top of page

פרקטיקות חינוכיות

השפעה על נורמות חברתיות נתפסות ככלי לשינוי חברתי

אחריות לחוזה הדמוקרטי, שוויון חירות וזכויות האדם, כבוד בין קבוצות, זהות ואתוס

Rive animation thumbnail

תיאור כללי


מידע כוזב או מוטה המופץ באופן נרחב, מהיר ובלתי מבוקר מדיה המקוונת, נחשב לאחת מהסכנות העיקריות כיום לדמוקרטיה. פיתוח מיומנויות להערכת מהימנות מידע וזיהוי מידע מוטה ומטעה הן מטרות נפוצות בתוכניות חינוכיות העוסקות במידע כוזב. אחת השיטות שפותחו כדי לצמצם את השפעתו המזיקה של מידע כוזב המופץ ברשתות ולהפחית את הפצתו, שיטה אשר יעילותה תוקפה במחקרים רבים, היא שיטה שפותחה מתוך תיאוריה פסיכולוגית קוגניטיבית – תיאוריית החיסון (inoculation theory), המבוססת על עקרון "מתן חיסון נגד מידע מוטה".


תיאוריית החיסון מבוססת על מטפורה ביולוגית: כמו שזריקה המכילה כמות מוחלשת של וירוס יכולה להפעיל נוגדנים במערכת החיסון שמפתחים עמידות נגד זיהום עתידי, ניתן לטפח "נוגדנים מנטליים" ועמידות בפני הסתמכות על מידע שקרי באמצעות חשיפה מניעתית מוקדמת (prebunking) של הלומדים לגרסאות מרוככות של מידע כוזב, לפני החשיפה למידע כוזב. הגישה כוללת שני רכיבים: הגברת המודעות לאיום על יד פיתוח מודעות לאפשרות שישנם גורמים המבקשים להפיץ מידע מוטעה באופן מכוון ומתוחכם, ופיתוח מיומנויות לזיהוי דיסאינפורמציה (מידע כוזב המופץ בכוונת הטעיה והונאה) באמצעות היכרות עם שיטות למניפולציה וסילוף של מידע והקניית דרכי תגובה מועילות. החיסון יכול להתבצע תוך התמקדות בסוגיה ספציפית לגביה רווחת הטעיה (לדוגמה, תיאוריות קונספירציה הקשורות לחיסונים נגד קורונה) או תוך התמקדות בטכניקות המשמעות להטעיה (לדוגמה שימוש במניפולציות רגשיות).


החיסון יכול להתבצע באמצעות מערכי שיעור או לומדות ממוחשבות (לדוגמה, במסגרת הכלים החינוכיים המוצעים במיזם Fake or Not  
שפותח על ידי חוקרים ישראלים בתגובה ל"מגיפת" המידע המוטה ברשת לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל), סרטוני הדרכה, ומשחקי מחשב.


למה זה חשוב 


התפשטות המדיה החברתית והמקוונת מובילה להצפה של הציבור במידע, תופעה שזכתה לכינוי "האינפודמיה". מידע זה כולל מקורות בלתי מהימנים או מטעים (אם מתוך חוסר הבנה וטעות – מיסאינפורמציה, ואם מתוך כוונת זדון להטעות ולהפיץ דיסאינפורמציה ותיאוריות קונספירציה באופן מניפולטיבי ומכוון למטרות אינטרסים מסחריים או פוליטיים ותעמולה). במקביל, כוחם ומאפייניהם של אלגוריתמים מסחריים והטיות פסיכולוגיות אנושיות יוצרים תופעה של "תיבות תהודה" (או "בועות מידע"), בהן אנשים נחשפים בעיקר לדעות דומות לשלהם, תוך תחושה משלה שהם נחשפים למגוון דעות מכיוון שהרשת החברתית רחבה ומגוונת.


תופעות אלה מייצרות שיח ציבורי המבוסס על הטעיה ופרובוקציה, מגביר קיטוב, גזענות והקצנה, ועלול להשפיע לרעה על תהליכי קבלת החלטות וגיבוש עמדות של יחידים (למשל בנושא חיסונים או בנושאים פוליטיים). הקושי להבחין בין אמת לבדיה מערער את האמון בתקשורת ובמוסדות ציבוריים ודמוקרטיים ומחליש את תפקודה התקין של החברה.


כדי להתמודד עם אתגרים אלו, מוצע לפעול ל"חיסון" הצעירים בפני הטיה, הטעיה ותעמולה תקשורתית, ולהקנות להם כלים להיות צרכנים ביקורתיים ואחראיים של מידע. גישה זו עשויה לשמש כ"בלם הידרדרות" ולחזק את החוסן הדמוקרטי בעידן הדיגיטלי.

