פרקטיקות חינוכיות
תרבות פופולרית (Edutainment Learning) ככלי להפרכת דעות קדומות
שוויון חירות וזכויות האדם, כבוד בין קבוצות
תיאור כללי
התערבויות של אימון קוגניטיבי ורגשי מבוססות על ההנחה שניתן לאמן אנשים להשתמש באסטרטגיות לוויסות של רגשות ומחשבות כדי לשנות עמדות והתנהגויות במצבים חברתיים. מנגנון הפעולה של התערבויות אלה נחלק לשני סוגים עיקריים: (א) שינוי מודע: כולל הקנייה של מידע או ידע חדשים, חשיפת סתירות בהנחות קיימות ועידוד רפלקסיה ביקורתית על אמונות ותפיסות כלפי קבוצות אחרות, ו- (ב) שינוי בלתי-מודע: מתבצע באמצעות תרגולים לא מודעים כמו משחקים המכוונים לשנות הטיות והתניות קוגניטיביות אוטומטיות.
מרבית ההתערבויות נבחנו בניסויי מעבדה או שדה מבוקרים, המאפשרים לבודד השפעה של מנגנוני שינוי ספציפיים. לכן, בעוד שממצאים אלה מספקים תשתית אמפירית לפוטנציאל האפקטיביות של ההתערבויות, חסרה עדות מחקרית לישימות ולהשפעה שלהן בהקשרים חברתיים או חינוכיים רחבים ובסביבות הטרוגניות ולאורך זמן. פער זה מצביע על האתגר אך גם על ההזדמנות לפתח יישומים חינוכיים-מעשיים שיתרגמו את העקרונות המתוקפים מעולם המחקר לפרקטיקות חינוכיות מותאמות הקשרים חברתיים מורכבים ובקנה מידה רחב.
התערבויות קוגניטיביות-רגשיות מתמקדות בחמישה מנגנונים מרכזיים המבוססים על ממצאים אמפיריים:
התניות קוגניטיביות: טכניקות לשינוי אסוציאציות אוטומטיות שליליות דרך אימון המרופף צימודים קוגניטיביים קיימים (למשל, דעות קדומות על קבוצות חוץ) ויצירת צימוד חלופי חיובי.
ויסות רגשי: התערבויות המקנות אסטרטגיות להפחתת עוררות רגשית שלילית במצבים חברתיים מאתגרים. יעילות במיוחד בהקשר של חרדה בין-קבוצתית.
שבירת הרגלים קוגניטיביים: זיהוי ואימוץ אסטרטגיות ממוקדות להתמודדות עם הטיות אוטומטיות ובלתי-מודעות (כמו הטיית אישור והכללת יתר).
לקיחת פרספקטיבה: טכניקות המעודדות אימוץ נקודת המבט של "האחר", כדי לעורר כלפיו אמפתיה ולהפחית דה-הומניזציה.
אמונה בגמישות קבוצתית ובאפשרות לשינוי ביחסים בין קבוצות: חיזוק התפיסה שמאפיינים שונים של קבוצות והיחסים ביניהן גמישים ויכולים להשתנות, או שיש לקבוצת הפנים את היכולת להשפיע על המצב ולשנותו (באמצעות סיפורי הצלחה מאירועי עבר, סיפורי סולידריות בין הקבוצות, ודמיון מודרך של עתיד אחר). חיזוק תפיסה זו נמצא מפחית רגשות שליליים וביטויי גזענות, מקדם מוטיבציה ליצירת מגע עם קבוצות אחרות ומגביר תקווה לשינוי ביחסים בין-קבוצתיים (הרלוונטי במיוחד לנוכח הפסימיות לגבי שיפור ביחסים הבין קבוצתיים הרווחת בקרב צעירי ישראל כיום, ראה דו"ח שלישי של מדד השותפות של מרכז אקורד, 2025, לניתוח והצעת מתודות חינוכיות רלוונטיות).
