פרקטיקות חינוכיות

פיתוח אוריינות מידע ביקורתית דרך קריאה אופקית

אחריות לחוזה הדמוקרטי, שוויון חירות וזכויות האדם, כבוד בין קבוצות, זהות ואתוס

תיאור כללי

גישות פדגוגיות רבות פותחו בעשורים האחרונים כדי לפתח בצעירים מיומנויות אוריינות מידע, שתאפשר להם לצרוך, לשתף וליצור מידע באופן מושכל, ביקורתי ואחראי, בעידן המידע (הגדרה מתוך מיומנויות דמות הבוגר, משרד החינוך). בין מכלול הגישות לפיתוח מיומנויות לצריכה זהירה של מידע וזיהוי מידע מוטה וכוזב, בולטת האפקטיביות של מיומנויות לאימות ומידע, במרכזן גישת ה"קריאה אופקית" (Lateral or Horizontal Reading). בגישה זו הלומדים מתרגלים לעזוב את מקור המידע הראשוני ולחפש מידע נוסף ממקורות נוספים לצורך אימות ובחינת מהימנות הטיעונים, תוך השוואת מידע ממקורות מרובים, זיהוי המקור העומד מאחורי המידע ובחינת הראיות בהקשרן הרחב (להבדיל מ"קריאה אנכית" – Vertical Reading – המתעמקת בהערכת המידע מתוך מאפיינים שונים של הטקסט הראשוני עצמו). ניתן לתרגל שיטה זו במסגרת תוכנית לימודים בתחומי דעת שונים – בראש ובראשונה בתחומי מדעי החברה, הם ליבת אוריינות המדיה האזרחית, אך כפרקטיקה ביקורתית כללית ניתן ליישמה גם בהקשרים של מדעי הרוח ומדעי הטבע – ותוך הכרות עם פלטפורמות הפצת מידע מגוונות (דיגיטליות ולא דיגיטליות כאחד).

לצד זאת, מחקרים מראים כי אוריינות מידע יעילה תלויה לא רק במיומנויות טכניות אלא גם ברגשות ובתפיסה העצמית: כאשר אנשים בטוחים ביכולתם לאתר מקורות איכותיים ומרגישים אחריות ומוטיבציה לעשות זאת. בהעדר העצמה כזו, התרגול עלול לעורר אצל הלומד ספקנות לא קונסטרוקטיבית ואובדן אמון בכלל המידע והמערכות המספקות אותו באופן גורף, עד כדי אימוץ דפוסי חשיבה קונספירטיבית. לכן, הגישה המבטיחה להתערבות לפיתוח אוריינות מידע צריכה להיות מבוססת, לצד הקניית מיומנויות לאימות מידע, ובמרכזן שיטת "הקריאה האופקית", גם על פיתוח מוקד שליטה (Locus of Control) פנימי חזק אצל הלומדים (תפיסת האחריות והיכולת העצמית של אנשים לנהל באופן ביקורתי את המידע שהם צורכים מהתקשורת), על ידי מתן תפקיד פעיל ומרכזי בתהליך הלמידה והערכת המידע ללומדים, מה שמגביר את המוטיבציה והביטחון שלהם לאתר מידע איכותי.

שיטות שונות לפיתוח המיומנות:

הטמעת פרקטיקת קריאה אופקית (לצד שיטות נוספות) ככלי דומיננטי לביסוס חשיבה ביקורתית ואוריינות מידע לרוחב תוכניות הלימודים בתחומי דעת מגוונים. לדוגמה, לדרוש מתלמידים לאמת טיעונים נבחרים בעבודות הבית באמצעות כמה מקורות מידע בלתי תלויים, כחלק מהדרישות הלימודיות.

סדנאות/ מערכי שיעור ייעודיים לפיתוח אוריינות מידע ואוריינות מדיה אזרחית – במסגרת בית הספר או במסגרות חינוך בלתי פורמלי.

