תכניות חינוכיות
מפגש ממוקד-משימה בין קבוצות להפחתת דעות קדומות
דוגמאות לתכניות חינוכיות מבוססות מחקר מהארץ ומהעולם, שמיישמות את הפרקטיקה בפועל
שוויון חירות וזכויות האדם, כבוד בין קבוצות
National Citizen Service - התכנית
סוג ההתערבות| תוכנית חינוכית בלתי פורמלית
קהל היעד| בני נוער בגילאי 16-17 מרקעים אתניים ומעמדיים שונים המתגוררים באותו אזור
משך/תדירות| 2-4 שבועות במהלך חופשת הקיץ
וותק| מאז 2009
מדינה| בריטניה (אנגליה וצפון אירלנד)
תיאור ההתערבות
תכנית National Citizen Service הינה תוכנית חינוכית בלתי פורמלית לבני נוער בבריטניה (אנגליה וצפון אירלנד), המפגישה בני נוער בני 16-17 מרקעים אתניים ומעמדיים שונים לפעילות קיץ חברתית, במטרה לטפח הבנה הדדית בין חברי קבוצות חברתיות שונות, כישורי מנהיגות ותחושת אחריות אזרחית וקהילתית.
במסגרת התוכנית, בני נוער המתגוררים באותו אזור בבריטניה משתתפים בתוכנית בת 2-4 שבועות מחוץ לבית הכוללת שלושה רכיבים מרכזיים:
-
מחנה אתגרי בטבע: במהלך חמישה ימים, המשתתפים עוברים פעילויות אתגריות המשלבות עבודת צוות ופיתוח אישי.
-
מגורים משותפים ולמידה מעשית: במהלך התוכנית מתגוררים המשתתפים יחד באופן עצמאי, נפגשים עם בעלי עסקים וארגוני צדקה באזור מגוריהם, לומדים להתנהל באופן עצמאי ורוכשים כישורי תקשורת ושיתוף פעולה.
-
פרויקט קהילתי: המשתתפים עובדים בקבוצות על תכנון וביצוע פרויקט קהילתי לפי בחירתם, במטרה לתרום לסביבתם הקרובה. מטרת הפעולות היא לחבר בין המשתתפים באמצעות גיבוש צוות הפועל יחד לביצוע משימות משותפות. התוכנית, הממומנת על-ידי ממשלת בריטניה, רשמה עד כה השתתפות של למעלה מ-800,000 בני ובנות נוער.
תוצאות
מחקר הערכה (Reimer et al. 2021) בחן עד כמה בני נוער המשתתפים בתוכנית משפרים את היחסים הבין-אתניים ועד כמה התוכנית מכינה אותם לקשרים בין-תרבותיים בעתיד. במחקר השתתפו 2,099 בני ובנות נוער בגילים 15-17. המשתתפים מילאו שאלונים לפני תחילת התוכנית וכחודש לאחר סיומה.
ממצאים
-
השתתפות בתוכנית הפחיתה רמות חרדה ממפגש בין-תרבותי. ממצא זה היה בולט יותר בקרב בני נוער שחורים ולבנים מאשר בקרב משתתפים אסיאתיים.
-
השתתפות בתוכנית שיפרה יכולות אימוץ פרספקטיבה של קבוצות החוץ.
-
לא נמצא כי התוכנית שיפרה עמדות בין-תרבותיות, אמון בין-תרבותי או תפיסות ביחס ליתרון/חסרון יחסי בין הקבוצות. למרות זאת, הממצאים ביחס לירידה בחרדה ממפגש בין תרבותי ויכולת לאמץ פרספקטיבות אחרות מצביעות על כך שהתוכנית עשויה להכין את המתבגרים לאינטראקציות בין-קבוצתיות חיוביות יותר בעתיד.
מקורות
https://www.supportservicesforeducation.co.uk/Page/13700
Reimer et al. (2021) Building Social Cohesion Through Intergroup Contact: Evaluation of a Large-Scale Intervention to Improve Intergroup Relations Among Adolescents. Journal of Youth and Adolescence, 50:1049–1067.
