איומים על הבית הדמוקרטי הישראלי
סדקים בבית
כדי שהתרבות הדמוקרטית הישראלית תצליח להתמודד עם המשבר והאיומים ותישאר יציבה, חיה ומשותפת למול הסערות, נדרש בית עם יסודות חזקים, קירות תומכים ודלתות פתוחות.
על-פי המחקר, האיומים האלו מערערים את המבנה והיסודות:
01
קיטוב חברתי ופוליטי
שמקשה על שיח ושותפות
תהליכים חברתיים ופוליטיים המובילים להקצנה, המאופיינת בתפיסות עולם מקוטבות וחד-ממדיות, חוסר סובלנות כלפי עמדות אחרות ותפיסת יריבים פוליטיים ואידיאולוגיים כאיום וכאויב. הקיטוב החברתי והפוליטי והתפיסה של אינטרסים מתנגשים בין קבוצות חברתיות ואידיאולוגיות, מקשה על קבוצות בחברה לנהל דיאלוג בונה ולהגיע להסכמות לטובת קידום הטוב המשותף במדינה.
החינוך האזרחי לדמוקרטיה כמענה:
פיתוח היכרות עם מגוון השקפות עולם והבנה כי זכותה של כל קבוצה להחזיק בזהות הייחודית לה, כל עוד אינה פוגעת בערכי היסוד הדמוקרטיים ובזכויות הזולת. הקניית הכישורים והמחויבות לפתור מחלוקות בין-קבוצתיות באמצעות הסכמות החותרות לקדם את הטוב המשותף. חיסון בפני השימוש בליבוי שסעים למטרות פוליטיות.
02
גזענות ושיח שנאה
שפוגעים בכבוד האדם ובמרחב המשותף
התפשטות גוברת של גזענות ושיח שנאה, המתבטאים בהפליה, הדרה או תקיפה אלימה של יחידים על בסיס זהות ושייכות קבוצתית. פיתוח אדישות ביחס להפרת זכויות של קבוצות חברתיות אחרות.
החינוך האזרחי לדמוקרטיה כמענה:
הקניית המחויבות הערכית לשמור על זכויות כל אדם וכבודו במרחב האישי ובמרחב הציבורי-פוליטי, לזהות גזענות ושיח שנאה ולפעול כנגדם אם נחשפים להם פוליטיות.
04
אובדן אמון במוסדות
שמערער את הלגיטימציה של כללים והסכמות
שחיקת אמון הציבור במוסדות המדינה לנוכח כישלונם לתת מענה למשברי המילניום, ותפיסתם כחלשים, משוסעים, ולא קשובים לצרכי האזרחים, והצעירים בפרט. גוררת אדישות, ניכור וניתוק מהזירה הפוליטית.
החינוך האזרחי לדמוקרטיה כמענה:
טיפוח אזרחים מעורבים, המבינים את השפעתן של החלטות פוליטיות על חייהם, ואת חשיבות השמירה על עקרונות הדמוקרטיה להבטחת צדק, ביטחון ורווחה לכל, והסכנות הגלומות בחלופות שלטוניות אחרות. טיפוח אזרחים המבינים את תפקידם בחוזה הדמוקרטי, ופועלים לביקורת על השלטון, שיפור ותיקון מנגנונים לקויים, והתנגדות לפגיעות באינטרס הציבורי.
05
מידע כוזב
שמטשטש את האמת, מגביר כאוס, ויוצר בלבול ואי-ודאות
התפשטות המדיה החברתית, לצד כוחם ומאפייניהם של אלגוריתמים מסחריים להפצת מידע, מובילים להצפה של הציבור במידע, כולל מקורות בלתי מהימנים או מטעים, דיסאינפורמציה ומיסאינפורמציה ותעמולה פוליטית, וליצירת תיבות תהודה בהן אנשים נחשפים רק לדעות דומות לשלהם ויוצרים תמונה מעוותת ומוטה של השיח החברתי והפוליטי.
החינוך האזרחי לדמוקרטיה כמענה:
פיתוח אוריינות מדיה, הקניית הכלים להערכת מהימנות מידע וצריכת תוכן איכותי ממגוון מקורות, ומינוף הרשתות החברתיות כדי לקיים שיח פוליטי בונה. "חיסון" בפני תעמולה תקשורתית והטעיה.
06
אי שוויון כלכלי-חברתי
שמחליש תחושת שייכות וצדק
מגמת עלייה באי-השוויון הכלכלי במדינות המפותחות, כולל בישראל, מביאה לכך שרבים, בעיקר בחציון התחתון, סבורים שהשיטה הליברלית-דמוקרטית אינה משרתת אותם אלא מתגמלת את המיעוט השייך לאליטות. תופעה זו מעצימה את משבר האמון במוסדות הדמוקרטיים, הקיטוב ושנאת הזרים. להבדיל מהאיומים האחרים, החינוך האזרחי אינו יכול לתת מענה ישיר למשבר זה. המענה הוא במדיניות מקדמת שוויון, אשר חינוך לתרבות דמוקרטית המחויבת לשוויון חברתי-כלכלי עשוי להשפיע עליה בעקיפין בטווח הארוך.
החינוך האזרחי לדמוקרטיה כמענה:
להבדיל מהאיומים האחרים, החינוך האזרחי אינו יכול לתת מענה ישיר למשבר זה. המענה הוא בצמצום אי השוויון. אולם, דרך חיזוק תרבות דמוקרטית המחויבת לשוויון זכויות חברתיות-כלכליות ניתן בטווח הארוך להשפיע על מדיניות מקדמת שוויון במדינה ובחברה.
03
משבר זהות
ששוחק את האתוס הלאומי הדמוקרטי ואת החיבור לערכים יהודיים המוניסטיים
משבר הזהות נובע מהמתח בין הליברליזם המודרני, המדגיש את היחיד, לבין הזהויות הלאומיות והקהילתיות המעניקות שייכות ומשמעות. פוליטיקת הזהויות מחזקת זהויות פרטיקולריות אך עלולה להחליש את האתוס הדמוקרטי-ליברלי המשותף. תהליכים גלובליים כמו הגירה, טרור, אי־שוויון וטכנולוגיה מחריפים מתח זה ומערערים עוד יותר את הלכידות החברתית
החינוך האזרחי לדמוקרטיה כמענה:
באמצעות חינוך ניתן למתן את המתח בין הליברליזם לבין הזהות והשייכות הקבוצתית, וליצור חיבור בין הערכים הדמוקרטיים-ליברליים לסיפור החברתי המארגן, ובכך לספק מענה לצורך האנושי בזהות ומשמעות וגם לחזק את המחויבות לדמוקרטיה.