שילוב משחוק (Gamification) ואמצעי דחיפה קלה (Nudge Theory) הן בתהליך הלמידה, והן במסגרת פלטפורמות דיגיטליות שלהן אוריינטציה לימודית או חינוכית(אך לא בהכרח כאלה שמשולבות במסגרת פעילות לימודית בלבד). האחרונות כוללות, למשל, תזכורות מובנות לבדיקת מקורות חיצוניים לפני קבלת מידע כאמין, או הודעות ("פופ-אפ") המעודדות תלמידים לאמת מידע לפני שיתופו ברשתות חברתיות (עם או בלי קבלת תגמול משחקי על הפעולה).

למה זה חשוב

חינוך לאוריינות מדיה אזרחית ולאוריינות מידע, תורם לבלימת התפשטות תופעות הרסניות לדמוקרטיה כגון הפצת מידע שקרי, חשיבה קונספירטיבית ודברי שטנה באינטרנט, שבתורם תורמים להגברת אי האמון במוסדות הדמוקרטיה ולהגברת הקיטוב והשנאה בחברה.

למה זה אפקטיבי

מחקרים אמפיריים הראו שאחד מרכיבי הליבה של אוריינות המידע, קרי, היכולת לאתר ולהעריך מהימנות של מקורות מידע, היא המנבא החזק ביותר ליכולת לזהות מידע כוזב. כך, לדוגמה, במחקר שנערך בקרב מדגם ארצי של 1,299 אזרחי ארה"ב בוגרים (Jones-Jang, Mortensen & Liu, 2019) נבחן הקשר בין מדדי סוגים שונים של אוריינות (מדיה, מידע, חדשות ודיגיטל) לבין היכולת של אנשים לזהות מהימנות של ידיעות חדשותיות. המחקר מצא שאוריינות מידע הייתה קשורה באופן מובהק ליכולת גבוהה יותר לזהות חדשות מזויפות, בעוד שאוריינות מדיה, אוריינות חדשות ואוריינות דיגיטלית לא הראו קשר מובהק. לפיכך, המחקר מצביע על כך שכישורים הקשורים לאיתור, הערכה ושימוש במידע מהימן ומאומת הם קריטיים בזיהוי חדשות מזויפות.

ניסויי שדה רבים הצביעו על יעילותם של אמצעים לפיתוח מיומנויות וכישורים לאוריינות מידע ואימות מידע בשיפור יכולתם של משתתפים לזהות מידע כוזב ברשתות, לאמוד מהימנות ואמינות של מידע חדשותי ולהפחית את נכונותם לשתף מידע מטעה (Kohne, Mertens, & Boehm, 2020; Guess et al., 2020) ביניהם מחקרים שהתמקדו ספציפית בהקניית המיומנות של "קריאה אופקית". כך, לדוגמה, מחקר שנערך בקרב תלמידי קולג' בארה"ב (Brodski et al., 2021) העלה כי בעוד שרק 12% מהסטודנטים נהגו להשתמש בפרקטיקה של קריאה אופקית לפני שקיבלו תרגול והנחייה כיצד לעשות זאת, אחרי מספר שיעורים במהלכם הם תרגלו את השיטה ובעקבות אימון עצמאי שניתן במסגרת עבודות בית, יותר ממחציתם עשו זאת וגברה יכולתם להבחין בין מידע מהימן לשגוי. השפעה זו השתמרה גם לאחר חמישה שבועות. מכאן, לא רק שמדובר בפרקטיקה אפקטיבית, אלא שזו אינה שגורה באופן "טבעי" בקרב סטודנטים.

במחקר אחר (Axelsson, Guath, & Nygren, 2021) נמצא שכלי מקוון שפותח בשבדיה בשם Nyhetsvärderaren (בעברית משבדית: מעריך החדשות) הכולל מערכים של הדרכות מצולמות, שמטרתו ללמד בני נוער כיצד להעריך באופן ביקורתי מידע מקוון בהתבסס על שיטת הקריאה האופקית, הביא לשיפור בביצועי קבוצות שעשו בו שימוש בהערכת אמינות המידע לאחר ההתערבות, בהשוואה לקבוצות ביקורת. בעקבות ההתערבות, משתתפים גם נטו לעשות שימוש מרובה יותר במקורות מקוונים.

