פרקטיקות חינוכיות
דיון מונחה מרובה פרספקטיבות
אחריות לחוזה הדמוקרטי, כבוד בין קבוצות
תיאור כללי
דיונים דליברטיביים (דיונים מרובי-פרספקטיבות; deliberative discussions) הם דיונים מונחים בין אנשים עם דעות שונות ביחס לבעיה מובחנת. בדיונים דליברטיביים, המשתתפים נדרשים להבין ולבחון נושאים ודעות מנקודות מבט שונות משלהם. גישה זו מבוססת על שיטות הנהוגות בפורומים דמוקרטיים, כגון אסיפת אזרחים, ישיבות מושבעים וועדות פרלמנטריות, בהם בוחנים לעומק דעות מנוגדות ביחס לסוגיות ציבוריות שנויות במחלוקת כאמצעי לקבלת החלטות. דיואי (Dewey) הגדיר את היכולת לנהל דיון ושיחה באופן בונה כאחד מעמודי התווך של החברה הדמוקרטית.
כפרקטיקה חינוכית, דיונים דליברטיביים בקבוצת לומדים אודות סוגיות ציבוריות אקטואליות מפתחים מיומנויות אזרחיות כגון חשיבה ביקורתית, הקשבה אמפתית, פתרון בעיות יצירתי, שיתופי פעולה ויכולת המשגה, מתוך הכרה שלרוב יש יותר מפתרון אחד אפשרי. לפי התיאוריה הדליברטיבית, דיונים אלו מחזקים הבנה ויחס חיובי כלפי האחר הודות לחיזוק מיומנויות קוגניטיביות-חברתיות, ביניהן אימוץ פרספקטיבה, חשיבה מורכבת ועניין בסוגיות פוליטיות.
כפדגוגיה, זוהי שיטה יעילה במיוחד בהוראת נושאים פוליטיים רגישים ושנויים במחלוקת, אשר מסייעת למורה להישאר בלתי-מוטה. הגישה יעילה במיוחד בהתמודדות עם נושאים שנויים במחלוקת, הנתפסים כקשורים בזהות, מעוררים תגובה רגשית ונתפסים כרגישים פוליטית. היא יעילה גם בהתמודדות עם סוגיות או דילמות חברתיות מורכבות ומרובות-היבטים שאין להן פתרון או תשובה חד-משמעיים, המאפיינות את האקלים הפוליטי והחברתי הגלובלי העכשווי.
בהקשר זה נציין פלטפורמה מקוונת שפותחה במעבדה לדמוקרטיה דלברטיבית באוניברסיטת סטנפורד, המאפשרת לקיים דיונים דלברטיביים באופן מקוון בסיוע בינה מלאכותית, כדי להרחיב את תהליך הדיון הדלברטיבי המאורגן לקהלים גדולים תוך שילוב דיונים בקבוצות קטנות המונחים על ידי מנחה (במקרה זה, מנחה ממוחשב) וחומר רקע רלוונטי. יתרונות הפלטפורמה לטיפוח מעורבות אזרחית ופוליטית בקרב המשתתפים הודגמה במחקרים שונים עם משתתפים מבוגרים, אך עדיין לא נבחנה ביישום חינוכי עם צעירים. יחד עם זאת, ערכה עם מערכי שיעור לתלמידי תיכון המבוססת על עקרונות אלה, אשר פותחה על ידי חוקרי המרכז, זמינה לשימוש חופשי באתר המכון Classroom Toolkit | Deliberative Democracy Lab.
למה זה חשוב
אחד המאפיינים הבולטים של משבר הדמוקרטיות בימינו, ושל החברה הישראלית בפרט, הוא קיטוב והקצנה חריפים המאפיינים את השיח הפוליטי. אלה באים לידי ביטוי בחוסר סובלנות כלפי עמדות אחרות, תפיסת יריבים פוליטיים כאויבים וכאיום, קושי לנהל דיונים מכבדים ובונים, ומכאן חיזוק מגמות של הקצנה ותפיסות עולם חד-ממדיות. הקיטוב הפוליטי והאידיאולוגי משנה את השיח החברתי והפוליטי ממאמץ לחתור להסכמה - למאבק להכרעה. הוא מערער את האמון בכך שתהליכי קבלת ההחלטות הדמוקרטיים באים לשרת את טובת הכלל ולכן סודק את האמון בתהליך הדמוקרטי מיסודו והופך את הזירה הפוליטית למשחק סכום אפס. במצב זה, המחויבות לפשרה נעלמת ומתחזקת המוטיבציה לשבור את החוזה הדמוקרטי לטובת קידום אינטרסים אישיים או קבוצתיים.
