תכניות חינוכיות
סימולציות של תהליכים דמוקרטיים
דוגמאות לתכניות חינוכיות מבוססות מחקר מהארץ ומהעולם, שמיישמות את הפרקטיקה בפועל
אחריות לחוזה הדמוקרטי
We the People: the Citizen and the Constitution - התכנית
סוג ההתערבות| סדנה/תוכנית לימודים/ הכשרת מורים/ פורמלי/ ב"פ
קהל היעד| תלמידי חטיבה ותיכון
משך/תדירות| 15-40 שעות לימוד
וותק| החל משנת 1987
מדינה| ארה"ב
תיאור ההתערבות
סימולציות של דיוני קונגרס במסגרת כיתתית, או אירועים מרובי-משתתפים
התוכנית פותחה על ידי הארגון Center for Civic Education בארה"ב. התוכנית מיועדת ליישום בבתי ספר במסגרת שיעורי אזרחות. לתוכנית סמינר הכשרה למורים. כ-30 מיליון תלמידי חטיבות ביניים ותיכון למדו לפי תכני התוכנית מאז תחילתה ב-1987.
התלמידים משתתפים בסימולציות של דיוני קונגרס במסגרת כיתה, או באירועי סימולציה נרחבים המשותפים למספר בתי ספר, ובתחרות לאומית הנערכת בגבעת הקפיטול. לקראת הסימולציה נקבע נושא והתלמידים לומדים אותו בקבוצות קטנות (3-6 תלמידים) ומכינים חומרים לדיון. התלמידים מציגים כעדים מומחים המביעים דעה על נושא הדיון בהתבסס על חומרים שהכינו מראש, בפני פאנל השופטים, שהם מבוגרים מהקהילה שהתנדבו לשמש בתפקיד זה. בסיום התהליך השופטים מכריעים באמצעות הצבעה. את התהליך מנחים מורים לאזרחות שעוברים הכשרה מתודולוגית והכשרה לתוכנית על ידי מומחי התוכנית ומלווים על ידי מנטורים-מומחים בדיוק וחידוד התכנים והטיעונים לסימולציה בהסתמך על ידע חוקתי.
תוצאות
התוכנית עברה מספר רב של מחקרי הערכה לאורך כשני עשורים (בין 1996 ל-2018), שתמכו בטענה כי תלמידים שלמדו בתוכנית רכשו ידע נרחב על עקרונות הדמוקרטיה האמריקאית והפגינו סובלנות ומעורבות פוליטית גבוהות יותר ביחס לקבוצות השוואה.
לדוגמה, מחקר מ-2015 בדק את ההשפעה של תוכנית הכשרת המורים על תוצאות הלמידה של תלמידי תיכון. הוא כלל 1,051 תלמידי תיכון (כיתות י'-י"ב) מבתי ספר שונים (פרטיים וציבוריים) בערים שונות באינדיאנה. במחקר השתתפו שלוש קבוצות: תלמידים שלמדו עפ"י תוכנית הלימודים של WTP עם מורים שעברו את תוכנית ההכשרה, תלמידים שלמדו לפי תוכנית הלימודים הרגילה עם מורים שעברו את תוכנית ההכשרה ותלמידים מקבוצת ביקורת שלמדו לפי תוכנית הלימודים הרגילה עם מורים שלא עברו את ההכשרה. התלמידים מילאו שאלוני עמדות אזרחיות לפני ואחרי ההתערבות – בתחילת הסמסטר ובסופו.
ממצאים
● תלמידים שהשתתפו בתוכנית הלימודים של WTP גילו, בהשוואה לקבוצת הביקורת, עניין רב יותר בהתפתחויות פוליטיות, הביעו הנאה מדיונים בנושאי פוליטיקה וממשל, צרכו מידע פוליטי באופן ביקורתי, והפגינו רמות גבוהות יותר של חוללות פוליטית ותחושת מסוגלות להוביל שינוי.
● תלמידים שלמדו עם מורים שעברו את ההכשרה הדגימו, בהשוואה לקבוצת הביקורת, כבוד רב יותר לשלטון החוק, נכונות גבוהה יותר להשתתף בבחירות לנשיאות ובבחירות מקומיות, נכונות לשמש כמושבעים, וסובלנות מוגברת כלפי דעות פוליטיות השונות מדעותיהם.
● תלמידים שלמדו עם מורים שעברו את ההכשרה, ובייחוד הקבוצה שלמדה את תוכנית הלימודים של WTP, הראו בסוף התוכנית נטייה גבוהה יותר להשתתף בפוליטיקה.
