פרקטיקות חינוכיות
מפגש ממוקד-משימה בין קבוצות להפחתת דעות קדומות
שוויון חירות וזכויות האדם, כבוד בין קבוצות
תיאור כללי
מפגשים בין קבוצות המתמודדות עם מתחים, קונפליקטים ואף עוינות, מהווים פרקטיקה רווחת במערכות חינוך, שמטרתה להפריך סטריאוטיפים ודעות קדומות, להדגיש את המשותף והדומה בין הקבוצות ולקרב בין אוכלוסיות. אחד האמצעים להפגיש בין קבוצות הוא באמצעות מגע עקיף או מתווך, המאפשר חשיפה לדמויות חיוביות מקבוצת החוץ גם ללא מגע ישיר איתן, למשל באמצעות סיפורים, משחקים או בהצגת הקבוצה השנייה דרך המדיה. לרוב, גישה זו מיושמת דרך בידור חינוכי (edutainment) המשלב מסרים חינוכיים בתכני בידור פופולריים כמו סדרות, סרטים, מוזיקה ומשחקי מחשב, כדי להשפיע על עמדות והתנהגויות באמצעי מדיה גוונים (טלוויזיה, רדיו או רשתות חברתיות ופלטפורמות של מדיה חדשה). המסרים יכולים להיות מפורשים, גלויים ודידקטיים, או סמויים, באמצעות שילוב דמויות, מסרים והתנהגויות לחיקוי בנרטיב עלילתי.
בישראל, המבנה החברתי והממסדי הסגרגטיבי והחסמים בפני מפגש ישיר בין קבוצות חברתיות בישראל הופכים את הבידור החינוכי לאמצעי נגיש וחשוב למפגש והיכרות עם קבוצות חברתיות שונות. סדרות דרמה וקומדיות שעוסקות בחברה החרדית או הערבית בישראל זכו לפופולריות ועניין רב בציבורים שונים ומעידות על האטרקטיביות הפוטנציאלית של תוכן כזה להגיע לקהלים רבים ולייצר מעורבות רגשית גם בקרב קבוצות שאינן עוסקות בנושא החיים המשותפים מיוזמתן.
קהילות דתיות רגישות לחשיפה לאורחות החיים של קבוצות שאינן דתיות, וחשיפה לתקשורת בפרט. לכן יצירת תכנים מסוג זה תדרוש התאמה רגישה ומדויקת למנהגי הקבוצה הרלוונטית.
למה זה חשוב
"עידן הקיטוב" מאופיין בתהליכים חברתיים, טכנולוגיים ופוליטיים המובילים להקצנה, תפיסות עולם מקוטבות וחד-ממדיות, קיטוב חברתי ופוליטי עמוק, חוסר סובלנות כלפי עמדות אחרות ותפיסת יריבים פוליטיים כאיום וכאויב. קיטוב חריף וחוסר אמון, משנים את השיח החברתי והפוליטי ממאמץ לחתור להסכמה למאבק להכרעה. הם מערערים את האמון שתהליכי קבלת ההחלטות הדמוקרטיים משרתים את טובת הכלל והופכים את הזירה הפוליטית למשחק סכום אפס. במצב זה, המחויבות לפשרה נעלמת, מתחזקת המוטיבציה לשבור כללים לקידום אינטרסים אישיים או קבוצתיים והחוזה האזרחי הדמוקרטי מאויים.
תפקיד החינוך בהקשר זה, הוא לקדם היכרות עם מגוון השקפות עולם, להפריך דעות קדומות וסטראוטיפים ולקדם את ההכרה בכך שכל אדם מורכב ממכלול זהויות ומאפיינים, לחזק אמון בין יחידים וקבוצות ולחסן את הצעירים בפני שימוש ציני בליבוי שסעים למטרות פוליטיות.
למה זה אפקטיבי
בידור חינוכי הוא כלי אפקטיבי לחינוך לדמוקרטיה המבוסס על תיאוריות פסיכולוגיות וחברתיות שתוקפו במחקרים רבים. השערת המגע (Contact Hypothesis) גורסת כי חשיפה חיובית לקבוצות חוץ עשויה להפחית דעות קדומות ולקדם סובלנות, כאשר זו מתקיימת בתנאים מיטביים מוגדרים. השערת המגע המתווך (Mediated Contact Hypothesis) טוענת כי חשיפה לדמויות מקבוצה מסוימת בסיפורים ובתוכניות בידור עשויה להחוות כמו אינטראקציה חברתית ולשפר עמדות כלפי הקבוצה כולה. בידור חינוכי יכול לשמש אם כן כלי להרחבת השערת המגע, על ידי חשיפת קהל היעד לדמויות מקבוצות שונות בחברה דרך הסיפורים והתוכניות, ובכך לעודד אמפתיה והבנה בין-קבוצתית, גם ללא מגע ישיר אשר במצבים מסוימים עלול להוביל דווקא להגברת קיטוב. הדבר נעשה תוך שימוש בעקרונות תיאוריית הלמידה החברתית (Social Learning Theory), המדגישה את חשיבות הלמידה באמצעות התבוננות בדמויות לחיקוי.