יתר על כן, נושאים פוליטיים שנויים במחלוקת נחשבים כרגישים פוליטית ומעוררים רגשות עזים (מצד התלמידים, ההורים והמערכת) ולכן מורים רבים נרתעים או נמנעים מלדון בהם בכיתות. יחד עם זאת, התלמידים חיים בעולם המידע ונחשפים לנושאים אלה באמצעים רבים, פעמים רבות דרך אמצעי תקשורת בלתי מפוקחים ומוטים ואף מפיצי מידע כוזב (למשל, דרך הרשתות החברתיות). לאור זאת, למערכת החינוך תפקיד חשוב בהקניית ידע ומיומנויות של חשיבה ביקורתית ושיח בונה, מכבד ומוכוון-הסכמות, גם ובעיקר על נושאים טעונים ונפיצים.
למה זה אפקטיבי
משרד החינוך האמריקני הגדיר את ניהול הדיונים בנושאי אקטואליה שנויים במחלוקת כאחת משש הפרקטיקות המבטיחות והמוכחות לחינוך לאזרחות. הבחירה מתבססת על מחקרים שמצאו כי דיונים מונחים המקנים לתלמידים מיומנויות דילברטיביות מגבירים את העניין והמעורבות שלהם באקטואליה ופוליטיקה (Levine, 2017).
מחקרי שדה שונים מעידים על האפקטיביות של השיטה הדילברטיבית ללימוד נושאים שנויים במחלוקת באזרחות בקידום תוצאות חינוכיות שונות. מחקר על תלמידי תיכון בדרום אפריקה בחן את ההבדלים בתוצאות הלמידה האזרחית בין תלמידים שהשתתפו במערך למידה של דיונים דליברטיביים לבין תלמידים שלמדו אזרחות בשיטת הוראה פרונטלית. התוצאות נבחנו באמצעות שאלונים לפני ואחרי הלמידה על פי התוכנית במשך כחודשיים. קבוצת הלמידה הדליברטיבית הפגינה תוצאות טובות יותר מקבוצת הביקורת בשורה של מדדים, שכללו הבנת נושאים מורכבים, יכולת ביטוי עצמית, מוכנות להשתתף בדיונים אזרחיים והיכולת לבחון נושא מנקודות מבט שונות, ובמדדים של מודעות אזרחית (2023 Odutayo, ).
מחקר נוסף (Andersson, 2015) בחן את השפעת השימוש בפדגוגיה דילברטיבית להוראת נושאים באזרחות בקרב 230 תלמידי תיכון בשלושה תיכונים בשבדיה. בקבוצות הדיון התלמידים יצרו דיונים דליברטיביים ופתרו בעיות במשותף. בקבוצת הביקורת השיעורים היו בפורמט הרצאתי. השפעה גבוהה במיוחד של שיטת ההוראה הדילברטיבית נמצאה בקבוצת הניסוי שכללה תלמידי חינוך מקצועי
(לא אקדמי). תלמידים מקבוצה זו הראו שיפור גבוה במיוחד בחוללות הפוליטית, מוכנות להשתתפות פוליטית ושיפור כישורי שיחה. מדובר בקבוצה שהעניין ההתחלתי שלה בלימודי אזרחות היה נמוך בהשוואה לתלמידים בתוכנית לימודית מכוונת-אקדמיה. ההסבר של אנדרסון להצלחה המיוחדת של השיטה בקבוצה זו היה ששיטת הלימוד הדליברטיבית הקנתה לתלמידים המתקשים בהוראה אקדמית פרונטלית בעלות ופעלנות בתהליך החינוכי, במסגרתו הם שוחחו עם חברים לכיתה וקיבלו מרחב להתנהלות ללא פיקוח הדוק מצד המורה.
