פרקטיקות חינוכיות
אקלים דמוקרטי בסביבה חינוכית
אחריות לחוזה הדמוקרטי
תאור כללי
אקלים דמוקרטי במסגרות חינוכיות משמעו יישום תרבות דמוקרטית במערכות היחסים בסביבה החינוכית, כדי לספק ללומדים הזדמנות לתרגל ולהטמיע עקרונות דמוקרטיים בחיים האמיתיים. לאקלים הדמוקרטי שני היבטים מרכזיים בחינוך:
למידה משתפת/ מתן קול לתלמידים - המכירה בילדים כסוכנים פעילים בעלי נקודות מבט ותרומות בעלות ערך, ולכן כוללת פרקטיקות שבהן לתלמידים יש זכות להביע את דעותיהם ויכולת להשפיע על מדיניות מערכת החינוך, למשל באמצעות ועדי כיתה ומועצות תלמידים, ומתן אפשרות לתלמידים להיות מעורבים בקבלת החלטות הנוגעות לחיי הכיתה. מחקרים רבים תומכים בטענה שצעירים מתפתחים לאזרחים מעורבים יותר כאשר הם מרגישים שקולם כתלמידים מכובד, מוערך ומשפיע.
אקלים כיתתי פתוח (Open Classroom Climate: OCC) - סביבה חינוכית ואווירה בה תלמידים מרגישים בנוח ובטוחים להביע את דעותיהם. גישה זו מתייחסת למידה בה נושאים חברתיים ופוליטיים, ובפרט אלה השנויים במחלוקת, נידונים בכיתה, עד כמה התלמידים מרגישים בנוח להביע את דעותיהם בפתיחות, ועד כמה מורים מטפחים אווירה של כבוד והכלה כלפי הבדלים פוליטיים ומציגים צדדים שונים לכל נושא, מעודדים את התלמידים לגבש עמדות באופן עצמאי, גם כאשר דעתם שונה מזו של תלמידים אחרים, ויוצרים אינטראקציה חיובית בין התלמידים לבין עצמם בדיונים אלה.
מומלץ ליישום במסגרת בית ספרית שלמה וכוללת, על האתגרים והמורכבות ביישומו, אולם ניתן גם ליישום מהיר ואפקטיבי גם במסגרות קטנות וזמינות יותר כמו על ידי מורה מסוים בכיתתו, מדריך בפעילויות בתנועת הנוער, וכולי. לדוגמה, מסגרות קבלת החלטות משתפות יכולות להתקיים ברמה ארצית, אזורית או בית ספרית (למשל: מועצות תלמידים, שיתוף תלמידים בעיצוב תקציב ביה"ס או פעולות הנוער ברשות וכו') או ברמת הכיתה ובתהליכי קבלת החלטות ביחס לתחומים ספציפיים (כמו שיתוף התלמידים בהחלטה על תכני לימוד או אופני למידה, מינוי ועדות תלמידים לתכנון נושאים שונים בחיי הכיתה), עידוד דיונים בנושאים שנויים במחלוקת ועוד.
למה זה חשוב
בעשורים האחרונים ניכרת במדינות דמוקרטיות רבות מגמה של שחיקה באמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים ואדישות וניכור כלפי תהליכים דמוקרטיים הנובעים מכך שהאזרחים, ובייחוד הצעירים שבהם, תופסים את המערכת הדמוקרטית כחלשה, משוסעת, ובלתי מתפקדת, ותחושה של חוסר יכולת להשפיע. כתוצאה מכך, מתחזק הניתוק האזרחי מתהליכים פוליטיים וחברתיים המתבטא באדישות לתהליכי קבלת החלטות פוליטיים ובעלייה בתמיכה ברעיונות לא-דמוקרטיים ובמנהיגות סמכותנית, המציעים פתרונות פשטניים לבעיות מורכבות. בהקשר זה, תפקידו של החינוך האזרחי הוא לטפח אזרחים מעורבים, בעלי תודעת אחריות, עניין ומסוגלות ליטול חלק פעיל בתהליך הדמוקרטי, ואמון ומחויבות לחוזה האזרחי הדמוקרטי.