בידור חינוכי המציג מודלים לחיקוי התומכים בערכים דמוקרטיים ומעודדים התנהגות אזרחית ומעורבות ערכית והוא עשוי לשמש כלי משמעותי בחינוך לדמוקרטיה. תכני בידור מעוררים עניין ורגש, ובכך מגבירים את הקשב של הצעירים הנוטים להזדהות עם דמויות בתוכניות בידור, להבין את נקודת מבטן ולחקות את התנהגותן. הנגישות והתפוצה של תכנים ופלטפורמות בידוריות בקרב צעירים, כולל אלה שקשה להגיע אליהם באמצעות מסגרות חינוכיות סטנדרטיות, מאפשרת הפנמה והטמעה של מסרים דמוקרטיים. ואכן, במטא-אנליזה של התערבויות לצמצום דעה קדומה נמצא כי לבידור חינוכי באמצעות סרטים, תוכניות טלוויזיה ומוזיקה, הייתה השפעה חיובית מרובה בהפחתת דעות קדומות, אף יותר מזו של התערבויות אחרות להפחתת דעות קדומות (גודל ההשפעה הממוצע d=0.43, Paluck, et al., 2021).
מחקרי שדה הוכיחו את יעילותו של בידור חינוכי בהשפעה על עמדות והתנהגויות. כך לדוגמה, חשיפת צופים לטיניים לטלנובלה "Más Sabe El Diablo" הובילה לעמדות חיוביות יותר כלפי ממשלת ארה"ב, רמת אמון גבוהה יותר במפקד האוכלוסין ונכונות גבוהה יותר לפעול (לקחת עלוני מידע, לענוד מדבקת תמיכה). ההשפעה הייתה בולטת במיוחד בקרב אלו שהזדהו עם הדמות הראשית בטלנובלה (2011Trujillo & Paluck, ). אופרת הסבון הקנדית "Little Mosque on the Prairie": צפייה בסדרה, המציגה דמויות מוסלמיות באופן חיובי וריאליסטי, הובילה לירידה בדעות קדומות כלפי מוסלמים, גם בטווח הארוך (לפחות 4 שבועות לאחר הצפייה) (Murrar and Brauer, 2018). במחקר שנערך בתוניסיה, דמוקרטיה חדשה לאחר שני דורות של שלטון אוטוריטרי, לפני הבחירות לנשיאות ולפרלמנט ב-2019 (2023,Finkel et al), נבחנה היעילות של חינוך אזרחי מקוון בקידום ערכים דמוקרטיים ומעורבות פוליטית בקרב צעירים, באמצעות ניסוי שכלל מעל 2,000 צעירים בני 18-35 שגויסו באמצעות הפייסבוק והאינסטגרם, שחולקו לקבוצות ניסוי וביקורת. הממצאים הראו כי חשיפה לחינוך אזרחי מקוון הובילה להערכה חיובית יותר של המשטר הדמוקרטי הנוכחי ושלילית יותר של המשטר האוטוריטרי הקודם, כמו גם לעלייה במסוגלות פוליטית ובכוונות להשתתפות פוליטית, במיוחד בקרב אלו שלא היו רשומים להצביע מלכתחילה.
דגשים למימוש
המסרים החינוכיים בבידור החינוכי יכולים להיות מועברים באחת משתי דרכים: מסרים גלויים - כאשר תוכניות המעבירות מסרים חינוכיים בצורה מפורשת, תוך שימוש בדיונים, ראיונות, פודקסטים, דיאלוגים, "תשדירי שירות" ופרסומות, ובדרכים שמטרתן המוצהרת ללמד ערכים דמוקרטיים, או מסרים סמויים – כאשר בנרטיב העלילה של אופרות סבון, סדרות טלוויזיה סרטים וסרטונים משולבים מסרים פרו-דמוקרטיים בצורה עקיפה יותר, תוך הצגת דמויות ודוגמאות שמדגימות ערכים והתנהגויות רלוונטיות.
לצורך השפעה נדרשת עקביות: חשיפה חוזרת למסרים.