דגשים למימוש
הפדגוגיה הדליברטיבית ניתנת למימוש באמצעות מערכי שיעור וסדנאות מובנות המשולבים בלימודי תחומי דעת רלוונטיים במסגרת תוכנית הלימודים (למשל באזרחות, היסטוריה, ותחומי לימוד אחרים), או כמתודה לניהול דיונים בנושאים אקטואליים העולים בכיתה (או בחינוך הבלתי פורמלי, למשל, תנועות נוער) מחוץ לתחומי הדעת הנלמדים.
דיון אפקטיבי דורש גיבוי מערכתי למורה/מנחה, וכן אקלים מאפשר – טיפוח אקלים כיתתי מותאם ויצירת סביבה בטוחה לניהול שיח רגיש, כולל קביעת חוקים מובנים לדיון ושמירה על הכללים שנקבעו, מסגור חיובי של הדיון (למשל, מעמדה סקרנית ולא שיפוטית, תוך הבהרה מראש של המטרה או השאלה לדיון) ועידוד כלל התלמידים להיות מעורבים בדיון.
מכיוון שדיונים בנושאים שנויים במחלוקת צפויים להציף תגובות רגשיות עזות, ישנה התייחסות פדגוגית לממדים הרגשיים בדיון והנחייה המאפשרת לתלמידים לעבד ולהגיב לרגשות שהדיון עורר בהם ואף להשתמש ברגשות כמנוף לפיתוח מודעות ומעורבות פוליטית ואזרחית בהתבסס על מתודות של "הוראה מודעת רגש פוליטי" (הרחבה אודות הוראה מודעת רגש פוליטי ותיווך של רגש פוליטי במסגרת חינוכית ניתן למצוא, למשל, אצל קטקו-איילי, כהן ומיכאלי (2023), או במדריך "לנווט בים סוער, מודל והמלצות להתמודדות חינוכית בעיתות הסלמה ביחסי יהודים-ערבים", של מרכז אקורד לפסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי באוניברסיטה העברית (2021).
התאמה לקהל הדתי
שיטת לימוד המבוססת על דיאלוג דליברטיבי מתאימה במיוחד לקהלים דתיים, יהודים ומוסלמים, מכיוון שהיא מתכתבת באופן טבעי עם מסורות לימוד עתיקות בשתי הדתות, המושרשת בתרבות הלימוד של התלמידים. במסורת היהודית, המשנה והתלמוד עצמם מאורגנים במבנה דיוני המציג דעות שונות ופרשנויות לסוגיות מורכבות, והלימוד בחברותא - בזוגות או בקבוצות קטנות - מבוסס על דיאלוג, העלאת שאלות מפרספקטיבות שונות וחקר משותף. במקביל, המסורת המוסלמית מקיימת פרקטיקת "מודארסה" (مدارسة), שמשמעותה "לימוד משותף", המעודדת לומדים לעסוק יחד בטקסטים דתיים, באמצעות קריאה, הסבר ודיון (אם כי במסורת המוסלמית לרוב קיימת דמות מנחה מרכזית). שתי המסורות מדגישות פרקטיקות של לימוד מתוך פתיחות לריבוי קולות ופרשנויות - כל זאת תוך שמירה על כבוד הדדי ומחויבות לחיפוש האמת, ערכים המשתלבים היטב עם עקרונות הדיון הדליברטיבי המשמשים בחינוך לדמוקרטיה.
בעולם החינוך היהודי העכשווי, ארגונים שונים מפתחים מערכי שיעור המשלבים לימוד תורה וחברה, תוך שימוש בפרקטיקות דליברטיביות המשקפות את עקרונות הלימוד היהודי המסורתי.
