top of page

פרקטיקות חינוכיות

סימולציות של תהליכים דמוקרטיים

אחריות לחוזה הדמוקרטי

Rive animation thumbnail

תיאור כללי


הדמיה של תהליך קבלת החלטות פוליטיות היא דרך ללמידה פעילה בה התלמידים מדמים השתתפות בתהליך פוליטי באמצעות משחק תפקידים בו הם לוקחים תפקיד של שחקנים פוליטיים בסיטואציות שונות (כמו דיון משפטי, דיון פרלמנטרי, גיבוש תקציב, דיון וועדות באו"ם וכדומה). באמצעות הסימולציה, הם חווים ומתנסים באילוצים ובמוטיבציות של שחקנים פוליטיים אמיתיים ובהבנת מנגנוני קבלת ההחלטות המוסדיים והדינמיקות שלהם.

נושא הדיון נבחר מתוך סוגיות אקטואליות בוערות או סוגיות ודילמות היסטוריות לאומיות מכוננות. מתקיימת הכנה משמעותית הכוללת למידת עומק של הנושא ובניית הנימוקים והטיעונים לדיון. התלמידים מקבלים תפקידים שונים המשתתפים בתהליך, מתכוננים לקראתו באמצעות למידה לעומק של הסוגייה בדיונים בקבוצות קטנות ומגבשים הצעות למדיניות או החלטה. אירוע השיא בתהליך מדמה באופן חגיגי ומוחשי את המנגנון הפוליטי, המדיני או המשפטי, כאשר התלמידים, ולעיתים גם משתתפים חיצוניים (מהקהילה או ממנגנוני החוק), משמשים בתפקיד של שחקנים שונים בסיטואציה ומגיעים להכרעה באמצעות הצבעה או תהליך אחר של קבלת ההחלטות.

המודל הוותיק, המוכר והנפוץ ביותר בעולם, וגם בבתי ספר בישראל, הוא מודל האו"ם, בו משחק התפקידים מדמה דיונים של וועדות שונות באו"ם. מודל זה שם את הדגש על פיתוח אוריינות גלובלית. יישום העקרון ביחס לתהליכי קבלת החלטות בגופים פוליטיים או משפטיים בישראל עוסק ישירות בחינוך לדמוקרטיה ובפרט במשבר הבוער באמון הצעירים במוסדות הדמוקרטיה בישראל.

למה זה חשוב


בעשורים האחרונים ניכרת במדינות דמוקרטיות רבות מגמה של שחיקה באמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים ואדישות וניכור כלפי תהליכים דמוקרטיים הנובעים מכך שהאזרחים, ובייחוד הצעירים שבהם, תופסים את המערכת הדמוקרטית כחלשה, משוסעת ובלתי מתפקדת, וחשים חוסר יכולת להשפיע. כתוצאה מכך, מתחזק הניתוק האזרחי מתהליכים פוליטיים וחברתיים, המתבטא באדישות לתהליכי קבלת החלטות פוליטיים, ובעלייה בתמיכה ברעיונות לא-דמוקרטיים ובמנהיגות סמכותנית, המציעים פתרונות פשטניים לבעיות מורכבות.

בהקשר זה, תפקידו של החינוך האזרחי הוא לטפח אזרחים מעורבים, בעלי תודעת אחריות, הבנה כיצד החלטות דמוקרטיות מעצבות את חייהם, עניין ומסוגלות ליטול חלק פעיל בתהליך הדמוקרטי, ואמון ומחויבות לחוזה האזרחי הדמוקרטי.

משחק תפקידים המתמקד בתהליכי קבלת החלטות במוסדות פוליטיים ומשפטיים בישראל, אשר האמון בהם נמצא במשבר חמור בישראל בעת זו, עשוי לסייע בהבנת החשיבות של מוסדות אלה לחיי היום יום של האזרחים ולהגברת העניין והמעורבות במערכת הפוליטית.

למה זה אפקטיבי


מחקרים הוכיחו ששיטת הלמידה המבוססת על סימולציה מביאה להבנה ולהטמעה של ידע. ההתנסות המשחקית בדיון בנושאים אקטואליים מגבירה את המוטיבציה להעמיק ולהתעניין בנושאים הנדונים גם ב"עולם האמיתי". ממצאי מחקרים רבים הראו כי סימולציות פוליטיות מביאות להגברת העניין הפוליטי בקרב המשתתפים, צריכה גוברת של מידע ותקשורת בענייני ממשל וחברה, כבוד כלפי שלטון החוק וחוללות פוליטית. הסימולציה דורשת מהתלמידים ליישם את הידע הנרכש בדרכים המפתחות כישורים חדשים כמו דיון, דיאלוג ופשרה (2018Bennion & Laughlin, ).

מטה-אנליזה של מחקרים על שיטות להוראת דמוקרטיה בבתי ספר (Teegelbeckers et al., 2023) מצאה כי בהשוואה לשיטות הוראה אחרות של דמוקרטיה, סימולציות של קבלת החלטות פוליטיות הראו את השיעור הגבוה ביותר של יעילות במדדי פיתוח יכולות דמוקרטיות (85% מהמחקרים הראו השפעה מובהקת), בפרט במדדים של פיתוח ידע על פוליטיקה, מדדי חוללות פוליטית ודמוקרטית, ומעורבות פוליטית. זו השיטה היחידה מכל השיטות שנחקרו שהראתה אפקטיביות מובהקת בפיתוח אמון במערכת הדמוקרטית ובבחירות (d=0.22) עבור תלמידים בגילאי תיכון או חינוך גבוה.