המסגרת החינוכית, הפורמלית או הבלתי פורמלית, היא מיקרוקוסמוס חברתי המאפשר להמחיש לצעירים כיצד החלטות דמוקרטיות מעצבות את חייהם בכל גיל ולהתנסות ביישום כלים של השתתפות אזרחית דמוקרטית בתוך מרחב זה על מנת לפתח תודעה וזהות כאזרחים פעילים. חשיבות התנסות זו במסגרת הבית ספרית נובעת גם מכך שמודל ההפעלה הנפוץ בבתי הספר היום אינו פועל באופן דמוקרטי. שילוב עקרונות של אקלים דמוקרטי במסגרת בה מבלים תלמידים שעות ארוכות בכל יום חשוב לצמצום הפער בין חוויית החיים בחברה דמוקרטית, ללמידה עליה.
למה זה אפקטיבי
"קול לתלמיד בבתי הספר" הוא אחת משש הפרקטיקות המיטביות בחינוך אזרחי, כפי שנבחרו על ידי משרד החינוך האמריקני. היא גורסת כי צעירים הופכים לאזרחים טובים יותר כאשר הם חשים שיש להם השפעה על האקלים והמדיניות של בתי הספר שלהם. בחירה זו נסמכה על מחקרים אמפיריים רבים שהדגימו שהשתתפות בקבלת החלטות בבתי הספר תורמת לרמות גבוהות יותר של מעורבות פוליטית בבגרות, טיפוח תחושת אזרחות וטיפוח כשירות אזרחית (Levin et al., 2017).
השתתפות בקבלת החלטות דמוקרטית במסגרת בית הספר נמצאה בעלת השפעה מובהקת, לרוחב מחקרים, בשיפור ידע על תהליכים דמוקרטיים, תחושת חוללות פנימית וחיצונית, ותפיסות של מעורבות פוליטית, כמו-גם על חיזוק האמון במערכת ובמנגנונים הדמוקרטיים. עם זאת, גם סוג התערבות זה (למידה משתפת) וגם התערבויות מסוג האקלים הכיתתי הפתוח, נמצאו בעלי השפעה מובהקת על מדדי התוצאה השונים רק בקרב תלמידי תיכון וסטודנטים, אך לא בקרב תלמידים צעירים יותר Teegelbeckers, 2023)).
מחקר שבחן את הקשר בין אקלים כיתה פתוח (OCC) לבין מעורבות פוליטית של מתבגרים, התבסס על נתוני סקר אזרחות בינלאומי שכלל 2,811 תלמידים בני 14 מ-124 בתי ספר מ-28 מדינות (Campbell, 2008). באמצעות ניתוח גורמים של תשובות התלמידים לאקלים כיתה פתוח, נמצא כי אקלים כיתה פתוח קשור באופן חיובי ומובהק לידע אזרחי, להערכת תפקיד הקונפליקט בפוליטיקה ולכוונה להצביע ולהשתתף פוליטית בעתיד. בנוסף, נמצא כי OCC השפיע יותר על הערכת קונפליקט ועל כוונת הצבעה בקרב תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. המחקר מסיק כי האופי של הדיון הפוליטי בכיתה, ולא רק תדירות ההוראה של לימודי חברה, הוא בעל ההשפעה המשמעותית ביותר על התפתחות מעורבות פוליטית. עידוד דיון פתוח ומכבד בנושאים שנויים במחלוקת בכיתה עשוי להיות אסטרטגיה מבטיחה להגברת מעורבות פוליטית, במיוחד בקרב צעירים מרקע חלש (גם: Weinberg, 2022).
סקירה שיטתית של הספרות המחקרית שבחנה את השפעת חינוך אזרחי על תוצאי אזרחות פעילה, מסכמת כי מחקרים אמפיריים מוצאים שאקלים כיתה פתוח קשור לרמות גבוהות יותר של ידע, כישורי אזרחות, סובלנות פוליטית, אמון, מסוגלות עצמית לעסוק בנושאים אזרחיים, כוונות להשתתף, כישורי האזנה ואמפתיה, תודעה ביקורתית, ידע אזרחי, השתתפות פוליטית ותפיסות חיוביות של בית הספר (Jerome et al., 2024).
דגשים למימוש
· "Walk the talk "- על צוותי החינוך להקפיד לכבד וליישם החלטות שהתקבלו על ידי התלמידים ולכבד עמדות המועלות על ידם בכיתה, כדי לתת תוקף ומשמעות למנהגים שיושמו.