התערבויות
DID – Deliberating in Democracy
פרויקט בינלאומי לחינוך דמוקרטי שמטרתו להכשיר מורים להוראת דיון דליברטיבי בסוגיות ציבוריות. במסגרת הכשרה ייעודית בשיטת Structured Academic Controversy, המורים לומדים להנחות תלמידים בבחינת ע מדות מורכבות ומנוגדות בנושאים כמו חופש ביטוי, זכויות מיעוטים ומערכת המשפט. הפרויקט יושם בארה״ב ובעשר מדינות מזרח-אירופיות שלהן היסטוריה לא-דמוקרטית.
בצוותא
שיטה חינוכית ישראלית שפותחה במכון אדם לדמוקרטיה ושלום במטרה לטפח זהות דמוקרטית המחויבת לערכים דמוקרטיים יסודיים ומסוגלת לנהל תקשורת ושיח בונה גם על נושאים טעונים. השיטה מבוססת על התנסות קבוצתית, שבה קונפליקטים וחוויות דילמה משמשים כלי ללמידה על ערכים, שוויון וחירות. היא מיושמת בבתי ספר ובמסגרות אקדמיות בארץ ובעולם, ומעודדת חשיבה רפלקטיבית ופתרונות משותפים לסוגיות ערכיות.
מקורות
https://www.teachingcitizenship.org.uk/resource/the-deliberative-classroom-project/
https://www.learningforjustice.org/magazine/publications/lets-talk
Andersson. 2015. Deliberative Teaching: Effects on Students’ Democratic Virtues. Scandinavian Journal of Educational Research, 2015 Vol. 59, No. 5, 604–622.
Avery, Levy and Simmons. Deliberating Controversial Public Issues As Part of Civic Education. The Social Studies (2013) 104, 105–114.
Dewey, J. (1998). Experience and education (60th anniversary ed.). West Lafayette:
Erlich Ron R. & Gindi S., (2023), TEACHING CONTROVERSIAL POLITICAL ISSUES IN THE AGE OF SOCIAL MEDIA Research from Israel, Routledge, NY.
קטקו-איילי, ק', כהן, א' ומיכ אלי, נ' (בבדיקה). מקומו של הרגש הפוליטי בחינוך האזרחי בזמן משבר מ- SEL ל- SPEL : הוראה מודעת רגש פוליטי. דפים.
קטקו-איילי, ק', כהן, א' ומיכאלי, נ', (2024) . חינוך פוליטי בעת משבר לאומי- המשגה מחודשת ומודל יישומי REACT . מחקר במימון לשכת המדענית הראשית דצמבר 2023 נובמבר 2024 משרד החינוך, https://meyda.education.gov.il/files/LishcatMadaan/research/politicaleducation-finalreport.pdf
"לנווט בים סוער, מודל והמלצות להתמודדות חינוכית בעיתות הסלמה ביחסי יהודים-ערבים" של מרכז אקורד לפסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי באוניברסיטה העברית, 2021
Classroom Toolkit | Deliberative Democracy Lab Fishkin, J., Bolotnyy, V., Lerner, J. Y., Siu, A., & Bradburn, N. M. (2025). Scaling Dialogue for Democracy: Can Automated Deliberation Create More Deliberative Voters? American Political Science Review.
Jorgensen and Lindaman .2020. Practicing Democracy on Wicked Problems through Deliberation: Essentials for Civic learning and Student Development. Journal of Management Policy and Practice 21(2): 28-39.
Kappa Delta Pi, cited in: Harell K. 2019. Deliberative decision-making in teacher education. Teaching and Teacher Education 77.
Levine P. (2017) The Republic is (Still) at Risk– and Civics is Part of the Solution, A Briefing Paper for the Democracy at a Crossroads National Summit, Tufts University,https://www.academia.edu/34633105/The_Republic_is_Still_at_Risk_and_Civics_is_Part_of_the_Solution
Miklikowska, Rekker and Kudrnac. A Little More Conversation A Little Less Prejudice: The Role of Classroom Political Discussions for Youth’s Attitudes toward Immigrants. POLITICAL COMMUNICATION 2022, VOL. 39, NO. 3, 405–427.
Odutayo (2023). Deliberative Dialogue as a Viable Instructional Method for Civic Learning Outcomes. Studies in Learning and Teaching (SiLeT), Vol. 4, No. 2, August 2023 Page 319-328