top of page

תכניות חינוכיות

בניית זהות דמוקרטית דרך תרבות וזהות

דוגמאות לתכניות חינוכיות מבוססות מחקר מהארץ ומהעולם, שמיישמות את הפרקטיקה בפועל

אחריות לחוזה הדמוקרטי, שוויון חירות וזכויות האדם, כבוד בין קבוצות, זהות ואתוס

Rive animation thumbnail

 התכנית - יסודות - חינוך, תורה ודמוקרטיה

סוג ההתערבות| הכשרת צוותי הוראה
קהל היעד| מורים ומורות
וותק| 1995
מדינה| ישראל

תיאור ההתערבות

ארגון העוסק בחיבור בין השפה היהודית והשפה הדמוקרטית בקרב מסגרות החינוך בציבור הציוני-דתי. הארגון מתמקד בפיתוח מקצועי של בעלי תפקידים מרכזיים בחינוך, ביניהם: עורך השתלמויות למורים, ימי עיון להנהלות בתי ספר ומייצר תוכניות לימוד אודות נושאים כגון אזרחות, דמוקרטיה, ישראל כמדינה יהודית, ישראל כדמוקרטיה, אתגרי החברה הישראלית, וישראל והתפוצות. לדוגמה, החוברת "עקרונות הדמוקרטיה – מורה נבוכים" מציגה את עקרונות הבסיס ההיסטוריים -פילוסופיים של הדמוקרטיה ומקבילותיהם ביהדות. הארגון עוסק בפיתוח תפיסה דמוקרטית המתבססת על רעיונות הומניסטיים עמוקים המושרשים במקורות היהודיים, ופועל בשיתוף המכללה האקדמית "הרצוג". 

תוצאות

השתלמויות המורים של התוכנית עוברים הערכה שנתית (דוחות פנימיים שלא פורסמו). 

תיאור המחקר: מחקרי ההערכה מבוססים על תצפיות, ראיונות עומק עם משתתפים, שאלונים למשתתפים, ניתוח מטלות ומפגשים עם מובילי בתי ספר.

ממצאים מרכזיים מתוך שלושה מחקרי ההערכה שבוצעו בשנים 2019-2024:

·רוב המשתתפים רואים את התוכנית כגשר בין המדינה ובין הזהות היהודית-דתית. על סמך חישוב ממוצע משוקלל של הסכמה עם היגדים בשאלוני המשתתפים, נמצא כי ההשתלמויות תרמו במידה רבה (ממוצע משוקלל 4 מתוך 5) ל"זהות ומפגש בין ערכים אזרחיים וערכים יהודיים". המרואיינים מסכמים כי ההשתלמויות סיפקו להם כלים מעשיים וחינוכיים להתמודדות עם נושאי זהות מורכבים, הנובעים מהמפגש של הנוער הציוני-דתי עם החברה המערבית והשאלות והאתגרים שהוא מעלה (למשל להיות דתי וללכת לתיאטרון, להיחשף לעולמות מקוונים, גיוס לצבא ועוד), דרך חיבורים בין ארון הספרים היהודי להוויה הישראלית, חשיפה והכלה של עמדות שונות והקשבה פעילה. על פי המרואיינים, ההשתלמויות עודדו אותם להתמודדות עם שונות ורבגוניות בכיתה ובקהילה ונתנו מקום לפתיחות והכלה לצד כלים מעשיים המזמנים שיח וברור עמדות, והתמודדות עם נושאים מעוררי מחלוקת.

·עם השנים ניכרת עלייה בדיווח על הטמעה ויישום התכנים בכיתות, שימוש בכלים ובמתודות הפדגוגיות המוצעות הן עם תלמידים והן בישיבות פדגוגיות או צוותי עבודה בית-ספריים. 

לאתר התכנית

מקורות

יסודות – יהדות ודמוקרטיה, https://yesodot.org.il/

דו"חות הערכה שנתיים של חברת 'משתנים' לשנים תש"פ-תשפ"ב, תשפ"ג, תשפ"ד (לא פורסם). 

