תכניות חינוכיות
דיון מונחה מרובה פרספקטיבות
דוגמאות לתכניות חינוכיות מבוססות מחקר מהארץ ומהעולם, שמיישמות את הפרקטיקה בפועל
אחריות לחוזה הדמוקרטי, כבוד בין קבוצות
DID – Deliberating in Democracy - התכנית
סוג ההתערבות| תוכנית לימודים
קהל היעד| על-יסודי (גילאי 12-19)
משך/תדירות| שנה
וותק| 2004-2012
מדינה| מדינות במזרח אירופה, דרום אמריקה וארה"ב
תיאור ההתערבות
פרויקט DID – Deliberating in Democracy נועד להכשיר מורים ללמד את תלמידיהם לדון בסוגיות ציבוריות משמעותיות באמצעות מודלים של דיון דליברטיבי. המיזם התקיים בעשר מדינות מזרח-אירופיות, שלהן היסטוריה לא-דמוקרטית (קומוניסטיות לשעבר) ובמספר ערים בארה"ב. סה"כ השתתפו בתוכנית במהלך שנות קיומה מעל 20,000 תלמידים בין הגילאים 12 ל-19 ו-400 מורים.
במסגרת הפרויקט, המורים השתתפו בסדנה בת שלושה ימים בשם Structured Academic Controversy (SAC), שהכשירה אותם ללמד לפי פדגוגיה דליברטיבית. במהלך שנת הלימודים המורים קיימו לפחות שלושה דיונים לפי רשימת נושאים בפרויקט (לדוגמה: חינוך ללא-אזרחים, תקשורת חופשית, חופש הביטוי, מערכת המשפט לקטינים, מיעוטים בדמוקרטיה). עפ"י השיטה, תלמידים בוחנים שני צדדים לסוגיה דרך שורת צעדים מובנית. הסוגייה מוצגת כך שניתן יהיה לבחון בקבוצות קטנות עמדות "בעד" ו"נגד" ולתרגל נקיטת עמדות משני הצדדים. המורים נותנים לתלמידים חומרי קריאה שיאפשרו לתלמידים לחקור את הסוגייה קודם לדיון.
מבנה הפרקטיקה בדרך כלל כולל את הצעדים הבאים:
-
המורה מחלק/ת את הכיתה לקבוצות של 4 תלמידים ונותן/ת לקרוא חומרי רקע על נושא הדיון
-
המורה מציג/ה שאלת מדיניות שנגזרת מהטקסט
-
כל קבוצה מתחלקת לזוג של בעד וזוג של נגד
-
כל זוג מציג בפני השני את העמדה שלו, בעוד הצד השני מאזין ורושם הערות ושואל שאלות להבהרה
-
הצדדים מתחלפים וכל צד מציג את העמדה של השני
-
הקבוצה מתדיינת בנושא, ללא "צדדים"
-
הכיתה מתכנסת ודנה בסוגיות שעלו ומסכמים את הדיון.
תוצאות
התוכנית עברה מספר רב של מחקרי הערכה לאורך כשני עשורים (בין 1996 ל-2018), שתמכו בטענה כי תלמידים שלמדו בתוכנית רכשו ידע נרחב על עקרונות הדמוקרטיה האמריקאית והפגינו סובלנות ומעורבות פוליטית גבוהות יותר ביחס לקבוצות השוואה.
לדוגמה, מחקר מ-2015 בדק את ההשפעה של תוכנית הכשרת המורים על תוצאות הלמידה של תלמידי תיכון. הוא כלל 1,051 תלמידי תיכון (כיתות י'-י"ב) מבתי ספר שונים (פרטיים וציבוריים) בערים שונות באינדיאנה. במחקר השתתפו שלוש קבוצות: תלמידים שלמדו עפ"י תוכנית הלימודים של WTP עם מורים שעברו את תוכנית ההכשרה, תלמידים שלמדו לפי תוכנית הלימודים הרגילה עם מורים שעברו את תוכנית ההכשרה ותלמידים מקבוצת ביקורת שלמדו לפי תוכנית הלימודים הרגילה עם מורים שלא עברו את ההכשרה. התלמידים מילאו שאלוני עמדות אזרחיות לפני ואחרי ההתערבות – בתחילת הסמסטר ובסופו.
מקורות
Avery PG, Levy SA and Simmons AM. Deliberating Controversial Public Issues as Part of Civic Education. The Social Studies (2013) 104, 105–114.
Avery, P. G., Levy, S. A., & Simmons, A. M. M. (2009). The Deliberating in a Democracy (DID) Project evaluation report: Cumulative years 1-5 executive summary. University of Minnesota.
התכנית - בצוותא
סוג ההתערבות| סדנה
קהל היעד| תיכון וצעירים בוגרים
משך/תדירות| סדנה יומית או רצף שיעורים
וותק| 1988
מדינה| ישראל, גרמניה ומדינות נוספות
תיאור ההתערבות
"בצוותא" היא שיטה חינוכית שפותחה בישראל על ידי ד"ר אוקי מרושק קלארמן במכון אדם לדמוקרטיה ושלום. המטרה העיקרית של השיטה היא פיתוח זהות דמוקרטית המחויבת לערכים דמוקרטיים יסודיים ומסוגלת לנהל תקשורת ושיח בונה גם על נושאים טעונים. "בצוותא" שמה דגש על ההכרה בזכות השווה של כל אדם לחירות וכן על פיתוח רגישות לצרכים ולזכויות של אחרים. בשנות התשעים הגיעה השיטה לגרמניה, שם הותאמה להקשר המקומי תחת השם Betzavta/Miteinander (בצוותא/ביחד) והוטמעה בבתי ספר ובתוכניות אקדמיות.