יחד עם זאת, ובהתאם לאמור לעיל, קיימת תמיכה אמפירית בטענה כי הקניית המיומנות הטכנית צריכה להיות משולבת בחיזוק מוקד השליטה הפנימי. כך, למשל, תוכניות אוריינות מדיה שהתמקדו רק בזיהוי מידע כוזב אך ללא חיזוק האחריות והמוטיבציה לאמת מידע, שיפרו אמנם את היכולת לזהות חדשות כוזבות, אך לא את היכולת לזהות מידע כמהימן. יתרה מכך, הן עוררו חוסר אמון כללי במדיה ותחושת איום מסביבת המידע, במקום להעצים צריכת מידע מושכלת ומבוססת (Murrock, Amulya, Druckman, & Liubyva, 2018).

דגשים למימוש

חשוב לקחת בחשבון ולהטמיע היבטים של מוקד שליטה פנימית (Locus of Control) בכל שיטה שבה מקנים את המיומנות.

נדרשת סביבה התומכת בשימוש בפלטפורמות מידע דיגיטליות ומספקת הזדמנויות מגוונות להתנסות בהם (בראש ובראשונה לאור הבולטות של מקורות המידע הדיגיטליים – הכתובים, המצולמים והדבורים – בחיים החוץ-בית ספריים).

הבטחת רלוונטיות ורמת עדכון גבוהה של התכנים אותם לומדים – תכנים שעושים שימוש בטכנולוגיות או טרמינולוגיות לא מעודכנות יעוררו חוסר אמון אצל התלמידים ויפגעו באימוץ הפרקטיקה.

לצד כישורי הקריאה האופקית חשוב לטפח גם כישורים ביקורתיים נוספים, ובפרט כישורי קריאה אנכית, וכן יכולת לבחון ולתקף מידע שאינו טקסטואלי כמו תמונות, סרטונים ופודקסטים (כישורי ההשוואה האופקית וגם האנכית רלוונטיים גם להם, Kohnen, Mertens, & Boehm 2020).

בשל תפוצתן וחשיבותן של טכנולוגיות בינה מלאכותית, חשוב שכל תוכנית תכלול רכיב משמעותי של התמודדות עם עידן הAI והאופן בו הוא פוגע במהימנות מנועי חיפוש דיגיטליים ויוצר הלוצינציות עימן יש להתמודד, בין היתר באמצעים של קריאה אופקית.

התערבויות

CTRL-F: Find the Facts

תוכנית CTRL-F של ארגון CIVIX Canada מלמדת תלמידים כישורי אימות מידע ואוריינות דיגיטלית באמצעות שיטת "קריאה אופקית". התוכנית מתמקדת בזיהוי מהימנות מקורות ובדיקת טענות דרך מודל SIFT – עצירה, חקירת המקור, הצלבת מידע ומעקב אחר מקורו הראשוני. היא משלבת תרגולים אינטראקטיביים, סרטונים ומשאבים דיגיטליים, ומקנה לתלמידים כלים לבדיקת אמינות תוכן – כולל תוכן שנוצר על ידי בינה מלאכותית.

"מידע שגוי: זה מדבק"!

משחק דיגיטלי שפותח באוניברסיטת חיפה (בעברית ובערבית) ללימוד אוריינות מידע והתמודדות עם פייק ניוז ברשת. השחקנים מתמודדים עם התפרצות מגפה דמיונית ומנסים לצבור עוקבים מבלי להפיץ מידע שגוי, תוך שימוש באסטרטגיות אימות מבוססות מודל SIFT. המשחק מספק משוב מידי על החלטות השיתוף ומפתח מודעות לחשיבה ביקורתית ואחריות דיגיטלית.

Civic Online Reasoning

שיטת הוראה שפותחה באוניברסיטת הרווארד לשילוב למידת אוריינות דיגיטלית והערכת מידע מקוון בתוך מקצועות הליבה בתיכון. במסגרת חמישה–שישה שיעורים משולבים, תלמידים מתרגלים קריאה אופקית ובדיקת מהימנות מקורות אמיתיים ברשת כחלק מנושאי הלימוד הרגילים. המורים עוברים סדנת הכשרה ולומדים להדגים אסטרטגיות של חיפוש ובדיקה ביקורתית, בעזרת מערכי שיעור וסרטונים המדגימים קריאה אופקית בהקשרי הוראה מגוונים.