בעוד שמרבית המחקרים בתחום מתמקדים בהפחתת דעות קדומות כלפי קבוצות חוץ, ישנם מחקרים שבחנו את הפוטנציאל הגלום במנגנונים אלה במיתון עמדות קיצוניות
או אלימות בהקשרים של סכסוכים אידיאולוגיים ופוליטיים. לפיכך, ניתן להעריך בזהירות שאפשר ליישמם בסוגיות שונות בחינוך לדמוקרטיה.
מחקרים מראים כי המוח המתפתח של מתבגרים מגיב לטכניקות קוגניטיביות רגשיות, לפחות בטווח הקצר. עובדה זו הופכת את היישום החינוכי למסקרן במיוחד.
למה זה חשוב
המשבר הדמוקרטי בישראל מתבטא, בין היתר, בקיטוב חברתי ופוליטי עמוק והקצנה אידיאולוגית. מחקרים מצביעים על כך שתהליכים אלה נובעים משילוב של גורמים טכנולוגיים (כמו אלגוריתמים מחזקי קיטוב ברשתות החברתיות, בהם בני נוער פעילים באופן נרחב), חברתיים (החלשת המכנה האזרחי המשותף) וקוגניטיביים (הטיות אוטומטיות).
יישומים חינוכיים המבוססים על מנגנונים קוגניטיביים-רגשיים יכולים להוות כלי משמעותי בהפחתת תגובות אוטומטיות כלפי קבוצות שונות בכלל ובקרב בני נוער בפרט, שלהם שליטה מופחתת בדחפים ביחס למבוגרים. יתרון מרכזי של גישות אלה הוא ביכולת לפעול, לצד המישור המודע גם במישור הלא-מודע (עיצוב תגובות אוטומטיות).
למה זה אפקטיבי
מטא-אנליזה של 107 מחקרים מהעשור האחרון העוסקים באימון קוגניטיבי-רגשי להפחתת דעות קדומות (Paluck et al., 2021) מצאה אפקטיביות מתונה אך עקבית (d=0.35). עם זאת, קיימים מספר סייגים לממצא זה: (א) רבים מהמחקרים התבססו על מדגמים קטנים יחסית; (ב) רוב המשתתפים היו סטודנטים, מגבלה מוכרת ממחקרי פסיכולוגיה חברתית שמציבה בהקשרים החינוכיים סימני שאלה לגבי האפקטיביות באוכלוסיות מגוונות (עם זאת, יצוין כי היות המשתתפים בוגרים צעירים הופכת אותם לקבוצה רלוונטית לחלק מהמהלכים החינוכיים הפוטנציאליים); (ג) רוב המחקרים בחנו את השפעת הניסוי על דעות קדומות מייד לאחר הניסוי, אולם קיימות גם עדויות ממחקרים לטווחי זמן בינוניים; (ד) ההתערבויות התמקדו בדעות קדומות אתניות וגזעניות (63 מחקרים).
מטה-אנליזה אחרת, שהתמקדה במחקרי שדה בלבד (Hsieh et al., 2021), מצאה כי התערבויות המבוססות על העלאת מודעות למנגנוני הטיה אוטומטיים (כגון הטיית אישור או הסקה מונעת) הביאו להפחתה בדעות קדומות הגדולה ביותר (0.44d=). יעילות ההתערבויות בקרב תלמידים בבתי ספר ובמכללות הייתה גדולה במיוחד (d=0.51).
סקירת ניסויי שדה בהפחתת דעות קדומות (FitzGerald et al., 2019) זיהתה מספר מנגנונים בעלי תמיכה אמפירית משמעותית: אסטרטגיות לפיתוח מודעות להטיות סטריאוטיפיות אוטומטיות ורכישת כלים להתגבר עליהם, הצגת דוגמאות חיוביות סותרות סטראוטיפים שליליים, כמו הצגת מדענים מקבוצות מיעוט, אימון בשינוי התניה אסוציאטיבית (תרגילים שמטרתם לחזק אסוציאציות נוגדות סטריאוטיפים), והשראת רגש חיובי טרם אינטראקציה בין-קבוצתית המפחיתה הפעלת אוטומטית של סטריאוטיפים (למשל, מדיטציה או מוזיקה טרם חשיפה לקבוצת החוץ).