התכנית - לימוד משותף
סוג ההתערבות| תוכנית חינוכית-לימודית
קהל היעד| מגוון גילאים. עיקר המחקר סביב בני 11-18
משך/תדירות| סמסטר או שנת לימודים
וותק| מראשית שנות ה-2000
מדינה| צפון אירלנד, ישראל
תיאור ההתערבות
מודל חינוכי לקידום חיים משותפים בין קבוצות חברתיות המצויות במחלוקת בחברות בהם קיימים זרמי חינוך נפרדים לקבוצות החברתיות. המודל מבוסס על יצירת שותפויות בין צמדי בתי ספר סמוכים (או מסגרות חינוכיות אחרות) מזרמים חינוכיים של קבוצות חברתיות שונות. המודל מבוסס על הטמעת שגרת למידה משותפת, קבועה, משמעותית וממושכת, של תוכן לימודי ספציפי מתוך ליבת המקצועות הנלמדים בבית הספר. כל אוכלוסייה שומרת על הזרם החינוכי העצמאי והמסורתי שלה, אולם ביום המוקדש ללימוד המשותף, המורים והתלמידים עוברים בין בתי הספר השותפים לצורך למידת המקצוע המשותף. המודל מדגיש את הצורך בקשר מתמשך גם בין אוכלוסיות התלמידים וגם בין המורים, המקיימים הכשרות משותפות ומייצרים שיתוף פעולה רציף חינוכי ופדגוגי.
המטרה היא לקדם שינוי מערכתי לקראת חיים בחברה משותפת, לתרגל מיומנויות חברתיות ורגשיות המאפיינות חיים משותפים כמו קבלת האחר, כבוד ו"נירמול" של הגיוון התרבותי, כשירות-רב תרבותית ואמפתיה, לצד גיבוש זהות אישית. נושאי הלימוד הנבחרים קשורים אף הם בפיתוח מיומנויות רלוונטיות לכך: לימוד שפות, רב תרבותיות ועוד. הבחירה בלימוד שפה זרה כבסיס למפגש בין הקבוצות מספקת מענה למתח שיכול להיווצר סביב סוגיות של בחירת לשון ההוראה והלימוד הרב-תרבותי והרב-לשוני. לתוכנית גם יתרונות בקידום הישגים חינוכיים ולימודיים וקידום שוויון הזדמנויות לתלמידים מקבוצות שונות.
המודל שימש במשך עשורים ללימוד משותף של אוכלוסיות קתוליות ופרוטסטנטיות בצפון אירלנד, ובעשור האחרון נפוץ בעשרות בתי ספר בישראל ליצירת שותפויות בין בתי ספר סמוכים, יהודים וערבים, בעיקר סביב לימוד משותף של השפה האנגלית (פרויקט של יוזמות אברהם וארגונים מתמחים נוספים).
תוצאות
המודל הינו מודל פדגוגי מתוקף מחקרית, שתוצאותיו נבחנו במחקרים בצפון אירלנד ובישראל.
לדוגמה, אחד ממחקרי ההערכה העיקריים על התוכנית התמקד בלימוד משותף של תלמידי כיתות ו' מבתי ספר יהודיים וערבים ברמלה, שלמדו יחד אנגלית פעם בשבועיים. המחקר הסתמך בעיקר על שיטות איכותניות וכלל תצפיות, קבוצות מיקוד, ראיונות, ושאלוני עמדות (יצחקי, טננבאום ושוהמי, 2019).
מסקנות המחקר העלו כי חוויית הלימוד המשותף היתה חיובית וטובה הן לתלמידים והן למורים ועוררה סקרנות ועניין חיובי כלפי קבוצת ה"אחר". מקבוצות המיקוד עלה כי המפגשים סייעו לתלמידים היהודים להתרחק מהדימוי הסטריאוטיפי של קבוצת האחר וליצור תפיסה יותר אינדיבידואלית של הקבוצה בהתאם לילדים עימם באו במגע (למשל – חובב כדורגל), ובכך המפגשים תרמו לקידום סובלנות והפחתת אפליה וגזענות. יחד עם זאת, נדרשת תמיכה מערכתית מלאה בתאום המערך המשותף והתמודדות עם האתגרים הלוגיסטיים, וכן גילוי רגישות לשימוש בריבוי לשונות (עברית וערבית) – נושא שעורר מתח בין המשתתפים.