מקורות

Abades-Barclay and Banaji (2024). LSE – Common Sense Digital Citizenship Curriculum Evaluation https://www.lse.ac.uk/News/News-Assets/PDFs/2024/LSE-%E2%80%94-Common-Sense-Digital-Citizenship-Curriculum-Evaluation-Report-high-res-web-version-V6.pdf

Axelsson, C.-A. W., Guath, M., & Nygren, T. (2021). Learning How to Separate Fake from R News: Scalable Digital Tutorials Promoting Students’ Civic Online Reasoning. Future Internet, 13(3), 60. https://doi.org/10.3390/fi13030060

Alon, A.T., Rahimi, I.D. & Tahar, H. Fighting fake news on social media: a comparative evaluation of digital literacy interventions. Curr Psychol 43, 17343–17361 (2024). https://doi.org/10.1007/s12144-024-05668-4

Brodsky, J. E., Brooks, P. J., Scimeca, D., Todorova, R., Galati, P., Batson, M., Grosso, R., Matthews, M., Miller, V., & Caulfield, M. (2021). Improving college students’ fact-checking strategies through lateral reading instruction in a general education civics course. Cognitive Research: Principles and Implications, 6(1). https://doi.org/10.1186/s41235-021-00291-4

Council of Europe, Digital Citizenship Education, https://www.coe.int/en/web/education/digital-citizenship-education#{%22271421625%22:[0]}

Guess, A. M., Lerner, M., Lyons, B., Montgomery, J. M., Nyhan, B., Reifler, J., & Sircar, N. (2020). A digital media literacy intervention increases discernment between mainstream and false news in the United States and India. Proceedings of the National Academy of Sciences, 117(27), 15536–15545. https://doi.org/10.1073/pnas.

Kohnen, A. M., Mertens, G. E., & Boehm, S. M. (2020). Can middle schoolers learn to read the web like experts? Possibilities and limits of a strategy-based intervention. Journal of Media Literacy Education, 12(2), 64-79. https://doi.org/10.23860/JMLE-2020-12-2-6

Pennycook, G., Epstein, Z., Mosleh, M., Arechar, A. A., Eckles, D., & Rand, D. G. (2021). Shifting attention to accuracy can reduce misinformation online. Nature, 592(7855), 590–595. https://doi. org/10.1038/s41586-021-03344-2

Jones-Jang, S. M., Mortensen, T., & Liu, J. (2019). Does Media Literacy Help Identification of Fake News? Information Literacy Helps, but Other Literacies Don’t. American Behavioral Scientist, 00(0), 1–18. https://doi.org/10.1177/0002764219869406

Bateman J and Jackson D., (2024) Countering disinformation effectively: An evidence-based policy guide, Carnegie Endowment for International Peace Carnegie_Countering_Disinformation_Effectively.pdf

שילוב אוריינות מדיה אזרחית במערכת החינוך: נייר עמדה, קהילת אוריינות תקשורת, מדיה ומידע, האגודה הישראלית לתקשורת, פורום אוריינות מדיה דיגיטלית, מכון מופ"ת https://meyda.education.gov.il/files/Pop/0files/communication/inspectors-circullar/warCom1.2.pdf?fireglass_rsn=true

Murrock, E., Amulya, J., Druckman, M., & Liubyva, T. (2018). Winning the War on State-Sponsored Propaganda: Results from an Impact Study of a Ukrainian News Media and Information Literacy Program. Journal of Media Literacy Education, 10(2), 53-85.

Wineburg, S., & McGrew, S. (2017). Lateral reading: Reading less and learning more when evaluating digital information (Working Paper No. 2017.A1). Stanford History Education Group. sheg.stanford.edu

דברן-זיוון, ש׳, וצברי, א׳ ב׳ (2023). תופעות “הפוסט-אמת”: הגדרות, השלכות ופתרונות חינוכיים. מוסד שמואל נאמן.

https://www.neaman.org.il/post-truth-phenomena-definitions-consequences-and-solutions/