על המערכת לתת גיבוי למורה לעסוק בנושאים שנויים במחלוקת על מנת לאפשר בטחון ביצירת שיח כיתתי פתוח, בישראל זוהי כמובן סוגיה מורכבת.
עקרונות להוראת נושאים שנויים במחלוקת (Pace, 2021):
טיפוח סביבה תומכת – באמצעות בניית תחושת קהילה בכיתה, ביסוס מוסכמות התנהגות, סובלנות כלפי חוסר הסכמה והתנגדות, אישוש דעות אינדיבידואליות וחוש הומור.
רפלקסיה על מעמד המורה – חשיבה מודעת על התפקיד הפדגוגי, על הדעות האישיות ביחס לנושאים הנדונים ועל היתרונות והחסרונות בחשיפת דעות אלו.
תקשורת פעילה – ייזום תקשורת אודות הנושאים הנדונים בכיתה עם התלמידים, ההורים, הקולגות וההנהלה.
בחירת נושאים אותנטיים – בחירת נושאים ושאלות שיקדמו את המעורבות והעניין הפעילים של התלמידים, תוך התקדמות הדרגתית מנושאים "קרים" לנושאים "חמים" יותר.
הכוונת הדיון – יש לתת לתלמידים כלים שיאפשרו להם לנתח את המקורות, להחליף רעיונות, לקיים דיונים בקבוצות קטנות ובקבוצה הגדולה ולשאוף לשוויון בדיון.
התייחסות לרגשות – יש ליצור מרחב שיאפשר עיבוד רגשות, תוך מהלכים להפחתת העומס הרגשי במידת הצורך ופיתוח מודעות עצמית בקרב התלמידים.
כל דיון בנושאים רגישים צריך להיפתח בהגדרה ברורה של כללי השיח וגבולות השיח, למשל שעמדות גזעניות הן מחוץ לתחום, שמירה על כבוד הדדי וקשב. חשוב לתאם מראש ציפיות עם הלומדים ביחס לתגובה בסיטואציות כאלה ולהסכים על הגבולות והמגבלות.
מקורות
Borhan, H. (2025). Civic education as a pathway to inclusive societies: Exploring the role of education in fostering civic and social engagement (OECD Education Working Papers No. 326). OECD Publishing. https://dx.doi.org/10.1787/3f128be8-en
Campbell, D. E. (2008). Voice in the Classroom: How an Open Classroom Climate Fosters Political Engagement Among Adolescents. Political Behavior, 30(2), 127–148. https://doi.org/10.1007/s11109-008-9063-z
Levine, P., & Kawashima-Ginsberg, K. (2017). The republic is (still) at risk—and civics is part of the solution (A Briefing Paper for the Democracy at a Crossroads National Summit, September 21, 2017). Jonathan M. Tisch College of Civic Life, Tufts University, Medford, MA.
Bron, J. et al. (2016), “Negotiating the curriculum: realizing student voice”, The Social Educator, Vol. 34: 39-54.
Committee for Education (2012), Report on the school councils inquiry, Northern Ireland, http://www.niassembly.gov.uk/assembly-business/committees/2016-2017/education/reports-2011- 2016/report-on-the-school-councils-inquiry/ (accessed on 22 February 2025).
Donbavand, S., & Hoskins, B. (2021). Citizenship Education for Political Engagement: A Systematic Review of Controlled Trials. Social Sciences, 10(5), 151. https://doi.org/10.3390/socsci10050151
Gottchalk and Borhan (2023). Child participation in decision making: Implications for education and beyond. OECD Education Working Papers No. 301.
Jerome, L., Hyder, F., Hilal, Y., & Kisby, B. (2024). A systematic literature review of research examining the impact of citizenship education on active citizenship outcomes. Review of Education, 12, e3472. https://doi.org/10.1002/rev3.3472
Kei Kawashima-Ginsberg and Peter Levine,(2015) “Challenges and Opportunities for Discussion of Controversial Issues in Racially Pluralistic Schools,” Social Education 79, no. 5: 271–277.
Pace J. (2021), How Can Educators Prepare for Teaching Controversial Issues? Cross-National Lessons. Social Education 85(4), pp.228–233.
Weinberg J., (2022), Civic education as an antidote to inequalities in political participation? New evidence from English secondary education, British Politics , 17:185–209