מחקרים נוספים העלו כי הקשרים העמוקים שיצרו המנהלים והמורים במסגרת התוכנית ושגרת הלימודים שנבנתה במהלכה, הביאו לקיימות של התוכנית ורצף ההוראה גם בתקופות משבר כמו הסלמה ביטחונית (Payes, 2018). במקביל, המחקרים העלו כי מתחים על רקע הסכסוך והמבנה הבלתי-שוויוני בחברה הישראלית יצרו חסמים לעבודת הצוות בין מורים וחשוב לטפח פן זה בתוכנית (Jost and Hughes, 2021).
גם מחקרים ארוכי טווח שבוצעו לבדיקת התוכנית בצפון אירלנד, שם במהלך שני העשורים של שנות ה-2000 השתתפו בה עשרות רבות של בתי ספר ועשרות אלפי תלמידים ומורים, מצאו שינוי חיובי בעמדות כלפי הקבוצה השנייה, בניית קשרים חברתיים בין הקבוצות, למידה הדדית ושיפור איכות ההוראה בשתי הקבוצות (Gallagher, 2016).
מקורות
יוזמות אברהם והמרכז לטכנולוגיה חינוכית. (2021). מודל -לימוד משותף שבועי המערכת החינוך בישראל.
טננבאום, מ., ושֹוהמי, א. (2018). דו"ח מסכם סופי - מדיניות חינוכית רב לשונית חדשנית לישראל. הוגש ללשכת המדען הראשי של משרד החינוך, אוניברסיטת תל אביב.
לימוד משותף Archives - יוזמות אברהם
Gallagher, T. (2016). Shared education in Northern Ireland: School collaboration in divided
societies. Oxford Review of Education, 42(3), 362-375.
Jost, D., & Hughes, J. (2021). Teacher relationships in a shared learning programme in Israel: Intergroup contact theory and the importance of friendships. Психологија: наука и практика, V(9-10), 9-27.
Payes, S. (2018). Education across the divide: Shared learning of separate Jewish and Arab schools in a mixed city in Israel. Education, Citizenship and Social Justice, 13(1), 19-35. https://doi.org/10.1177/1746197917698489 (Original work published 2018).
התכנית - ילדים מלמדים ילדים (ימ"י)
סוג ההתערבות| שיעורים במסגרת בית ספרית (דרך גפ"ן)
קהל היעד| תלמידי חטיבת ביניים יהודים וערבים
משך/תדירות|לאורך שנת הלימודים
וותק| 34 שנים
מדינה| ישראל
תיאור ההתערבות
תוכנית "ילדים מלמדים ילדים" (ימ"י) של גבעת חביבה פועלת זה 34 שנים לבניית דיאלוג משמעותי בין תלמידים יהודים וערבים בישראל במציאות בה מפגש בלתי-מתווך בין האוכלוסיות כמעט ואינו מתקיים. התוכנית, שבה משתתפים כ-350 תלמידים בכיתות ח'-ט' מדי שנה, נועדה ליצור מרקם חברתי פלורליסטי באמצעות הכשרת התנאים לקיום שיח משמעותי בין הקבוצות תוך בניית תפיסת עולם מורכבת, הכוללת היכרות עם העצמי ובניית זהות לאומית ייחודית לכל חברה, לצד היכרות עם האחר וגיבוש זהות אזרחית משותפת שאינה מבטלת את הזהות הייחודית.
המודל הפדגוגי של התוכנית מבוסס על שני סוגי מפגשים מרכזיים: מפגשים חד-לאומיים, שבהם כל קבוצה נפגשת בנפרד לדון בזהותה הלאומית ובאתגריה; ומפגשים דו-לאומיים, שבהם מתקיים דיאלוג אותנטי בין הקבוצות. בשונה מתוכניות אחרות, ימ"י אינה עוקפת את הסכסוך היהודי-ערבי בישראל אלא מתמודדת עמו באופן ישיר דרך שיח פתוח ומובנה, תוך יצירת מרחב בטוח לביטוי רגשות ודעות. במקביל, התלמידים מלמדים זה את זה על תרבותם, שפתם ומסורתם, ובכך מפתחים אמפתיה וכבוד הדדי ויכולת לראות את המציאות מנקודת מבטו של האחר.
