ארבעת התנאים
זהות ואתוס
מאפייני האזרחים הבוגרים בתרבות דמוקרטית בת קיימא על-פי המחקר
ממד גיבוש עמדה
מכירים ומבינים את תפיסת העולם והזהות של קבוצתו/ה, ולבסס מתוכה צידוק למחויבות לדמוקרטיה ליברלית.
מכירים בחשיבות עיצוב זהות דמוקרטית כלל-ישראלית ואת האופנים השונים בהם ניתן לפעול לכינונה.
מזהים את הקשר בין אירועים מכוננים בהיסטוריה של ישראל לבין המחויבות הלאומית לערכים ולמוסדות הדמוקרטיים.
מבינים את המורכבות בזהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית וגם דמוקרטית, השומרת על זכויות שוות למיעוטים בתוכה, ולגבש עמדה מושכלת במקרים בהם יש מתח בין שני המאפיינים.
מזהים ומבקרים ניסיונות לערער על המחויבות לדמוקרטיה באמצעות טיעונים ערכיים-זהותיים.
ממד חיים לאור
מחויבים באופן עמוק לערכי היסוד הדמוקרטיים כחלק מהגדרת הזהות העצמית ומיישמים אותם באורח החיים היום-יומי כחלק מהמימוש העצמי.
מכריעים ופועלים בהתאם לערכי היסוד הדמוקרטיים גם כאשר אלה מתנגשים עם מקורות סמכות וערכים מתחרים.
פועלים באופן המבטא סולידריות, ערבות הדדית ושותפות גורל עם כלל הקבוצות והפרטים המרכיבים את החברה הישראלית.
מגדירים את הזהות הישראלית כמרכיב מרכזי בזהות האישית.
ממד מעורבות אזרחית
לוקחים חלק בתהליך עיצוב זהות דמוקרטית כלל-ישראלית דרך דיאלוג בין קבוצות המחזיקות בהשקפות עולם שונות מאוד.
מקדמים מחויבות לאתוס דמוקרטי ולהתנגד לניסיונות לערער על המחויבות לדמוקרטיה בקבוצת הזהות שלו.ה.
המצפן הערכי שעל-פי המחקר יש להקנות לבוגר.ת בתהליך החינוכי על מנת שיוכלו לקיים את תפקידם האזרחי בתרבות דמוקרטית בת קיימא
סולידריות חברתית
תחושת השותפות, השייכות והמחויבות כלפי קהילה או קבוצה הרחבה מהמעגל האישי. כל אדם משתייך למספר קבוצות כאלה. הסולידריות החברתית כוללת אחריות הדדית בין חברי הקבוצה, נכונות לפעול למען רווחתם ולתרום לחיי הקהילה. הסולידריות מחזקת את הדמוקרטיה דרך טיפוח אמון, שיתוף פעולה, ולכידות חברתית.
קיימות שתי גישות מרכזיות: האחת רואה בסולידריות אזרחית המקיפה את כלל אזרחי המדינה כתנאי לקיומה של דמוקרטיה יציבה (למשל זהות ישראלית של כלל הקבוצות החברתיות בחברה בישראל); השנייה טוענת שגם סולידריות וערבות הדדית בתוך קבוצות אתניות או תרבותיות מסוימות במדינה (כמו הלאומיות היהודית בישראל) יכולה להיות בסיס לחברה דמוקרטית-ליברלית יציבה, כל עוד הקבוצות הללו מחזיקות בזהות שמקדמת הכלה וגיוון.
סולידריות חברתית משתקפת ב:
-
תחושת שותפות גורל והזדהות עם חברי הקבוצה
-
תפיסת אחריות משותפת לרווחת החברה כולה, ונכונות לשתף פעולה ולפעול להגן על זכויות האחר
-
הכרה בחשיבות כללים ומוסדות מוסכמים לקבלת החלטות
-
מחויבות למעורבות פעילה ולהשתתפות בחיי הקהילה
קורפוס הידע שעל-פי המחקר יש להקנות לבוגר.ת בתהליך החינוכי על מנת שיוכלו לקיים את תפקידם האזרחי בתרבות דמוקרטית בת קיימא
כללי
כללי. מדינת לאום, דגמים של מדינות לאום דמוקרטיות (דו/רב לאומיות, מיעוטים לאומיים, אוטונומיה תרבותית או טריטוריאלית למיעוטים לאומיים). מדינת כלל אזרחיה. זהות לאומית וסוגיה: זהות לאומית אזרחית, זהות לאומית אתנית. חוקה.
ישראל
ישות לישראל כמדינה יהודית: מדינת הלכה/תורה, מדינה יהודית דתית-לאומית, מדינה יהודית-תרבותית, מדינת העם היהודי, מדינת היהודים. מערכת היחסים של מדינת ישראל ויהודי התפוצות.
היכרות עם סמלים לאומיים: המנון, דגל, שפה וכולי, והקשר שלהם לזהות הלאומית והדמוקרטית של המדינה.
היכרות עם מסמכי יסוד המשקפים את הזהות היהודית-דמוקרטית של ישראל (מגילת העצמאות, חוק השבות, חוק הסוכנות היהודית), משמעות החקיקה לגבי הזיקה של העם היהודי בתפוצות לאומה בישראל: כיצד מוגדרת שייכות לקהילה הפוליטית הישראלית?
היכרות עם חקיקה ופסיקה המשקפת את הזהות היהודית של ישראל (המשפט העברי בחוק, חגים ומועדים, בתי דין רבניים, חוק הלאום, הסטטוס קוו, חוק האזרחות) והמחלוקות סביבן.
הבנת ההקשרים התרבותיים, ההיסטוריים והחברתיים שבתוכם התפתחה הדמוקרטיה בישראל. היכרות עם אירועים מכוננים בהיסטוריה הלאומית הציונית ושל קבוצות המיעוט, ועם אישים חשובים בהיסטוריה של ישראל, אשר חיזקו את המחויבות לערכים דמוקרטיים.
היסודות ההומניסטיים, הליברליים והמוסריים במורשת ובמסורת היהודית.
ההיסטוריה של קבוצות מיעוט בישראל (החברה הערבית וקבוצות ספציפיות: החברה הבדואית, דרוזית, צ'רקסית ועוד), היכרות עם הזהות הערכית של קבוצות המיעוט בישראל על מורכבותה והאתגרים עימם התמודדה ומתמודדת כקבוצת מיעוט. ההיסטוריה של התפתחות תודעה לאומית אזרחית בישראל מרובת התרבויות, והאתגרים בפני גיבושה של תודעה כזו.