דגשים למימוש
עקרון זה ניתן ליישום באופנים מגוונים ושונים. לדוגמה, באמצעות הטמעת טכניקות אימון במשחקי מחשב או מערכות לימוד מקוונות שניתן להתנסות בהן במסגרות חינוכיות או בשימוש לצרכי בידור במסגרת שעות הפנאי. דוגמה אחרת היא ליישם טכניקות של אימון קוגניטיבי ורגשי בפעילויות מסגרת מערכים חינוכיים, למשל: שימוש בטכניקות לוויסות רגשי במהלך שיעור טעון, או במסגרת פעולות משחקיות לחינוך אזרחי לדמוקרטיה כגון במשחקי תפקידים בין משתתפים, או תרגילי אמפתיה הפעלתיים. השימוש במשחקים מהווה כלי חינוכי יעיל במיוחד במצבים שבהם המוטיבציה להשתתף בהתערבות ישירה נמוכה, כמו במקרים של עמדות קיצוניות או דעות קדומות המאיימות על הדימוי העצמי. משחקים מאפשרים למידה חווייתית תוך הפחתת תחושת האיום ומעודדים שינויים מחשבתיים ורגשיים דרך סימולציה. לבסוף, הוראה ולימוד אודות המנגנונים הפסיכולוגיים המשפיעים על עמדות והתנהגויות, כאמצעי להעלאת מודעות והימנעות מהטיות אוטומטיות (דוגמת שיעורים על הטיות קוגניטיביות רלוונטיות מרכזיות, דוגמת הטיית האישור והכללת יתר, והדגמה שלהן אצל התלמידים ו"בעולם האמיתי" ביומיום בכלל, ובהקשרים פוליטיים-תקשורתיים בפרט; הכרות עם מודלים פסיכולוגיים של קבלת החלטות וההשלכות הפרקטיות שלהם בהיבטים רלוונטיים לחינוך לדמוקרטיה).
חזרתיות – חזרה עקבית על אימונים קוגניטיביים ורגשיים חשובה ליצירת שינוי בר-קיימא בעמדות ובהתנהגויות. עם זאת, הספרות המחקרית טרם סיפקה הנחיות ברורות לגבי מספר האימונים הנדרש לייצוב האפקטים שנמדדו לאחר ההתערבויות מהסוגים השונים.
מומלץ להתחיל את ההנחיה ב"הרחקה" (Distancing): הצגת מנגנונים קוגניטיביים המשפיעים על דעות קדומות ברמה כללית, ללא התמקדות בקבוצות ספציפיות או באירועים קרובים מבחינה חברתית או אישית. שימוש בדוגמאות מרוחקות מאפשר למידה ללא לעורר התנגדות ותגובות מגננה אוטומטיות ולהגביר פתיחות ללמידה. בשלב מאוחר יותר תחובר הלמידה לחוויות האישיות.
מחקר עדכני (Kalla & Broockman, 2023) מצא כי טכניקת "קבלת פרספקטיבה" (perspective getting) – הצגת חוויה מנקודת מבטו של חבר קבוצת החוץ דרך סיפור אישי – הייתה יעילה יותר בהפחתת דעות קדומות בהשוואה לטכניקות אחרות, כגון הנחייה לדמיין את עצמי בסיטואציה דומה. לדוגמה, סיפורו האישי של אדם מקבוצת מיעוט המסופר על ידו או על ידי חבר מקבוצת הרוב עורר אמפתיה רבה יותר מאשר תיאור מופשט של הקבוצה כולה.