תוצאות
מחקר הערכה (שלא פורסם) בחן את תוכנית "ילדים מלמדים ילדים" (ימ"י) תוך שילוב בין שאלון עמדות כמותי בקרב התלמידים שנאסף אחרי התוכנית וראיונות עומק מובנים למחצה עם מנחים ועם תלמידים משתי הקבוצות, היהודית והערבית, שהשתתפו בתוכנית בשנת 2021. הרכב המשיבים לשאלון היה 31% תלמידים ערבים ו-69% תלמידים יהודים. איסוף הנתונים נערך בחודשים מאי-יוני 2021, תקופה שכללה את מבצע שומר חומות, בו התחוללה הסלמה משמעותית ביחסי יהודים וערבים בישראל, והמחקר מציין שהממצאים מושפעים מהלך הרוח ששרר באותה תקופה. בשנת המחקר, בעקבות משבר הקורונה, מרבית המפגשים הפיזיים הומרו לפורמט מקוון באמצעות ZOOM.
ממצאי המחקר העידו בסה"כ כי השתתפות בתוכנית תרמה משמעותית לתלמידים בהקשרים של חיים בשותפות, הפרכת דעות קדומות ונכונות ואמונה ביכולת לחיות יחד.
התלמידים דיווחו על רכישת ידע חדש על עצמם ועל החברה האחרת, כאשר תלמידים יהודים למדו על תרבות ומנהגים ערביים ועל דמיון בין הקבוצות והתלמידים הערבים דיווחו שלמדו על חגים ומנהגים יהודיים ועל הגיוון בחברה היהודית ("שלא כולם חושבים אותו הדבר..."). כלל התלמידים היהודים שרואיינו ציינו שהתוכנית מסייעת להפחית את תחושת הניכור והזרות בינם לבין ערבים בזכות ההיכרות הנוצרת במהלכה. חלק מהתלמידים היהודים אף דיווחו שהתוכנית שינתה את תפיסתם לגבי ערביי ישראל והבינו שמדינת ישראל שייכת גם לערבים ("פעם חשבתי שהמדינה רק שלנו ... עכשיו אני חושב שיש מקום לכולם").
השאלון הכמותי הראה כי אחרי התוכנית (ועל רקע ההסלמה שהתחוללה בעת זו) רוב התלמידים היהודים החזיקו תפיסות נמוכות מאוד של עוינות, שנאה וכעס כלפי תלמידים מהחברה האחרת ואילו התלמידים הערבים החזיקו תפיסות בינוניות של רגשות אלה. לעומת זאת, הדיווח על הבנה של האחר היתה דומה בשתי הקבוצות, בינונית-גבוהה. התלמידים בשתי הקבוצות הביעו נכונות לשתף פעולה למען חברה משותפת כפי שהשתקף הן בראיונות והן בשאלון הכמותי, אולם תלמידים מהחברה היהודית דיווחו על נכונות גבוהה יותר מתלמידים מהחברה הערבית. בסך הכל, התוכנית הצליחה להפחית תחושות ניכור וזרות ולהפריך דעות קדומות, למרות האתגרים הייחודיים של המפגש המקוון וההקשר הפוליטי-חברתי של מועד ההערכה.
מקורות
אברהמי מרום, ע. (2021). תכנית ימ"י דו"ח הערכה אוגוסט 2021 (דו"ח פנימי).
תוכנית ימ"י במרכז היהודי ערבי לשלום בגבעת חביבה: המרכז היהודי ערבי לשלום - גבעת חביבה
התכנית - מן הבארות
סוג ההתערבות| השתלמות הכוללת סדנאות, הרצאות וסיורים, פיזית ומקוונת
קהל היעד|אנשי חינוך יהודים וערבים
משך/תדירות| תוכנית הכשרה של שנתיים, מוכרת לגמול השתלמות של 60 שעות
וותק| כעשור
מדינה|ישראל
תיאור ההתערבות
תוכנית "מן הבארות" של מכון שלום הרטמן מבקשת לבסס את הקשר בין יהודים וערבים בישראל מתוך מחויבות למורשת ולתרבות של כל קבוצה. התוכנית מפגישה אנשי חינוך וקהילה משתי החברות ללימוד משותף של מקורות מארונות הספרים השונים, במטרה לקדם היכרות הדדית, שבירת חסמים תרבותיים וחברתיים, צמצום פחדים וסטריאוטיפים וקידום שיח חינוכי מבוסס אמון וכבוד הדדי. התוכנית פועלת מתוך תפיסה שהתרבות והדת מהוות מקורות השראה משמעותיים לחיבור לערכים הומניסטיים ולחיזוק המכנה המשותף והמחבר בין החברות (ובכך מדגימה גם את עקרון הפעולה של חינוך לדמוקרטיה דרך אתוס וזהות).