התאמה לקהל היעד: תוכן ורמת מורכבות מתאימים לקהל היעד.
דמויות אמינות ומושכות: על הדמויות להיות אמינות, ריאליסטיות, ובעלות תכונות חיוביות שיעודדו הזדהות בקרב הצופים. חשוב לוודא שהתוכנית אינה מחזקת סטריאוטיפים או דעות קדומות כלפי קבוצות מיעוט. יש להציג דמויות מגוונות ומורכבות, ולהימנע מהצגת קבוצות מסוימות באור שלילי.עלילה סוחפת ורלוונטית: על העלילה להיות סוחפת, מרתקת ורלוונטית לחיי היומיום של הצופים. שילוב של הומור, דרמה, ומתח יכול להגביר את המעורבות בתוכנית.
הנחייה ועידוד מעורבות, דיון וביקורת: תוכנית טובה תעודד את הצופים לחשוב באופן ביקורתי על הסוגיות המוצגות ולדון בהן עם אחרים. ניתן לעשות זאת באמצעות שיבוץ הקרנת התוכנית בתוך מערך פדגוגי שיכלול דיון, שאלות פתוחות, הצגת דילמות מוסריות ועידוד שיח, או הצגה של אלה בתוך התוכנית, בדיונים בין דמויות שונות. הצגת מגוון דעות רחב או נגיעה בדילמות חברתיות רגישות ללא הנחיה מספקת עלולה לחזק עמדות שליליות קיימות בקרב הצופים ואף להסלים תחושות שליליות או דעות קדומות.
מגה-מחקר חדשני שבחן התערבויות לצמצום קיטוב ושנאה בין יריבים פוליטיים בארה"ב בקרב 32,059 משתתפי ניסוי, מצא כי ההתערבויות המועילות ביותר היו אלה שהתבססו על שתי אסטרטגיות מרכזיות: (1) הצגת אנשים ברי-הזדהות ומעוררי סימפטיה התומכים בעמדות פוליטיות נגדיות (למשל סרטונים שהציגו אינטראקציות חיוביות ומכבדות בין אנשים ממחנות פוליטיים שונים, או סרטונים שהציגו אמריקנים מרקעים שונים מספרים על השקפות מעוררות הזדהות ומפתיעות), (2) סרטונים המדגישים מכנים משותפים זהותיים בין קבוצות פוליטיות יריבות, למשל הדגשת הזהות הלאומית האמריקנית המשותפת לדמוקרטים ורפובליקנים (Voelkel, J. G., 2023).
התערבויות
סליחה על השאלה
תוכנית חינוכית ניסיונית בת חודש, שפותחה באוניברסיטה העברית לבחינת הפחתת דעות קדומות בקרב תלמידים יהודים כלפי קבוצות מיעוט. במסגרת ההתערבות צפו התלמידים בפרקי הסדרה "סליחה על השאלה" ולקחו חלק בדיונים מונחים על שונות, זהות ויחסים בין קבוצות. התוכנית התקיימה בתקופה מתוחה מבחינה חברתית וביקשה לטפח אמפתיה ופתיחות כלפי האחר.
מקורות
Allport, G. W. (1954). The nature of prejudice. Reading, MA: Addison-Wesley.
Finkel, S., Neundorf, A., & Rascon Ramirez, E. G. (2024). Can online civic education induce democratic citizenship? Experimental evidence from a new democracy. American Journal of Political Science, 68(2), 613–630. https://doi.org/10.1111/ajps.12765
Murrar, Sarah, and Markus Brauer. (2018). Entertainment-education effectively reduces prejudice. Group Processes & Intergroup Relations, 21(7), 1053–1077.
Paluck and Donald P. Green. (2009) Prejudice Reduction: What Works? A Review and Assessment of Research and Practice, Elizabeth Levy, Annu. Rev. Psyc. 60:339–67.
Paluck Levy E, Porat R, Clark CS and DP Green (2021), Prejudice Reduction: Progress and Challenges, Annual Review of Psychology, 72: 533-60.
Trujillo, Marco, and Betsy Levy Paluck. (2011). Using narratives to increase support for the 2010 US Census among Latinos: Results from a national experiment. Psychological Science, 22(11), 1457–1462.
Voelkel, J. G. .(2023).Megastudy identifying successful interventions to strengthen Americans’ democratic attitudes.
Voelkel, J. G., Stagnaro, M., Chu, J., Pink, S., Mernyk, J. S., Redekopp, C., ... & Willer, R. (2022). Megastudy identifying successful interventions to strengthen Americans’ democratic attitudes. Northwestern University: Evanston, IL, USA