פרקטיקות חינוכיות
השפעה על נורמות חברתיות נתפסות ככלי לשינוי חברתי
אחריות לחוזה הדמוקרטי, שוויון חירות וזכויות האדם, כבוד בין קבוצות, זהות ואתוס
תיאור כללי
מידע כוזב או מוטה המופץ באופן נרחב, מהיר ובלתי מבוקר מדיה המקוונת, נחשב לאחת מהסכנות העיקריות כיום לדמוקרטיה. פיתוח מיומנויות להערכת מהימנות מידע וזיהוי מידע מוטה ומטעה הן מטרות נפוצות בתוכניות חינוכיות העוסקות במידע כוזב. אחת השיטות שפותחו כדי לצמצם את השפעתו המזיקה של מידע כוזב המופץ ברשתות ולהפחית את הפצתו, שיטה אשר יעילותה תוקפה במחקרים רבים, היא שיטה שפותחה מתוך תיאוריה פסיכולוגית קוגניטיבית – תיאוריית החיסון (inoculation theory), המבוססת על עקרון "מתן חיסון נגד מידע מוטה".
תיאוריית החיסון מבוססת על מטפורה ביולוגית: כמו שזריקה המכילה כמות מוחלשת של וירוס יכולה להפעיל נוגדנים במערכת החיסון שמפתחים עמידות נגד זיהום עתידי, ניתן לטפח "נוגדנים מנטליים" ועמידות בפני הסתמכות על מידע שקרי באמצעות חשיפה מניעתית מוקדמת (prebunking) של הלומדים לגרסאות מרוככות של מידע כוזב, לפני החשיפה למידע כוזב. הגישה כוללת שני רכיבים: הגברת המודעות לאיום על יד פיתוח מודעות לאפשרות שישנם גורמים המבקשים להפיץ מידע מוטעה באופן מכוון ומתוחכם, ופיתוח מיומנויות לזיהוי דיסאינפורמציה (מידע כוזב המופץ בכוונת הטעיה והונאה) באמצעות היכרות עם שיטות למניפולציה וסילוף של מידע והקניית דרכי תגובה מועילות. החיסון יכול להתבצע תוך התמקדות בסוגיה ספציפית לגביה רווחת הטעיה (לדוגמה, תיאוריות קונספירציה הקשורות לחיסונים נגד קורונה) או תוך התמקדות בטכניקות המשמעות להטעיה (לדוגמה שימוש במניפולציות רגשיות).
החיסון יכול להתבצע באמצעות מערכי שיעור או לומדות ממוחשבות (לדוגמה, במסגרת הכלים החינוכיים המוצעים במיזם Fake or Not
שפותח על ידי חוקרים ישראלים בתגובה ל"מגיפת" המידע המוטה ברשת לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל), סרטוני הדרכה, ומשחקי מחשב.
למה זה חשוב
התפשטות המדיה החברתית והמקוונת מובילה להצפה של הציבור במידע, תופעה שזכתה לכינוי "האינפודמיה". מידע זה כולל מקורות בלתי מהימנים או מטעים (אם מתוך חוסר הבנה וטעות – מיסאינפורמציה, ואם מתוך כוונת זדון להטעות ולהפיץ דיסאינפורמציה ותיאוריות קונספירציה באופן מניפולטיבי ומכוון למטרות אינטרסים מסחריים או פוליטיים ותעמולה). במקביל, כוחם ומאפייניהם של אלגוריתמים מסחריים והטיות פסיכולוגיות אנושיות יוצרים תופעה של "תיבות תהודה" (או "בועות מידע"), בהן אנשים נחשפים בעיקר לדעות דומות לשלהם, תוך תחושה משלה שהם נחשפים למגוון דעות מכיוון שהרשת החברתית רחבה ומגוונת.
תופעות אלה מייצרות שיח ציבורי המבוסס על הטעיה ופרובוקציה, מגביר קיטוב, גזענות והקצנה, ועלול להשפיע לרעה על תהליכי קבלת החלטות וגיבוש עמדות של יחידים (למשל בנושא חיסונים או בנושאים פוליטיים). הקושי להבחין בין אמת לבדיה מערער את האמון בתקשורת ובמוסדות ציבוריים ודמוקרטיים ומחליש את תפקודה התקין של החברה.
כדי להתמודד עם אתגרים אלו, מוצע לפעול ל"חיסון" הצעירים בפני הטיה, הטעיה ותעמולה תקשורתית, ולהקנות להם כלים להיות צרכנים ביקורתיים ואחראיים של מידע. גישה זו עשויה לשמש כ"בלם הידרדרות" ולחזק את החוסן הדמוקרטי בעידן הדיגיטלי.
למה זה אפקטיבי
מגוון מחקרים הוכיחו את יעילות השיטה בפיתוח עמידות בפני סוגים שונים של מידע כוזב ובהקשרים שונים, כגון משבר האקלים והתפרצות מגיפה הקורונה (Basol at al., 2021). ניסויים מראים כי לאחר משחק במשחק מחשב ה"מחסן" נגד מידע כוזב, המשתתפים זיהו טוב יותר מידע שקרי ודירגו אותו כפחות אמין, דיווחו על שיפור הביטחון בהערכת מהימנות מידע ונטו פחות לשתף מידע כוזב ברשתות החברתיות (Maertens et al., 2021).