אמנם התוכנית מתמקדת באנשי חינוך ולא בתלמידים, אולם בחרנו לכלול אותה במאגר התוכניות במחקר משום שהיא שמה דגש על המטרה להכשיר את המשתתפים כסוכני שינוי לקידום חיים משותפים במוסדות החינוך ובקהילות בהן הם פועלים, ובמינוף ההשתתפות בתוכנית לפיתוח קשרים ושיתופי פעולה ארוכי טווח בין מוסדות חינוך בשתי הקהילות.
מודל הפעולה של התוכנית כולל שני שלבים מרכזיים: בשלב הראשון, המשתתפים עוברים הכשרה דו-שנתית הכוללת לימוד משותף של טקסטים העוסקים בשאלות מוסריות, חינוכיות וחברתיות מהמסורות השונות; הפעילות מתבצעת באמצעות מתודולוגיה המדגישה שוויון, מפגש ישיר וביקורתי עם הטקסטים וחשיפה לפרספקטיבות שונות, תוך יצירת מרחב בטוח לדיאלוג ובניית אמון הדדי. בנוסף למפגשי לימוד משותפים לשתי החברות, התוכנית מעודדת מפגשים לכל קבוצה בשפתה, לשם לימוד תרבותה ומורשתה. בשלב השני, בוגרי התוכנית מצטרפים לרשת עמיתים פעילה המסייעת להם לקדם יוזמות ברוח "מן הבארות" בבתי-הספר ובקהילות שלהם באמצעות השתלמויות, ליווי וכלים.
תוצאות
לא פורסם מחקר אמפירי רשמי על תוצאות התוכנית, אך עם זאת, ישנם מאמרים הדנים בתובנות ראשוניות על השפעות התוכנית המבוססות על שיחות עם בוגרי התוכנית והצוות. לדוגמה, Agbaria, & Statman (2021) מתארים כי חלק מהמשתתפים והבוגרים יזמו באופן עצמאי פרויקטים ברוח התוכנית, כמו מפגשים בין מורים ערבים ויהודים, הכנסת חומרי לימוד חדשים, ושיתופי פעולה בין בתי ספר וקהילות סמוכות. כמו כן, הוקמה רשת בוגרים פעילה והחלו לצוץ יוזמות שיתוף פעולה בין מרכזים קהילתיים ערבים ויהודים, מה שמעיד על השפעתה המתרחבת של התוכנית.
במישור האישי, מדווחת התפתחות משמעותית בקרב המשתתפים: משתתפים יהודים פיתחו גישה רגישה יותר למסורת שלהם במפגש עם עמיתיהם הפלסטינים, בעוד שמשתתפים פלסטינים פיתחו גישה ביקורתית ורפלקטיבית יותר כלפי המסורת שלהם. התוכנית גם שימשה כהזדמנות עבור מחנכים מוסלמים רבים ללמוד על הבדלים דתיים ודיונים אינטלקטואליים שלא נחשפו אליהם בחינוך האסלאמי הסטנדרטי בישראל. עם זאת, קיים אתגר לבחון את ההשפעה ארוכת הטווח של התוכנית על הפרקטיקה בכיתה ועל גישור על דעות קדומות, בהינתן ההפרדה החברתית והקונפליקט המתמשך בין יהודים לערבים בישראל.
מקורות
Agbaria, A. K., & Statman, D. (2021). ‘From the wells’: teaching openness in Judaism and Islam towards a shared society in Israel?. British Journal of Religious Education. https://doi.org/10.1080/01416200.2021.1879016