למה זה אפקטיבי

"קול לתלמיד בבתי הספר" הוא אחת משש הפרקטיקות המיטביות בחינוך אזרחי, כפי שנבחרו על ידי משרד החינוך האמריקני. היא גורסת כי צעירים הופכים לאזרחים טובים יותר כאשר הם חשים שיש להם השפעה על האקלים והמדיניות של בתי הספר שלהם. בחירה זו נסמכה על מחקרים אמפיריים רבים שהדגימו שהשתתפות בקבלת החלטות בבתי הספר תורמת לרמות גבוהות יותר של מעורבות פוליטית בבגרות, טיפוח תחושת אזרחות וטיפוח כשירות אזרחית (Levin et al., 2017).

השתתפות בקבלת החלטות דמוקרטית במסגרת בית הספר נמצאה בעלת השפעה מובהקת, לרוחב מחקרים, בשיפור ידע על תהליכים דמוקרטיים, תחושת חוללות פנימית וחיצונית, ותפיסות של מעורבות פוליטית, כמו-גם על חיזוק האמון במערכת ובמנגנונים הדמוקרטיים. עם זאת, גם סוג התערבות זה (למידה משתפת) וגם התערבויות מסוג האקלים הכיתתי הפתוח, נמצאו בעלי השפעה מובהקת על מדדי התוצאה השונים רק בקרב תלמידי תיכון וסטודנטים, אך לא בקרב תלמידים צעירים יותר Teegelbeckers, 2023)).

מחקר שבחן את הקשר בין אקלים כיתה פתוח (OCC) לבין מעורבות פוליטית של מתבגרים, התבסס על נתוני סקר אזרחות בינלאומי שכלל 2,811 תלמידים בני 14 מ-124 בתי ספר מ-28 מדינות (Campbell, 2008). באמצעות ניתוח גורמים של תשובות התלמידים לאקלים כיתה פתוח, נמצא כי אקלים כיתה פתוח קשור באופן חיובי ומובהק לידע אזרחי, להערכת תפקיד הקונפליקט בפוליטיקה ולכוונה להצביע ולהשתתף פוליטית בעתיד. בנוסף, נמצא כי OCC השפיע יותר על הערכת קונפליקט ועל כוונת הצבעה בקרב תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. המחקר מסיק כי האופי של הדיון הפוליטי בכיתה, ולא רק תדירות ההוראה של לימודי חברה, הוא בעל ההשפעה המשמעותית ביותר על התפתחות מעורבות פוליטית. עידוד דיון פתוח ומכבד בנושאים שנויים במחלוקת בכיתה עשוי להיות אסטרטגיה מבטיחה להגברת מעורבות פוליטית, במיוחד בקרב צעירים מרקע חלש (גם: Weinberg, 2022).

סקירה שיטתית של הספרות המחקרית שבחנה את השפעת חינוך אזרחי על תוצאי אזרחות פעילה, מסכמת כי מחקרים אמפיריים מוצאים שאקלים כיתה פתוח קשור לרמות גבוהות יותר של ידע, כישורי אזרחות, סובלנות פוליטית, אמון, מסוגלות עצמית לעסוק בנושאים אזרחיים, כוונות להשתתף, כישורי האזנה ואמפתיה, תודעה ביקורתית, ידע אזרחי, השתתפות פוליטית ותפיסות חיוביות של בית הספר (Jerome et al., 2024).

דגשים למימוש

· "Walk the talk "- על צוותי החינוך להקפיד לכבד וליישם החלטות שהתקבלו על ידי התלמידים ולכבד עמדות המועלות על ידם בכיתה, כדי לתת תוקף ומשמעות למנהגים שיושמו.

על המערכת לתת גיבוי למורה לעסוק בנושאים שנויים במחלוקת על מנת לאפשר בטחון ביצירת שיח כיתתי פתוח, בישראל זוהי כמובן סוגיה מורכבת.

עקרונות להוראת נושאים שנויים במחלוקת (Pace, 2021):

• טיפוח סביבה תומכת – באמצעות בניית תחושת קהילה בכיתה, ביסוס מוסכמות התנהגות, סובלנות כלפי חוסר הסכמה והתנגדות, אישוש דעות אינדיבידואליות וחוש הומור.

• רפלקסיה על מעמד המורה – חשיבה מודעת על התפקיד הפדגוגי, על הדעות האישיות ביחס לנושאים הנדונים ועל היתרונות והחסרונות בחשיפת דעות אלו.

• תקשורת פעילה – ייזום תקשורת אודות הנושאים הנדונים בכיתה עם התלמידים, ההורים, הקולגות וההנהלה.

• בחירת נושאים אותנטיים – בחירת נושאים ושאלות  שיקדמו את המעורבות והעניין הפעילים של התלמידים, תוך התקדמות הדרגתית מנושאים "קרים" לנושאים "חמים" יותר.

• הכוונת הדיון – יש לתת לתלמידים כלים שיאפשרו להם לנתח את המקורות, להחליף רעיונות, לקיים דיונים בקבוצות קטנות ובקבוצה הגדולה ולשאוף לשוויון בדיון.

• התייחסות לרגשות – יש ליצור מרחב שיאפשר עיבוד רגשות, תוך מהלכים להפחתת העומס הרגשי במידת הצורך ופיתוח מודעות עצמית בקרב התלמידים.

כל דיון בנושאים רגישים צריך להיפתח בהגדרה ברורה של כללי השיח וגבולות השיח, למשל שעמדות גזעניות הן מחוץ לתחום, שמירה על כבוד הדדי וקשב. חשוב לתאם מראש ציפיות עם הלומדים ביחס לתגובה בסיטואציות כאלה ולהסכים על הגבולות והמגבלות.