top of page

תכניות חינוכיות

השפעה על נורמות חברתיות נתפסות ככלי לשינוי חברתי

דוגמאות לתכניות חינוכיות מבוססות מחקר מהארץ ומהעולם, שמיישמות את הפרקטיקה בפועל

אחריות לחוזה הדמוקרטי, שוויון חירות וזכויות האדם, כבוד בין קבוצות, זהות ואתוס

Rive animation thumbnail

התכנית - ניסוי שדה בשינוי אקלים סכסוך בבית הספר באמצעות רשתות חברתיות

סוג ההתערבות| מחקר שדה
קהל היעד| תלמידי תיכון
משך/תדירות| שנת לימודים
וותק| 2016
מדינה| ארה"ב

תיאור ההתערבות

מחקר שדה שבחן התערבות שמטרתה לעודד נורמות והתנהגויות המצמצמות קונפליקטים חברתיים בקרב תלמידי חטיבות ביניים בארצות הברית. מודל ההתערבות התבסס על הרעיון שאנשים נוטים להתייחס להתנהגויות של אנשים מסוימים בקהילה שלהם, כדי להבין מה נחשב לנורמטיבי מבחינה חברתית, ולהתאים את התנהגותם בהתאם. ההתערבות התמקדה בשימוש בקבוצה קטנה של תלמידים כדי להפיץ מסרים נגד קונפליקט בבית הספר. בבתי הספר שטופלו, נבחרו באקראי קבוצות של 20–32 תלמידים והם עודדו להיות "הפנים של ההתנגדות לסוגי הסכסוכים נפוצים בבית הספר שלהם", בהתאם למיפוי הבעיות החברתיות הספציפיות בכל בי"ס. במהלך ההתערבות התלמידים שנבחרו יצרו סיסמאות בנוגע להתנהגויות הקונפליקט ועיצבו אותן לכרזות מקוונות ופיזיות, תוך הצמדת תמונותיהם לסיסמאות כדי ליצור קשר בין המסר לזהותם. התלמידים הנבחרים גם חילקו צמידים כתומים עם סמל ההתערבות כתגמול לתלמידים שנצפו מגלים התנהגויות ידידותיות או מפחיתות קונפליקט. למעלה מ-2,500 צמידים חולקו. מלווים מקצועיים נפגשו עם הקבוצות אחת לשבועיים כדי לסייע להם בזיהוי התנהגויות קונפליקט נפוצות ולתמוך בפעולותיהם.

תוצאות

המחקר היה ניסוי מבוקר ואקראי (RCT) שנערך ב-56 חטיבות ביניים בניו ג'רזי. בתי הספר חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצת התערבות (28 בתי ספר) וקבוצת ביקורת (28 בתי ספר), בסה"כ 24,191 תלמידים. בתוך בתי הספר בקבוצת ההתערבות, תלמידים נבחרו באקראי להשתתף בקבוצות המובילות, סה"כ 728 מתנדבים שעברו הכשרה בבתי הספר שהשתתפו בתנאי ההתערבות.

רשתות הקשרים החברתיים של כל התלמידים בכל 56 בתי הספר נמדדו בסקר ונותחו באופן מקיף לפני תחילת ההתערבות וגם בסוף שנת הלימודים, וזוהו התלמידים המשפיעים חברתית – אלה שהיו ב-10% העליונים בבית הספר שלהם במספר הקשרים החברתיים שדווחו על ידי תלמידים אחרים (מדד של תשומת לב חברתית).

בבתי הספר בקבוצת ההתערבות, נמצאה ירידה ממוצעת ומובהקת של 30% בדיווחים משמעתיים על סכסוכים בין תלמידים בהשוואה לבתי הספר בקבוצת הביקורת (על פי רישומים אדמיניסטרטיביים לאורך שנת הלימודים כולה). ההשפעה הייתה חזקה יותר כאשר קבוצת התלמידים שעברו את ההכשרה הכילה יותר תלמידים "משפיעים חברתיים": בתי ספר עם אחוז גבוה יותר של משפיענים חברתיים בקבוצת מתנגדי הסכסוך שלהם הראו את הירידות הגדולות ביותר בדיווחים המשמעתיים. תלמידים בבתי הספר בקבוצת ההתערבות דיווחו על תדירות גבוהה יותר של שיחות עם חברים על איך להפחית סכסוכים ועל ענידת צמידים נגד סכסוכים.