מחקרים שנערכו באמצעות קמפיין יו-טיוב בהפצה המונית (בסה"כ כמעט 24,000 משתתפים) הראו שגם חשיפה לסרטונים הכוללים תכנים ל"חיסון" מפני מניפולציות מידע נפוצות הביאו לשיפור ביכולת הצופים להבחין בין תוכן מהימן לתוכן בלתי מהימן וצמצום נטייתם לשתף מידע כוזב, ביחס לקבוצת ביקורת שראתה סרטונים נייטרלים (Roozenbeek et al., 2022).
עקרון פעולה זה רלוונטי במיוחד לבני נוער בגילאים צעירים יחסית, החשופים במידה מרובה לתכנים דיגיטליים לא מתווכים, ויחד עם זאת עדיין נמצאים בשלב של גמישות קוגניטיבית גבוהה דיה כדי לאמץ פרקטיקות חשיבה חדשות בקלות יחסית (Rozenbeek and van der Linden, 2019).
דגשים למימוש
עקרון הפעולה של חיסון בפני דיסאינפורמציה יכול להיות מיושם באמצעים חינוכיים שונים: (א) משחקים מקוונים באמצעות אפליקציה בטלפון או במחשב (לשחקן יחיד או זוגות), (ב) באמצעות סרטונים הממחישים טכניקות שונות של מניפולציה של מידע, שניתנים להפצה מטורגטת גם ברשתות החברתיות או כ"תשדירי שירות" ולהגיע לתפוצה רחבה גם ללא צורך בהשתתפות פעילה של הלומד, או (ג) כסדנאות או שיעורים מובנים בהנחייה של מדריך או מורה.
יש צורך בחזרה על "אקט החיסון". חשיפה חד-פעמית אינה מספיקה להשפעה ארוכת טווח.
חשוב שהדוגמאות המשמשות להמחשת טכניקות של מניפולציה ודיסאינפוציה יתאימו לעולם התוכן הרלוונטי לקהל היעד (סוגיות שמעניינות בני נוער, תרבויות ו/או קבוצות חברתיות שונות, מידת דתיות).
התערבויות
BAD NEWS
משחק דיגיטלי בינלאומי שפותח על ידי ארגון DROG וחוקרים מאוניברסיטת קיימברידג', המחזק עמידות קוגניטיבית בפני דיסאינפורמציה באמצעות עיקרון ה"חיסון". השחקנים נכנסים לנעליהם של מפיצי חדשות כוזבות, לומדים לזהות טקטיקות של מניפולציה ושכנוע, ומפתחים הבנה ביקורתית של דרכי עיוות מידע ברשת. המשחק, שאורך כ-20 דקות וזמין גם בעברית, משמש כלי יעיל להוראת אוריינות מדיה בבתי ספר ובקהילה.
מקורות
Basol, M., Roozenbeek, J., Berriche, M., Uenal, F., McClanahan, W.P., & van der Linden, S. (2021). Towards psychological herd immunity: Cross-cultural evidence for two prebunking interventions against COVID-19 misinformation. Big Data & Society.
Clever et al. 2020. FakeYou! - A Gamified Approach for Building and Evaluating Resilience Against Fake News. In M. van Duijn et al. (Eds.), Disinformation in Open Online Media, pp. 218-232.
Maertens, R., Roozenbeek, J., Basol, M., & van der Linden, S. (2021). Long-term effectiveness of inoculation against misinformation: Three longitudinal experiments. Journal of Experimental Psychology: Applied, 27(1), 1–16. https://doi.org/10.1037/xap0000315
Rozenbeek and van der Linden (2019). Fake news game confers psychological resistance against online misinformation. Pelgrave Communications 5:65, ttps://doi.org/10.1057/s41599-019-0279-9
Roozenbeek J, van der Linden S, Goldberg B, Rathje S, Lewandowsky S. (2022) Psychological inoculation improves resilience against misinformation on social media. Science Advances., 8(34):eabo6254. doi: 10.1126/sciadv.abo6254. Epub 2022 Aug 24. PMID: 36001675; PMCID: PMC9401631.
Roozenbeek J & van der Linden (2022) Technique-based inoculation against real-world misinformation. Royal Society Open Science, 9(5), 211719.
דברן-זיוון, ש׳, וצברי, א׳ ב׳ (2023). תופעות “הפוסט-אמת”: הגדרות, השלכות ופתרונות חינוכיים. מוסד שמואל נאמן. https://www.neaman.org.il/post-truth-phenomena-definitions-consequences-and-solutions/
Fake or Not - אוריינות מדיה אזרחית: ידע, כלים ומיומנויות עבור אנשי ונשות חינוך במרחבים חינוכיים וחברתיים, מיזם מבית המכון הישראלי לדמוקרטיה, איגוד האינטרנט הישראלי ומכון מופ"ת על אודות | Fake or Not