מודל הפעולה של "בצוותא" מבוסס על גישה חווייתית, שבה הדינמיקה הקבוצתית משמשת כחומר להתבוננות על פעולה דמוקרטית. יחידות הלימוד מורכבות מתרגיל בנושא דמוקרטי ואחריו רפלקציה ודיון נרחבים. הליבה המתודית והדידקטית של השיטה היא עבודה דרך קונפליקטים וחוויות דילמה. התהליך מורכב משלושה שלבים עיקריים:
1. בירור עמדות ויצירת מודעות לקונפליקטים – המשתתפים מתייחסים לסוגיה שנויה במחלוקת מתחום הדמוקרטיה. הם מביעים דעות, מתמודדים עם עמדות שונות ונדרשים להצדיק את עמדותיהם. תהליך השכנוע מוביל להיווצרות קונפליקט טבעי, המאפשר ביטוי רגשות וחשיפת הנחות יסוד, כבסיס להבנה מורכבת יותר בהמשך.
2. המרת הקונפליקט החיצוני בדילמה פנימית - המנחה מזמן למשתתפים מצבים הגורמים להם להרהר מחדש בעמדותיהם ומעוררים מוטיבציה למציאת פתרון משותף.
3. מציאת פתרונות יצירתיים – בחינת פתרונות יצירתיים שמאפשרים לזכויות מתנגשות להתקיים זו לצד זו ולפתור את הקונפליקטים שנוצרו בשלבים הקודמים. כך, התלמידים חווים מעבר מהתמקדות בקידום אינטרסים אישיים, למחויבות לערכים שוויוניים ומכבדים לצרכי הזולת.
השיטה מיושמת במגוון הקשרים חינוכיים, החל מבתי ספר וכלה במסגרות אקדמיות, ובמדינות שונות בעולם, כאשר היא משלבת דיון פתוח והפעלות על מושגי יסוד דמוקרטיים.
תוצאות
מחקר הערכה שבוצע ב2002 (Bommes et al.) לגרסת התוכנית בגרמניה Miteinander – Erfahrungen mit Betzavta, בחן את התוכנית מזווית מבטם של מנחים ומורים שהוכשרו להשתמש בתוכנית בשיעוריהם (כלומר בעקיפין, ללא הערכה ישירה של השפעתה על התלמידים). המחקר כלל שילוב של שאלונים וראיונות עומק. רוב המנחים תפסו את השיטה בראש ובראשונה כתוכנית ללמידת מיומנויות חברתיות ופחות כתוכנית להקניית ידע פוליטי מוגדר. מרביתם (58%) העריכו שלתוכנית יש השפעה לטווח ארוך על המשתתפים, וכמעט כולם האמינו שיש לה השפעה כלשהי על התלמידים, בעיקר בהיבטים של שינוי התנהגות חברתית ויכולת התמודדות עם קונפליקטים. המנחים עצמם דיווחו על השפעה אישית משמעותית של התוכנית על חייהם, יכולותיהם המקצועיות והבנתם הפוליטית. המחקר חשף גם אתגרים ביישום השיטה, כמו ערעור רגשי אצל חלק מהמשתתפים וקשיים ביישום במסגרות מסוימות כמו בתי ספר (בשל מגבלות זמן וגודל כיתה). אחד היתרונות שזוהו הוא גמישות התוכנית, לפחות בגרסה שלה בגרמניה, המאפשרת למנחים להשתמש בחלקים ממנה או לשלבה עם תוכניות אחרות.
מאמרים העוסקים בשיטת "בצוותא" מצטטים דוחות הערכה המצביעים על השפעה חיובית של העבודה החינוכית באמצעות התוכנית על היכולות החברתיות-קוגניטיביות של המשתתפים ובפרט על פיתוח היכולת להבין מצבים מורכבים ואינטרסים שונים וסותרים ולמצוא פתרונות המספקים מענה לנקודות מבט שונות. עם זאת, לא נמסרו הפניות קונקרטיות למקור הציטוטים ואין ביכולתנו לאמתם.
מקורות
Bommes, M., Guter, J., & Wolff-Jontofsohn, U. (2002). Demokratieerziehung in der Praxis: Eine Evaluation des Programms MITEINANDER - ERFAHRUNGEN MIT BETZAVTA. Abschlussbericht. Pädagogische Hochschule Freiburg.
Dobrzyński, M. (2018). Introduction to this issue: the Betzavta method and democracy – On an experimental project in academic didactics of philosophy. Studies in Global Ethics and Global Education, 10, 3–16. https://doi.org/10.5604/01.3001.0013.2503
Howind, J. J. (2024). Demokratische Gleichheit und Demokratiebildung mit Jacques Rancière und Betzavta. (Bachelorarbeit). Private Universität Witten/Herdecke.
Wolff-Jontofsohn, U. (n.d.). Learning the Language of Democracy with Betzavta. Academia.edu. Retrieved from https://www.academia.edu/4006075/Learning_the_Language_of_Democracy_with_Betzavta
קלארמן, אוקי מרושק. (1999). בצוותא - המרת קונפליקט בדילמה: השיטה של מדרשת אדם להנחיית קבוצות. ירושלים: מדרשת אדם.