נורמות חברתיות נתפסות בנוגע להתנהגויות בסכסוך נמדדו באמצעות סקרים שהועברו לכל התלמידים בתחילת ובסוף שנת הלימודים אודות נורמות הקשורות לסכסוכים בבית הספר שלהם (עד כמה תלמידים משתתפים בצורות שונות של סכסוך, עד כמה תלמידים חושבים שלגיטימי להשתתף בצורות שונות של סכסוך). ברמת בית הספר, לא נמצאו הבדלים ממוצעים בנורמות החברתיות בין בתי הספר שעברו התערבות לבתי הספר בקבוצת הביקורת. עם זאת, בתוך בתי הספר שעברו התערבות, תלמידים שנחשפו למשפיענים חברתיים שעברו הכשרה, הביעו תפיסת נורמות מתנגדות לסכסוך יותר מאשר תלמידים שנחשפו לתלמידים שעברו הכשרה אך אינם משפיענים, והאחרונים הביעו תפיסת נורמות מתנגדות לסכסוך יותר מאשר אלה שלא נחשפו למשתתפי ההכשרות כלל. 

לאתר התכנית

מקורות

aluck, E. L., Shepherd, H., & Aronow, P. M. (2016). Changing climates of conflict: A social network experiment in 56 schools. Proceedings of the National Academy of Sciences, 113(3), 566-571

התכנית - ניסוי שדה על הפחתת הטרדה גזענית בטוויטר

סוג ההתערבות| מחקר שדה
קהל היעד| משתמשים בטוויטר (רשת X)
משך/תדירות| חד פעמי
וותק|2017
מדינה| ארה"ב

תיאור ההתערבות

ניסוי שדה בחן את השפעתן של נורמות קבוצתיות וסנקציות חברתיות על הטרדה גזענית מקוונת. המחקר התמקד בהפחתת השימוש בביטויים גזעניים נגד שחורים בקרב גברים לבנים בטוויטר (רשת X). זוהו 242 משתמשים שהשתמשו במילות גנאי גזעניות בציוציהם והם חולקו אקראית לחמש קבוצות: קבוצת ביקורת וארבע קבוצות טיפול.

קבוצות הטיפול קיבלו תגובות לציוציהם מחשבונות טוויטר מבוקרים ("בוטים"). הניסוי בחן שני משתנים: זהות הבוט (גבר לבן - "קבוצת פנים" או גבר שחור - "קבוצת חוץ"), ומספר העוקבים של הבוט (מספר רב או מספר קטן). כל הבוטים שלחו מסר זהה למשתמשים: "@[משתמש] היי, תזכור שיש אנשים אמיתיים שנפגעים כשאתה מטריד אותם עם שפה כזו".

הדיאלוג המקוון שמדמה הניסוי בתנאים מבוקרים, יכול לשמש השראה לפיתוח תוכנית חינוכית בזירה המקוונת האמיתית, בה גולשים אמיתיים המאופיינים במספר עוקבים גבוה וחיבור לקבוצת השייכות של הצעירים הרלוונטיים, יגיבו באופן שיטתי ומונחה לתכנים גזעניים או אלימים ברשת בקרב בני נוער. 

תוצאות

מדדים: תדירות השימוש היומי במילים גזעניות בהודעות בטוויטר (מדד התנהגותי).

נתוני הציוצים של המשתתפים בניסוי נאספו באמצעות "גרידת נתונים" (data scraping) של היסטוריית הציוצים של כל משתמש לפני ואחרי הטיפול. שינוי בהתנהגות נמדד לפי שינוי בתדירות השימוש במילה הגזענית לפני ואחרי הטיפול, תוך השוואה בין הקבוצות השונות. בנוסף, נמדדה תגובתם הישירה של המשתמשים לבוטים, מספר התגובות ותוכנן.

ההשפעה של גורמים בעלי השפעה חברתית הייתה מכרעת בשינוי נורמות התנהגות בחברה: המסר שנשלח על ידי גברים לבנים בעלי השפעה (כלומר, קבוצת פנים, עם מספר עוקבים גבוה) הוביל לירידה מובהקת בהתנהגות הפוגענית. יתר על כן, השפעת ההתערבות על קבוצה זו נותרה מובהקת במדידה לאורך זמן, בירידה בשימוש בשפה פוגענית גם במדידות לאחר שבוע, שבועיים וחודש, וההבדל בשימוש בשפה זו הפך קטן ובלתי מובהק ביחס למדידת הבסיס רק במדידה חודשיים לאחר ההתערבות.

לעומת זאת, בשלושת תנאי הניסוי האחרים, בהם המסר נשלח על ידי חבר קבוצת חוץ ו/או בעל מספר עוקבים נמוך – לא נמצאה ירידה מובהקת בהתנהגות הפוגענית ברשת לאחר הניסוי כלל, כלומר רק האינטראקציה בין עמית לקבוצת השייכות וזיהויו כבעל השפעה חברתית הביאה להפחתה משמעותית בהתנהגות הפוגענית. 