מקורות
Fuks, Mario.(2015). The Effects of Political Socialization Programmes: The Youth Parliament Experience in Brazil. World Political Science 2015; 11(2): 347–375.
Mack Mariani & Brian J. Glenn (2014) Simulations Build Efficacy: Empirical Results from a Four-Week Congressional Simulation, Journal of Political Science Education,10:3, 284-301.
Owen, D.(2015) High School Students’ Acquisition of Civic Dispositions: The Impact of We the People. 2015. https://new.civiced.org/pdfs/research/ImpactofWethePeople_DianaOwen_July2015.pdf
Teegelbeckers, J. Y., Nieuwelink, H., & Oostdam, R. J. (2023). School-based teaching for democracy: A systematic review of teaching methods in quantitative intervention studies. Educational Research Review, 39, 1005111
CACTUS - התכנית
סוג ההתערבות| קוריקולום לימודי אזרחות הכולל סימולציה פוליטית של "אסיפות אזרחים"
קהל היעד| סטודנטים
משך/תדירות| סמסטר (מפגש שבועי במשך 16 שבועות)
וותק| החל מ-2008
מדינה| ארה"ב
תיאור ההתערבות
שיטה חינוכית המבוססת על מהלך השתתפותי שיושם בקנדה (מחוז קולומביה הבריטית) ועסק ברפורמה בבחירות. במהלך זה כונסה אסיפת אזרחים במודל ייחודי. המהלך הוביל למשאל עם.
התוכנית מועברת באוניברסיטת מזרח קנטקי על ידי מרצים למדעי המדינה. בשונה מסימולציות רגילות, הסטודנטים משתתפים כאזרחים ולא כשחקנים במשחק תפקידים. התוכנית נחקרה במהלך ניסויי.
בתחילת הסמסטר נבחר נושא אקטואלי הרלוונטי לעולם הצעירים ומטרת התוכנית היא לגבש עמדה האם נדרשת בנושא זה רפורמה במדיניות, ואם כן - לגבש הצעה לרפורמה כזו ולהעמיד אותה להצבעת הקמפוס. במסגרת זו נדונו לדוגמה נושאים כמו גיל השתייה, עונש המוות, עימותים נשיאותיים וחוקי מריחואנה.
המודל החינוכי:
-
למידה: הרצאות, קריאות וכן דיונים בכיתה ובקבוצות קטנות להקניית ידע בסיסי בנושא הנבחר ובתהליכי קבלת החלטות דמוקרטיים בממשל האמריקני.
-
שימועים פומביים: חברי קהילת הקמפוס (סטודנטים, סגל ואנשים נוספים) מציגים דעות ביחס לנושא בפני האסיפה. הסטודנטים מחולקים לפאנלים המקשיבים לדוברים ושואלים שאלות. פורום דיונים מקוון מלווה את התהליך.
-
דיונים וגיבוש המלצה: עבודה בקבוצות לפיתוח חלופות מדיניות, דיון לבחירת מודל הפעולה המועדף וכתיבת דו"ח מסכם. ההמלצה הסופית מוגשת למשאל בקמפוס, להכרעת הציבור. ההמלצה שנבחרה מוגשת לגורמי ממשל רלוונטיים.
תוצאות
ממצאי המחקר
המחקר (Gershenson et al., 2010) כלל 25 סטודנטים בקבוצת הניסוי, שהוצע כקורס בחירה ומשך סטודנטים מתארים שונים בקמפוס, ושתי קבוצות ביקורת: סטודנטים אחרים במדעי המדינה (188) וסטודנטים שלמדו גם קורס במשפטים (24). נערכו סקרי עמדות בשתי פעימות (לפני ואחרי).
· המשתתפים הראו שיפור משמעותי בידע פוליטי ובחוללות פנימית (אמון ביכולתם להבין ולהשתתף בפוליטיקה) ביחס לשתי הקבוצות האחרות.
· נרשמה עלייה באמון בשיטת הבחירות (לעומת ירידה בקבוצות הביקורת), אך ירידה באמון בממשלה הפדרלית והמקומית.
· חלה התחזקות בהזדהות המפלגתית והאידיאולוגית ביחס לקבוצות הביקורת, וירידה בתפיסת חשיבות השגת קונצנזוס כחלק מהתהליך הדמוקרטי – ייתכן מתוך הכרה בצורך בפשרה ומשא ומתן.
יודגש כי המחקר מוגבל בשל מדגם קטן יחסית.
מקורות
Rainey, J. G., & Rainey, G. W. (2013). CACTUS: Engaging Students through a Campus Citizens’ Assembly.
