערכה שיפרה משמעותית את הדיוק בשיתוף מידע, הסברים על מידע מוטעה לא שיפרו את הדיוק בשיתוף המידע. עם זאת, נמצאה השפעה על המודעות לאסטרטגיות הערכת מהימנות מידע.
מקורות
Barzilai, S., & Stadtler, M. (2024). Learning to Evaluate (Mis)information in an Online Game: Strategies Matter! Computers & Education, 204, 105210.
Barzilai. S., Mor-Hagani S., Abed F., Tal-Savir D., Goldik N., Talmon I, Davidow O. (2023). Misinformation Is Contagious: Middle school students learn how to evaluate and share information responsibly through a digital game. Computers & Education, 202, 104832. https://doi.org/10.1016/j.compedu.2023.104832
Brodsky, J.E., Brooks, P.J., Scimeca, D. et al. (2021) Improving college students’ fact-checking strategies through lateral reading instruction in a general education civics course. Cogn. Research 6, 23. https://doi.org/10.1186/s41235-021-00291-4
התכנית - Civic Online Reasoning
סוג ההתערבות| מערכי שיעור משולבים בתוכנית הלימודים בתחומי מקצוע שונים
קהל היעד| תלמידי תיכון, סטודנטים לתואר ראשון
משך/תדירות| 5 שיעורים
וותק| 5 שנים
מדינה|ארה"ב
תיאור ההתערבות
שיטת הוראה שפותחה על ידי חוקרים מאוניברסיטת הרווארד המשלבת לימוד מיומנויות חשיבה מקוונת והערכת מידע דיגיטלי בהתבסס על קריאה אופקית, בתוך תחומי הלימוד והמקצועות הקיימים בתיכון. סדרת שיעורים ייעודיים שולבה בתוך תוכנית הלימודים הקיימת כדי להקנות לתלמידים הזדמנות ללמוד ולתרגל אסטרטגיות של הערכה מקוונת במהלך הלימוד השוטף ובאופן מודולרי – בהתאם לתכנים הנלמדים בשיעור ספציפי (לדוגמה, נושאי לימוד בביולוגיה או בגיאוגרפיה).
בסדרה של חמישה או שישה שיעורים מתורגלות שיטות של קריאה אופקית תוך שימוש בתוכן מקוון אותנטי (אתרים, פוסטים ברשתות החברתיות, מנועי חיפוש) המייצגים טווח מגוון של מהימנות מידע. בכל שיעור המורה מדגים אסטרטגיה להערכת מידע מתוך הקריאה האופקית ולאחר מכן התלמידים עוסקים בתרגול מודרך באמצעות חיפוש ובדיקת המהימנות של חומרים הקשורים לנושאי השיעור הרלוונטי. התרגולים עוסקים באסטרטגיות לבדיקת מהימנות מידע באמצעות בדיקת המוטיבציות והאינטרסים של המחבר או הארגון המציגים את המידע (על ידי בדיקה מה נאמר לגבי מקור המידע הנבדק במקורות מהימנים אחרים), האם המידע מספק ראיות מספקות לאמינות המידע או הטיעון ומה אומרים מקורות אחרים על אותו נושא.
מערך השיעורים מלווה בסדנת הכנה למורים ובמערכי שיעור כתובים הכוללים הנחייה למורים. בנוסף, קיימים סרטונים מוקלטים וצילומי מסך המדגימים קריאה אופקית.
היתרון בגישה הוא היכולת ליישמה בקלות יחסית במסגרת ההוראה הרגילה בכיתות וכחלק מהחומר הנלמד בתוכנית הלימודים.
תוצאות
מחקר (McGrew & Breakstone, 2023) להערכת התוצאות של שיעורי התוכנית המשולבים בתוכנית הלימודים נערך בקבוצה של תלמידי כיתה ט בבית ספר בארה"ב. שיעורי התוכנית שולבו בתוך תוכניות הלימודים הרגילות בביולוגיה ובגיאוגרפיה של 574 תלמידים. התלמידים ביצעו מבחן מיומנויות בהערכת מהימנות של מקורות מידע פעם אחת לפני התוכנית ופעם שנייה אחריה. המבחן כלל שאלות להערכת מקורות אמיתיים בנושאים חברתיים ופוליטיים (לאו דווקא מתחומי התוכן שנלמדו בקורס, על מנת לבחון יישום נרחב של המיומנויות), תוך דגש על הדגמת אסטרטגיית קריאה אופקית.
ממצאי המחקר מעידים על שיפור מובהק ביכולת של התלמידים להעריך אמינות של תוכן מקוון: הציון הממוצע במבחן טרום התוכנית עמד על 2.25 נקודות (מתוך 9), ואחרי התוכנית עלה ל 3.75 נקודות. למרות השיפור המובהק סטטיסטית, ביצועי התלמידים במבחן הסיום היו עדיין נמוכים יחסית.
מחקר אחר (Wineburg et al., 2022) בחן את האפקטיביות של התוכנית בקרב תלמידי תיכון באמצעות שישה שיעורים מובנים בני חמישים דקות כל אחד, שהועברו על ידי מורים לממשל ואזרחות בבתי ספר בארה"ב. שלושה בי"ס (289 תלמידים ומוריהם) עברו את ההתערבות, ושלושה בתי ספר תואמים (256 תלמידים ומוריהם) שימשו כקבוצת ביקורת. ההערכה כללה מבחני הערכת מהימנות מידע של מקורות מקוונים אמיתיים לפני ואחרי התוכנית (כולל שימוש באינטרנט במהלך המבחן). מודל ליניארי מעורב רב-רמות שימש כדי לקחת בחשבון את מאפייני התלמידים והמורים בניתוח הנתונים.
ממצאי המחקר הראו שסטודנטים בכיתות ההתערבות השתפרו באופן מובהק ביכולתם לשפוט את האמינות של תוכן דיגיטלי (שיפור מממוצע 2.934 לממוצע 5.06 מתוך ציון מירבי של 14) לעומת סיכוי קטן יותר באופן מובהק סטטיסטית של שיפור בציונים בקרב תלמידי קבוצת הביקורת (שעלו בממוצע מציון 2.27 במבחן לפני ההתערבות ל-2.83 לאחריה). המחקר מצביע על פוטנציאל הגישה לשיפור אוריינות דיגיטלית אך מדגיש גם את מגבלות ההתערבות הקצרה – מאחר שציוני הסיום עדיין לא גבוהים.
מקורות
Breakstone, J., Smith, M., Connors, P., Ortega, T., Kerr, D., & Wineburg, S. (2021). Lateral reading: College students learn to critically evaluate internet sources in an online course. Harvard Kennedy School Misinformation Review, 2(1), 1–17.
McGrew, S., & Breakstone, J. (2023). Civic Online Reasoning Across the Curriculum: Developing and Testing the Efficacy of Digital Literacy Lessons. AERA Open, 9(1), 1–14.
Wineburg, S., Breakstone, J., McGrew, S., Smith, M., & Ortega, T. (2022). Lateral Reading on the Open Internet: A District-Wide Field Study in High School Government Classes. Journal of Educational Psychology