לאתר התכנית

מקורות

Munger, K. (2017). Tweetment Effects on the Tweeted: Experimentally Reducing Racist Harassment. Political Behavior  39:629–649

התכנית - קמפיין לפרסום נורמות חברתיות התומכות בגיוון חברתי

סוג ההתערבות| מחקר שדה
קהל היעד| סטודנטים
משך/תדירות| חד פעמי עד סמסטר
וותק| 2020
מדינה|ארה"ב

תיאור ההתערבות

סדרת ניסויים בחנה את האפקטיביות של התערבויות של נורמות חברתיות שמטרתן לשפר את האקלים החברתי ולצמצם את פער ההישגים בקרב סטודנטים באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, דרך מסרים שהתמקדו בתמיכה הרחבה בקרב הסטודנטים והנהלת האוניברסיטה בגיוון חברתי ובמדיניות של הכלת קבוצות חברתיות. ההתערבות כללה שלושה מרכיבים עיקריים: פוסטר מקצועי שהציג את הנורמה החברתית שרוב הסטודנטים באוניברסיטה מעריכים גיוון חברתי ומנסים להתנהג בצורה מכילה. הפוסטר כלל תמונות של סטודנטים ונתונים סטטיסטיים המצביעים על תמיכה רחבה במסר זה. בנוסף, נוצר סרטון בן 5 דקות שהציג סטודנטים מרקעים אתניים מגוונים (בעיקר לבנים כדי לייצג את אוכלוסיית הסטודנטים) המביעים את הערכתם לגיוון חברתי ואת רצונם להכיל קבוצות שונות. הסרטון כלל גם מומחי גיוון ומדענים, שדנו בעדויות אמפיריות לכך שרוב הסטודנטים תומכים במחויבות האוניברסיטה לגיוון ואינם מעורבים בהתנהגות מפלה, וכי מקרי גזענות בקמפוס מקורם במיעוט קטן. לבסוף, פותח מסמך בן עמוד אחד שצורף לסילבוסים של הקורסים. המסמך כלל מסר של נורמות תיאוריות על עמדות הסטודנטים בעד גיוון חברתי והכלה, ומסר אודות תמיכת הנהלת האוניברסיטה בגיוון. 

תוצאות

הניסוי כלל הטמעה והערכה של התערבויות הנורמות החברתיות בהקשרים שונים באוניברסיטה. מערך המחקר בניסוי המתואר כלל שישה ניסויים מבוקרים (RCT) בהם נחשפו קבוצות סטודנטים לאחד מחומרי המחקר ותגובותיהם לשאלוני עמדות הושוו לאלה של קבוצות ביקורת שלא נחשפו לחומרים (סה"כ n=2,490). לדוגמה, באחד הניסויים, בכיתות לימוד באוניברסיטה שהוקצו באופן אקראי לתנאי ניסוי נתלו מספר פוסטרים של נורמות חברתיות בכיתה במהלך חמשת השבועות הראשונים של הסמסטר, ובכיתות הביקורת לא נתלו פוסטרים. בניסויים אחרים כיתות לימוד הוקצו באופן אקראי לצפייה בסרטון הנורמות החברתיות שהופק עבור הניסוי, או ללא צפייה בסרטון, או צפייה בסרטונים מסוגים אחרים. המדידות של התוצאות בוצעו עד 14 שבועות לאחר החשיפה להתערבות כדי לבדוק את עמידות ההשפעות.

החשיפה למסרים של נורמות חברתיות תומכות-גיוון (פוסטר או סרטון) הובילה באופן עקבי לתפיסות חיוביות יותר של אקלים חברתי מכיל בקמפוס, בהשוואה לתנאי הביקורת. מטה-אנליזה פנימית של ניסויים 1-5 הראתה גודל אפקט כולל של 0.33d=, שהיה מובהק סטטיסטית. תלמידים מקבוצות חברתיות חזקות שנחשפו להתערבויות דיווחו על עמדות חיוביות יותר כלפי קבוצות חוץ והערכה רבה יותר לגיוון, בעוד שלסטודנטים מקבוצות שוליים הייתה תחושת שייכות מוגברת והם דיווחו על יחס מכיל ומכבד יותר על ידי חבריהם ואף קיבלו ציונים טובים יותר ביחס לקבוצות הביקורת. ניתוחי תיווך העלו כי ההשפעה של סרטון הנורמות החברתיות על האקלים המכיל תיווכה על ידי שינוי בתפיסות הנורמות של העמיתים ולא על ידי תפיסת מחויבות האוניברסיטה לגיוון. הממצאים מדגישים את החשיבות של הפניית תשומת לבם של אנשים לערכים ולעמדות החיוביים של חבריהם כדי ליצור השפעות חיוביות ומתמשכות על האקלים החברתי.

לאתר התכנית

מקורות

Murrar, S., Campbell, M.R. & Brauer, M. (2020). Exposure to peers’ pro-diversity attitudes increases inclusion and reduces the achievement gap. Nat Hum Behav 4, 889–897 https://doi.org/10.1038/s41562-020-0899-5

Murrar, S., & Brauer, M. (2024). Social norms interventions. In E. Halperin, B. Hameiri, & R. Littman (Eds.), Psychological intergroup interventions: Evidence-based approaches to improve intergroup relations (pp. 45–57). Routledge

bottom of page