תכנית בארי - התכנית

סוג ההתערבות| חומרי ומערכי לימוד, הכשרות מורים וליווי פדגוגי
קהל היעד| חטיבות ותיכונים בחינוך הממלכתי עברי
משך/תדירות| כשני עשורים
וותק| כשני עשורים
מדינה| ישראל

תיאור ההתערבות

תוכנית בארי נוסדה לפני כעשרים שנה במטרה להעמיק זהות יהודית-ישראלית פלורליסטית ולקדם ערכים יהודיים ודמוקרטיים בבתי ספר ממלכתיים על-יסודיים. התוכנית מבקשת להרחיב את תפיסת הזהות היהודית מעבר לממד הדתי בלבד ולכלול בה ממדים תרבותיים, חברתיים וישראליים. היא פועלת לבניית חברה יהודית ליברלית המושתתת על יסודות דמוקרטיים ופלורליסטיים, ומדגישה את הנחלת ערכים דמוקרטיים כחלק בלתי נפרד מתפיסת עולם פלורליסטית והומניסטית של התרבות היהודית. התוכנית שואפת להעניק לגיטימציה לאורחות חיים יהודיים מגוונים ולטפח מחויבות לדמוקרטיה, סובלנות והכלה.

מודל הפעולה של בארי כולל הכשרת מנהלים ומורים (כולל הרחבת הסמכה בהוראת תרבות ישראל), ליווי פדגוגי של צוותי חינוך, פיתוח תוכניות לימודים ועזרים לקידום חינוך חווייתי, וכתיבת ספרי לימוד המשלבים מקורות יהודיים קלאסיים עם יצירות עבריות מודרניות. חלק משמעותי בתוכנית הוא מערך השיעורים "אות באות", שמשלבים תכנים מהעולם היהודי לתוך לימוד מושגי יסוד דמוקרטיים ומטרתם יצירת "שפה יהודית-דמוקרטית". מערכי השיעור כוללים מושגים כגון בחירה, גיוון, הפרדת רשויות, וולנטריות, זכויות אדם, חופש ביטוי ועוד. ביחס לכל אחד מהמושגים הללו מערכי השיעור כוללים רקע היסטורי ורעיוני למושג ופעילות "הזמנה לבית מדרש" שמערבת את התלמידים בדיון על הקשר בין המושג לטקסטים מארון הספרים היהודי. כיום, כ-100 חטיבות ותיכונים משתתפים בתוכנית, ורשויות רבות אימצו אותה כתוכנית כלל-רשותית.

תוצאות

התוכנית תרמה להרחבת ומיסוד תחום הדעת של התרבות היהודית-ישראלית בתוכנית הלימודים הרשמית של משרד החינוך ובמערכת החינוך הממלכתית-עברית, ולהרחבת היקף החשיפה ושעות ההוראה בתחום זה, כולל הרכיבים הפלורליסטיים-הומניסטיים-דמוקרטיים שבו, במאות בתי ספר בישראל.

השפעת תוכנית בארי נבחנה במחקרי אורך שעקבו אחרי תלמידים בעשרות בתי-ספר על יסודיים ממגוון רקעים חברתיים במשך שנות הלימודים בחטיבה, מכיתה ז עד ט (מחקרים שלא פורסמו נערכו על ידי ד"ר חגית הכהן וולף בשנים 2017-2019). הנתונים נאספו באמצעות שאלון מובנה בארבע נקודות זמן שונות, לפני, במהלך ואחרי ההשתתפות בתוכניות. המדדים של תוצאות הקשורות בערכים דמוקרטיים כללו ידע נתפס של מושגים יהודיים-ישראליים, תפיסה פלורליסטית ושמרנית של יהדות, יחס כלפי לא-יהודים, ותפיסה מורכבת של יהדות (הכוללת ממדים דתיים, חברתיים וישראליים). הממצאים הראו עלייה מובהקת בידע הנתפס של רוב המושגים, ירידה מובהקת בתפיסה השמרנית של יהדות, וירידה מובהקת ביחס השלילי כלפי לא-יהודים בכיתות ז ו-ח. בשני המחקרים, ההשפעות החיוביות של התוכנית נצפו בעיקר בכיתות ז ו-ח. 

לאתר התכנית

מקורות

ד"ר חגית הכהן וולף, דו"חות הערכה של תוכניות בארי 2018-2019, 2017-2018 (לא פורסם).

תוכנית בארי - מכון הרטמן-מרכז פלורליסטי למחקר, להגות, ולחינוך יהודי

* גם תוכנית "מן הבארות" המוצגת במחקר בדגש על מטרותיה ליצירת מפגש חיובי בין יהודים לערבים בישראל, מהווה דוגמה לפעולה חינוכית מבוססת מורשת תרבותית וזהותית (עם צוותים חינוכיים).

bottom of page