Levy  (2018) בחן את השפעת ההשתתפות במועדון מודל האו"ם על פיתוח חוללות פוליטית בקרב תלמידי תיכון. באמצעות מחקר אורך בשיטה משולבת, נמצא כי השתתפות במועדון הובילה לעלייה משמעותית בחוללות פוליטית פנימית וחיצונית בהשוואה לקבוצת ביקורת. ממצאי המחקר מצביעים על כך שמעורבות פעילה במועדון, יחסים תומכים עם עמיתים ויועצים, והזדמנויות חוזרות להתנסות במשימות פוליטיות אותנטיות, תרמו להתפתחות אמונתם של התלמידים ביכולתם להשפיע על תהליכים פוליטיים.

דגשים למימוש


אופנים למימוש עקרון הפעולה: סימולציות המתרחשות בכיתה או בחלל פיזי אחר, או סימולציות משחקיות במשחק מקוון, במהלך מקומי או בשת"פ בית ספרי/ אזורי/ ארצי.

הסימולציות יכולות לעסוק במוסדות מדיניים/ פוליטיים/ משפטיים, או מנגנוני שלטון מסוגים שונים, לבחירת המחנכים בהתאם לנושאים הציבוריים הבוערים והרלוונטיים ביותר.

אחריות ובעלות: של התלמידים על התהליך ולעיתים גם על בחירת הנושא להדמיה מתוך עולמות תוכן הרלוונטיים לחייהם, כאשר המורים משמשים בעיקר להנחיה וייעוץ.

עבודת צוות: עבודה קבוצתית על הסימולציה מחזקת מיומנויות שיתוף פעולה, מדגימה את הערך המוסף של עבודה בצוות לפתרון בעיות משותפות, ומאפשרת לבחון מגוון פרספקטיבות על הסוגייה הנדונה, באופן הממחיש את מאפייני קבלת ההחלטות הדמוקרטית.

שילוב בין סימולציה להתנסות ביישום "בעולם האמיתי": אם על ידי גיבוש הצעה למדיניות (או תוצר אחר: נייר עמדה, טיוטה להצעת חוק וכדומה) והגשתה למוסדות הרלוונטיים בעקבות ההחלטה שהתקבלה בסימולציה, או על ידי שילוב בין משחק לפרויקט יישומי או מפגש עם בעלי תפקידים ציבוריים בתחומים רלוונטיים לנושא הסימולציה – מגביר את ההשפעה על מעורבות אזרחית ועל מוטיבציות השתתפותיות.

התערבויות

1. We the People: the Citizen and the Constitution

תוכנית אמריקאית לחינוך אזרחי, במסגרתה תלמידים משתתפים בסימולציות של דיוני קונגרס המדמות את תהליך קבלת ההחלטות הדמוקרטי. הם לומדים נושא חוקתי, מכינים טיעונים ומציגים כעדים בפני פאנל שופטים מהקהילה. את התהליך מנחים מורי אזרחות שעברו הכשרה ייעודית מטעם תוכנית We the People של Center for Civic Education.....


2. CACTUS

תוכנית אקדמית מקנדה וארה״ב המדמה תהליך דמוקרטי של אסיפת אזרחים וגיבוש רפורמות ציבוריות. הסטודנטים משתתפים כאזרחים אמיתיים, דנים בנושאים אקטואליים כמו עונש מוות או חוקי מריחואנה, ומגבשים הצעות לשינוי מדיניות שמועלות להצבעת הקמפוס. התהליך מונחה על ידי מרצים למדעי המדינה ונועד לטפח חשיבה ביקורתית והבנה מעשית של השתתפות דמוקרטית.....

3. iCIVICS

תוכנית אמריקאית מקוונת שיזמה שופטת העליון סנדרה דיי אוקונור, המשלבת משחקים וסימולציות אינטראקטיביות בנושאי ממשל, חוק ואזרחות. התלמידים מגלמים דמויות ציבוריות, מקבלים החלטות ומתנסים בדילמות דמוקרטיות מתוך היסטוריה ואקטואליה. הלמידה מלווה במערכי שיעור חינמיים למורים ומעודדת הבנה פעילה של תפקוד המוסדות הדמוקרטיים.....

מקורות

Bennion E.,  & Laughlin X., (2018) Best Practices in Civic Education: Lessons from the Journal of Political Science Education, Journal of Political Science Education, 14:3, 287-330, DOI: 10.1080/15512169.2017.1399798  To link to this article: https://doi.org/10.1080/15512169.2017.1399798

Teegelbeckers Y., Nieuwelink H., & Oostdam R., (2023), School-based teaching for democracy: A systematic review of teaching methods in quantitative intervention studies  Educational Research Review 39.

Levy, B. L. (2018). Youth developing political efficacy through social learning experiences: Becoming active participants in a supportive Model United Nations club. Theory & Research in Social Education, 46(3), 410-448

bottom of page