התערבויות
משחק REAPP לחיזוק מיומנויות ויסות רגשי
אפליקציית ״ReApp״ היא משחק מקוון שפותח לפיתוח מיומנויות ויסות רגשי דרך אימון בהערכה מחדש קוגניטיבית. שני שחקנים משתפים פעולה לשינוי פרשנות רגשית של תמונות באמצעות כותרות ובועות דיבור, במטרה להפחית רגשות שליליים כמו כעס או פחד. המשחק מאפשר תרגול עצמי של אמפתיה וויסות רגשי, במיוחד בהקשרים של מתחים וקונפליקטים בין קבוצות.
שיעור בשבירת הרגלים אוטומטיים של סטריאוטיפים ודעות קדומות
התערבות חינוכית קצרה (45 דקות) שפותחה להפחתת הטיות גזעניות סמויות באמצעות שינוי הרגלים אוטומטיים של חשיבה סטריאוטיפית. המשתתפים לומדים על מקורות ההטיה וכיצד היא פועלת באופן בלתי מודע, ומתנסים באסטרטגיות יישומיות כמו החלפת סטריאוטיפים, לקיחת פרספקטיבה והגברת מגע בין קבוצות. המודל מדגיש כי הטיה סמויה היא הרגל הניתן לשינוי באמצעות מודעות ותרגול עקבי.
משחק מחשב Global Conflicts
משחק מחשב חינוכי בשם ״Global Conflicts״ שנועד לפתח חשיבה מורכבת ואמפתיה בסוגיות של סכסוכים עולמיים. השחקנים מגלמים תפקידים שונים – למשל ישראלי, פלסטיני או כתב זר – ובוחנים את הסיטואציה מנקודות מבט מגוונות באמצעות משימות וראיונות. המשחק מאפשר למידה רגשית וקוגניטיבית בסביבה בטוחה ומופחתת הטעיה רגשית.
מקורות
FitzGerald, C., Martin, A., Berner, D., & Hurst, S. (2019). Interventions designed to reduce implicit prejudices and implicit stereotypes in real world contexts: a systematic review. BMC Psychology, 7(1), 29. https://doi.org/10.1186/s40359-019-0299-7
Devine, P. G., Forscher, P. S., Austin, A. J., & Cox, W. T. L. (2012). Long-term reduction in implicit race bias: A prejudice habit-breaking intervention. Journal of Experimental Social Psychology, 48(6), 1267–1278. https://doi.org/10.1016/j.jesp.2012.06.003
Hsieh, W., Faulkner, N., & Wickes, R. (2022). What reduces prejudice in the real world? A meta‐analysis of prejudice reduction field experiments. British Journal of Social Psychology, 61(3), 689-710.
Kalla J., & Broockman D.,(2023) Which Narrative Strategies Durably Reduce prejudice? Experiments supporting the efficacy of perspective-getting, American Journal of Political Science, Vol. 67, No. 1, January 2023, Pp. 185–204
Halperin, E., Hameiri, B., & Littman, R. (Eds.). (2023). Psychological Intergroup Interventions: Evidence-based Approaches to Improve Intergroup Relations (1st ed.). Routledge. https://doi.org/10.4324/9781003288251
Shih, Stotzer, and Gutiérrez (2013). Perspective-taking and empathy: Generalizing the reduction of group bias towards Asian Americans to general outgroups. Asian American Journal of Psychology, Vol 4(2), Jun 2013, 79-83.
Rosler, N., Sharvit, K., Hameiri, B., Wiener-Blotner, O., Idan, O., & Bar-Tal, D. (2022). The Informative Process Model as a New Intervention for Attitude Change in Intractable Conflicts: Theory and Empirical Evidence. Frontiers in Psychology, 13, 946410. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2022.946410
מדד השותפות בקרב בני נוער בישראל 2024 חלק ג': רואים עתיד משותף? תקווה וייאוש ביחסי יהודים וערבים בישראל מנקודת מבטם של בני הנוער, מרכז אקורד האוניברסיטה העברית (2025).