ארבעת התנאים
מחויבות לשוויון וזכויות אדם
מאפייני האזרחים הבוגרים בתרבות דמוקרטית בת קיימא על-פי המחקר
ממד גיבוש עמדה
מכירים זכויות האדם האזרחיות, הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות ואת ערכן כאוניברסליות, שוויוניות ובלתי ניתנות לפיצול או צמצום (כלומר, לכל אדם מגיעות מלוא הזכויות).
מנתחים אירועים ותהליכים (היסטוריים ועכשוויים) בחברה, בפוליטיקה, בתרבות ובכלכלה מתוך השיקול של שמירה על זכויות אדם ותוך שימוש בטיעונים בשפת הזכויות.
בוחנים ומעריכים מקרים בהם קיימת סתירה ו/או התנגשות בין זכויות אדם של אנשים/קבוצות ולהציע פתרונות אינטגרטיביים על בסיס עקרון המידתיות.
מזהים ומטילים ספק בטיעונים המשמשים להצדיק הפרה של זכויות אדם ואזרח באמצעים כמו סטריאוטיפים או שיח מפלה על בסיס יחסי כוח חברתיים.
לוקחים בחשבון שיקולים של שמירה על זכויות אדם בעת גיבוש עמדה ביחס לסוגיות אקטואליות הנוגעות גם למי שאינם אזרחי המדינה.
מכירים את המנגנונים החוקיים להתמודדות עם מצבי חירום ואיומים ביטחוניים ולנתח באופן ביקורתי את הלגיטימיות והמידתיות של השימוש בהם גם בעת הסלמה ואיום בטחוני (כגון: שימוש במעצרים מנהליים, הזכות להפגין בעת מלחמה).
ממד חיים לאור
מכירים ויודעים את הזכויות וחירויות הפרט וליישם אותן כחלק בלתי נפרד מאורח החיים.
דורשים את מימושן של הזכויות והחירויות במקרים בהם הן מאוימות.
מכבדים את הזכויות השוויוניות של אחרים, נמנעים מאפליה ומניצול, בייחוד ביחס לקבוצות הזקוקות להגנה מיוחדת.
מכבדים את הזכויות השוויוניות של אחרים גם כשהם משתייכים לקבוצות מיעוט אתניות, דתיות ופוליטיות ולקבוצות יריבות בעת סכסוך.
מסרבים לקחת חלק בפעולות ו/או החלטות מדיניות המפרות באופן בוטה זכויות אדם ואשר "דגל שחור מתנוסס מעליהן".
ממד מעורבות אזרחית
מביעים עמדה בנושאים ציבוריים ופוליטיים, מנהלים דיון ענייני, מושכל, עובדתי ובלתי אלים בנוגע אליה, גם כאשר העמדה מנוגדת לשיח החברתי המקובל.
משתתפים, יוזמים ותורמים מתוך תחושת אחריות ויכולת השפעה, לפעולות ו/או לארגונים אזרחיים הפועלים לקידום נושאים בעלי חשיבות ציבורית, שיפור שירותים ציבוריים, מאבק בעוולות שלטון והגנה על מנגנוני הביקורת ושומרי הסף.
מכירים את מגוון הפעולות האזרחיות הלגיטימיות והחוקיות ומתאימים את אמצעי המחאה האזרחית לחומרת האירוע.
משתתפים בפעולות מחאה אזרחית היוצאות כנגד איומים על הדמוקרטיה ו/או מעשי שחיתות. לא נרתעים מניסיונות של גורמים בעלי כוח לעשות דה-לגיטימציה למחאות ומתמידים גם במאבקים חברתיים ארוכי-טווח.
מבינים את השפעתן של הרשתות החברתיות על תהליכים דמוקרטיים ומשתמשים בהן ביעילות להפצת רעיונות ויוזמות חברתיות ופוליטיות וליצירת שיתופי פעולה לקידום מטרות אלה.
המצפן הערכי שעל-פי המחקר יש להקנות לבוגר.ת בתהליך החינוכי על מנת שיוכלו לקיים את תפקידם האזרחי בתרבות דמוקרטית בת קיימא
כבוד האדם
הכרה בכך שכל בני האדם נולדו שווים וכל אדם הוא בעל ערך, ולכן זכאי לזכויות ולחירויות יסוד ללא קשר להשתייכותו התרבותית/חברתית, מעמדו, יכולותיו ו/או נסיבות פוליטיות.
אמונה כי לכל בני האדם יש זכות לבחור את אמונותיהם ואורחות חייהם, כל עוד אלה אינם מפרים או מערערים על הכבוד, הזכויות או החירויות של אחרים.
אמונה כי זכויות אדם הן אוניברסליות, בלתי ניתנות להפרה או לחלוקה וחלות על כולם ללא הבדל, מבטיחות לכל אדם חיים בכבוד ומהוות בסיס לחיים משותפים בחברה צודקת.
שוויון
אמונה כי כל בני האדם נולדו שווים ומתוך כך הם זכאים לשוויון זכויות והזדמנויות. לפיכך, יש לשאוף לקיים שוויון בהיבטים חברתיים, נורמטיביים וחוקיים שונים (כמו זכויות וחובות, שוויון הזדמנויות ושוויון כלכלי) ולפעול כנגד אפליה וקיפוח.
קורפוס הידע שעל-פי המחקר יש להקנות לבוגר.ת בתהליך החינוכי על מנת שיוכלו לקיים את תפקידם האזרחי בתרבות דמוקרטית בת קיימא
כללי
עקרונות לזכויות האדם: זכויות טבעיות אוניברסליות (כגון, לשוויון, לחיים וביטחון, לחירות), חברתיות ואזרחיות. התלות ההדדית והקשרים ביניהן ("האמנה החברתית"). הבחנה בין זכויות אזרחיות לזכויות תושבים שאינם אזרחים של המדינה.
עקרון המידתיות והיעדר היררכיה בין זכויות כעקרון ליישוב התנגשות בין זכויות, "מבחן הוודאות הקרובה" כתנאי להגבלת הפגיעה בזכויות הפרט.
שוויון מהותי ושוויון פורמלי, העדפה מתקנת.
דעות קדומות, סטריאוטיפים, הבנייה חברתית של גזענות והקשר שלהן להפרה פוטנציאלית של זכויות אדם. הבחנה בין סוגי גזענות ואפליה: אישיים ובין-אישיים, מערכתיים ומוסדיים והאופן בו הם משפיעים על קבוצות אוכלוסייה שונות.
סטנדרטים בינלאומיים מקובלים לזכויות, הצהרות ואמנות בינלאומיות מרכזיות (כגון, מגילת זכויות האדם, אמנת זכויות הילד). חוקים, פסיקות מכוננות ומנגנונים משפטיים (כגון, תהליכי קובלנה) להגנה על זכויות אדם וחירויותיו, כולל בעת סכסוכים מזויינים ופשעים נגד האנושות.
מוסדות בינלאומיים, אזוריים ומקומיים להגנה על זכויות וחירויות האדם, בממשל ובחברה האזרחית, יחסי הגומלין והקשר ביניהם, מטרותיהם ותפקידיהם.
ישראל
העמדות והמחויבויות של מדינת ישראל לזכויות אדם: חוקי יסוד ותהליכי חקיקה, מחויבות לאמנות ומוסדות בינ"ל רלוונטיים. תחולת דיני זכויות אדם בעת מלחמה והעמדות השונות בקשר ליחס ביניהם בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני בכלל והשליטה ביהודה ושומרון בפרט.