למה זה אפקטיבי


מגוון מחקרים הוכיחו את יעילות השיטה בפיתוח עמידות בפני סוגים שונים של מידע כוזב ובהקשרים שונים, כגון משבר האקלים והתפרצות מגיפה הקורונה (Basol at al., 2021). ניסויים מראים כי לאחר משחק במשחק מחשב ה"מחסן" נגד מידע כוזב, המשתתפים זיהו טוב יותר מידע שקרי ודירגו אותו כפחות אמין, דיווחו על שיפור הביטחון בהערכת מהימנות מידע ונטו פחות לשתף מידע כוזב ברשתות החברתיות (Maertens et al., 2021).


מחקרים שנערכו באמצעות קמפיין יו-טיוב בהפצה המונית (בסה"כ כמעט 24,000 משתתפים) הראו שגם חשיפה לסרטונים הכוללים תכנים ל"חיסון" מפני מניפולציות מידע נפוצות הביאו לשיפור ביכולת הצופים להבחין בין תוכן מהימן לתוכן בלתי מהימן וצמצום נטייתם לשתף מידע כוזב, ביחס לקבוצת ביקורת שראתה סרטונים נייטרלים (Roozenbeek et al., 2022).


עקרון פעולה זה רלוונטי במיוחד לבני נוער בגילאים צעירים יחסית, החשופים במידה מרובה לתכנים דיגיטליים לא מתווכים, ויחד עם זאת עדיין נמצאים בשלב של גמישות קוגניטיבית גבוהה דיה כדי לאמץ פרקטיקות חשיבה חדשות בקלות יחסית (Rozenbeek and van der Linden, 2019).

דגשים למימוש


עקרון הפעולה של חיסון בפני דיסאינפורמציה יכול להיות מיושם באמצעים חינוכיים שונים: (א) משחקים מקוונים באמצעות אפליקציה בטלפון או במחשב (לשחקן יחיד או זוגות), (ב) באמצעות סרטונים הממחישים טכניקות שונות של מניפולציה של מידע, שניתנים להפצה מטורגטת גם ברשתות החברתיות או כ"תשדירי שירות" ולהגיע לתפוצה רחבה גם ללא צורך בהשתתפות פעילה של הלומד, או (ג) כסדנאות או שיעורים מובנים בהנחייה של מדריך או מורה.

יש צורך בחזרה על "אקט החיסון". חשיפה חד-פעמית אינה מספיקה להשפעה ארוכת טווח.


חשוב שהדוגמאות המשמשות להמחשת טכניקות של מניפולציה ודיסאינפוציה יתאימו לעולם התוכן הרלוונטי לקהל היעד (סוגיות שמעניינות בני נוער, תרבויות ו/או קבוצות חברתיות שונות, מידת דתיות).

התערבויות

1. We the People: the Citizen and the Constitution

תוכנית אמריקאית לחינוך אזרחי, במסגרתה תלמידים משתתפים בסימולציות של דיוני קונגרס המדמות את תהליך קבלת ההחלטות הדמוקרטי. הם לומדים נושא חוקתי, מכינים טיעונים ומציגים כעדים בפני פאנל שופטים מהקהילה. את התהליך מנחים מורי אזרחות שעברו הכשרה ייעודית מטעם תוכנית We the People של Center for Civic Education.....


2. CACTUS

תוכנית אקדמית מקנדה וארה״ב המדמה תהליך דמוקרטי של אסיפת אזרחים וגיבוש רפורמות ציבוריות. הסטודנטים משתתפים כאזרחים אמיתיים, דנים בנושאים אקטואליים כמו עונש מוות או חוקי מריחואנה, ומגבשים הצעות לשינוי מדיניות שמועלות להצבעת הקמפוס. התהליך מונחה על ידי מרצים למדעי המדינה ונועד לטפח חשיבה ביקורתית והבנה מעשית של השתתפות דמוקרטית.....

3. iCIVICS

תוכנית אמריקאית מקוונת שיזמה שופטת העליון סנדרה דיי אוקונור, המשלבת משחקים וסימולציות אינטראקטיביות בנושאי ממשל, חוק ואזרחות. התלמידים מגלמים דמויות ציבוריות, מקבלים החלטות ומתנסים בדילמות דמוקרטיות מתוך היסטוריה ואקטואליה. הלמידה מלווה במערכי שיעור חינמיים למורים ומעודדת הבנה פעילה של תפקוד המוסדות הדמוקרטיים.....

מקורות

Bennion E.,  & Laughlin X., (2018) Best Practices in Civic Education: Lessons from the Journal of Political Science Education, Journal of Political Science Education, 14:3, 287-330, DOI: 10.1080/15512169.2017.1399798  To link to this article: https://doi.org/10.1080/15512169.2017.1399798

Teegelbeckers Y., Nieuwelink H., & Oostdam R., (2023), School-based teaching for democracy: A systematic review of teaching methods in quantitative intervention studies  Educational Research Review 39.

Levy, B. L. (2018). Youth developing political efficacy through social learning experiences: Becoming active participants in a supportive Model United Nations club. Theory & Research in Social Education, 46(3), 410-448

bottom of page