למה זה אפקטיבי

מחקרים אמפיריים הראו שאחד מרכיבי הליבה של אוריינות המידע, קרי, היכולת לאתר ולהעריך מהימנות של מקורות מידע, היא המנבא החזק ביותר ליכולת לזהות מידע כוזב. כך, לדוגמה, במחקר שנערך בקרב מדגם ארצי של 1,299 אזרחי ארה"ב בוגרים (Jones-Jang, Mortensen & Liu, 2019) נבחן הקשר בין מדדי סוגים שונים של אוריינות (מדיה, מידע, חדשות ודיגיטל) לבין היכולת של אנשים לזהות מהימנות של ידיעות חדשותיות. המחקר מצא שאוריינות מידע הייתה קשורה באופן מובהק ליכולת גבוהה יותר לזהות חדשות מזויפות, בעוד שאוריינות מדיה, אוריינות חדשות ואוריינות דיגיטלית לא הראו קשר מובהק. לפיכך, המחקר מצביע על כך שכישורים הקשורים לאיתור, הערכה ושימוש במידע מהימן ומאומת הם קריטיים בזיהוי חדשות מזויפות.

ניסויי שדה רבים הצביעו על יעילותם של אמצעים לפיתוח מיומנויות וכישורים לאוריינות מידע ואימות מידע בשיפור יכולתם של משתתפים לזהות מידע כוזב ברשתות, לאמוד מהימנות ואמינות של מידע חדשותי ולהפחית את נכונותם לשתף מידע מטעה (Kohne, Mertens, & Boehm, 2020; Guess et al., 2020) ביניהם מחקרים שהתמקדו ספציפית בהקניית המיומנות של "קריאה אופקית". כך, לדוגמה, מחקר שנערך בקרב תלמידי קולג' בארה"ב (Brodski et al., 2021) העלה כי בעוד שרק 12% מהסטודנטים נהגו להשתמש בפרקטיקה של קריאה אופקית לפני שקיבלו תרגול והנחייה כיצד לעשות זאת, אחרי מספר שיעורים במהלכם הם תרגלו את השיטה ובעקבות אימון עצמאי שניתן במסגרת עבודות בית, יותר ממחציתם עשו זאת וגברה יכולתם להבחין בין מידע מהימן לשגוי. השפעה זו השתמרה גם לאחר חמישה שבועות. מכאן, לא רק שמדובר בפרקטיקה אפקטיבית, אלא שזו אינה שגורה באופן "טבעי" בקרב סטודנטים.

במחקר אחר (Axelsson, Guath, & Nygren, 2021) נמצא שכלי מקוון שפותח בשבדיה בשם Nyhetsvärderaren (בעברית משבדית: מעריך החדשות) הכולל מערכים של הדרכות מצולמות, שמטרתו ללמד בני נוער כיצד להעריך באופן ביקורתי מידע מקוון בהתבסס על שיטת הקריאה האופקית, הביא לשיפור בביצועי קבוצות שעשו בו שימוש בהערכת אמינות המידע לאחר ההתערבות, בהשוואה לקבוצות ביקורת. בעקבות ההתערבות, משתתפים גם נטו לעשות שימוש מרובה יותר במקורות מקוונים.

יחד עם זאת, ובהתאם לאמור לעיל, קיימת תמיכה אמפירית בטענה כי הקניית המיומנות הטכנית צריכה להיות משולבת בחיזוק מוקד השליטה הפנימי. כך, למשל, תוכניות אוריינות מדיה שהתמקדו רק בזיהוי מידע כוזב אך ללא חיזוק האחריות והמוטיבציה לאמת מידע, שיפרו אמנם את היכולת לזהות חדשות כוזבות, אך לא את היכולת לזהות מידע כמהימן. יתרה מכך, הן עוררו חוסר אמון כללי במדיה ותחושת איום מסביבת המידע, במקום להעצים צריכת מידע מושכלת ומבוססת (Murrock, Amulya, Druckman, & Liubyva, 2018).

דגשים למימוש

חשוב לקחת בחשבון ולהטמיע היבטים של מוקד שליטה פנימית (Locus of Control) בכל שיטה שבה מקנים את המיומנות.

נדרשת סביבה התומכת בשימוש בפלטפורמות מידע דיגיטליות ומספקת הזדמנויות מגוונות להתנסות בהם (בראש ובראשונה לאור הבולטות של מקורות המידע הדיגיטליים – הכתובים, המצולמים והדבורים – בחיים החוץ-בית ספריים).

הבטחת רלוונטיות ורמת עדכון גבוהה של התכנים אותם לומדים – תכנים שעושים שימוש בטכנולוגיות או טרמינולוגיות לא מעודכנות יעוררו חוסר אמון אצל התלמידים ויפגעו באימוץ הפרקטיקה.

לצד כישורי הקריאה האופקית חשוב לטפח גם כישורים ביקורתיים נוספים, ובפרט כישורי קריאה אנכית, וכן יכולת לבחון ולתקף מידע שאינו טקסטואלי כמו תמונות, סרטונים ופודקסטים (כישורי ההשוואה האופקית וגם האנכית רלוונטיים גם להם, Kohnen, Mertens, & Boehm 2020).

בשל תפוצתן וחשיבותן של טכנולוגיות בינה מלאכותית, חשוב שכל תוכנית תכלול רכיב משמעותי של התמודדות עם עידן הAI  והאופן בו הוא פוגע במהימנות מנועי חיפוש דיגיטליים ויוצר הלוצינציות עימן יש להתמודד, בין היתר באמצעים של קריאה אופקית.