Gershtenson, J., Rainey, G. W., Jr., & Rainey, J. G. (2010). Creating Better Citizens? Effects of a Model Citizens’ Assembly on Student Political Attitudes and Behavior. Journal of Political Science Education, 6(2), 95-116
iCIVICS - התכנית
סוג ההתערבות| משחקים להפעלה בכיתה או במסגרות בלתי פורמליות
קהל היעד| תלמידי חטיבה ותיכון
משך/תדירות| 15-45 דקות
וותק| 2009, עד 2023 עשו שימוש בחומרים 145,000 מורים (150 מיליון משחקים שוחקו)
מדינה| ארה"ב
תיאור ההתערבות
הארגון נוסד ב-2009 על ידי שופטת בית המשפט העליון אוקונור. הארגון מפתח משחקים וסימולציות מקוונות ללמידה אינטראקטיבית בנושאי ממשל, חוק ואחריות אזרחית. בין העזרים החינוכיים שמציע הארגון, נכללים גם מערכי שיעור ללא עלות למורים ומשחקים לתלמידים, בהם הם מדמים שהם מנהיגים אזרחיים הפועלים למען השגת מטרה.
המשחקים ומערכי השיעור מחולקים ליחידות נושאיות: אזרחות והשתתפות, מגילת הזכויות והחוקה, תקציב, הפרדת רשויות, הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת והרשות השופטת. בכל משחק, השחקנים מגלמים בעלי תפקיד והם מקבלים חומר רקע שמסייע להם לתקשר עם דמויות במשחק ולהתקדם. שחקנים מקבלים ניקוד עבור קבלת החלטות מועילה. חלק מהמשחקים עוסקים בסוגיות אקטואליות וחלקם באירועים מכוננים בהיסטוריה הלאומית, בהם התלמידים משחקים תהליכי קבלת החלטות של אבות האומה ובוחנים את השיקולים שהשפיעו על צמתי הכרעה שעיצבו את הדמוקרטיה הלאומית.
תוצאות
מחקר מ-2011 (LeCompte et. al.) בוצע בקרב 253 תלמידים מכיתות ד, ה, ו, ח ו-יב בבתי ספר בטקסס, ששיחקו 30 דקות בשבוע במשך 6 שבועות. התלמידים ענו על שאלון לפני ההתערבות ואחריה (השאלון מבוסס על מבחן ההתאזרחות של ארה"ב ומבחן הידע והכישורים של משרד החינוך של מדינת טקסס).
ממצאים
תוצאות: שיפור בידע בכל קבוצות הגיל למעט יב.
השיפור המשמעותי ביותר (9.5 נקודות) נצפה בכיתות ד.
המחקר לא כלל קבוצת השוואה/ביקורת, אך בתקופת ההתערבות התלמידים לא למדו שיעורי אזרחות. לפיכך, השיפור מיוחס למשחקים.
מחקר נוסף (Belvins, et al., 2016) בחן את היעילות של השימוש במשחק במסגרת סדנאות קיץ iEngage לכיתות ה-ט (2013-14: 55 ו-94 משתתפים בכל שנה בהתאמה), שכלל בנוסף למשחק גם רכיב השתתפות פיזית במגוון פעילויות אזרחיות, כגון מפגשים עם מנהיגים אזרחיים, השתתפות בסימולציית משפט עם שופטים מקומיים וביקור בבית הספר למשפטים באוניברסיטה. כל סדנה נמשכה מספר ימים.
המחקר כלל ראיונות, קבוצות מיקוד ושאלונים לפני ואחרי הסדנה. נמצא שיפור בידע האזרחי של המשתתפים, הגברת המחויבות שלהם למעורבות קהילתית ואזרחית, והעצמת תפיסת המסוגלות שלהם לנקוט יוזמה לבד או עם אחרים. המחקר גרס כי ההזדמנות ליישם את הידע מהמשחקים בהתנסויות בעולם האמיתי הוביל לרכיבים הפסיכולוגיים בממצאים. גם במקרה זה לא הייתה למחקר קבוצת השוואה/ביקורת.
מקורות
Belvins, LeCompte and Wells. (2016). Innovations in Civic Education: Developing Civic Agency Through Action Civics. Theory & Research in Social Education, 44: 344–384Karon LeCompte, Brandon Moore, and Brooke Blevins, The Impact of iCivics on Students’ Core Civic Knowledge, RESEARCH IN THE SCHOOLS, 2011, Vol. 18, No. 2, 58-74.
https://vision.icivics.org/baylor-university-study/
Schrier 2018 Shcrier K. 2018, Using Games to Solve Real-World Civic Problems: Early Insights and Design Principles, Journal of Community Engagement and Higher Education 10(1): 1-35