פרקטיקות חינוכיות
שימוש ברשתות החברתיות לחינוך אזרחי ודמוקרטי
אחריות לחוזה הדמוקרטי, שוויון חירות וזכויות האדם, כבוד בין קבוצות, זהות ואתוס
תיאור כללי
יצירת חיבור רגשי ומחויבות זהותית אותנטית ועמוקה לערכים ולעקרונות הדמוקרטיה הליברלית, דרך חיבורם ושילובם בלימוד מסורות ונרטיבים של קבוצת השייכות של הלומד ובתהליך גיבוש זהותו החברתית, באופן המעניק לערכים אלה משמעות והופך אותם לחלק מהגדרתו העצמית.
תיאורטית, ניתן ליישם גישה זו בשני מישורים עיקריים:
שילוב בנרטיבים פרטיקולריים – שילוב ערכי הדמוקרטיה בחינוך למורשת או בנרטיבים של קבוצות חברתיות/ אתניות/ תרבותיות/ לאומיות ספציפיות.
יצירת נרטיב רחב ומאחד – פיתוח סיפור המאחד את כלל האזרחים ומחזק את תחושת השייכות לקהילה אזרחית רחבה המושתתת על ערכי יסוד משותפים (כדוגמת הנרטיב הלאומי בדמוקרטיות אזרחיות שאינן אתניות בבסיסן, כמו ערכי הרפובליקה בצרפת או מורשת האבות המייסדים בארה"ב).
בהקשר הישראלי, לאור קיומם של פערים משמעותיים עד כדי סתירות יסוד בין הסיפורים המכוננים של קבוצות חברתיות שונות, והדומיננטיות של הזהויות הקבוצתיות הפרטיקולריות, החברה הישראלית מתקשה להסכים על אתוס אזרחי כלל-ישראלי (קושי המשתקף בין השאר באי-היכולת להסכים על חוקה לישראל). לכן, מודל בר־קיימא לחינוך לדמוקרטיה בארץ חייב להתייחס למאפיינים ולצרכים הספציפיים של כל קבוצה ובכך לנווט את המתחים המובנים בין היבטים פרטיקולריים לאוניברסליים, ולטפח תוך בניית בסיס אזרחי משותף ושייכות כוללת. על רקע זה, הגישה החותרת להעמיק את המחויבות לערכים ולעקרונות הדמוקרטיים דרך האתוס של קבוצת השייכות הפרטיקולריות רלוונטית במיוחד, ויכולה לספק מענה חלופי להיעדרו של אתוס ישראלי משותף. גישה כזו יכולה להתבסס על ערכים ומסורות דמוקרטיים, הומניסטיים ופלורליסטיים ביהדות – כתרבות או כדת, או לערכים מקבילים באיסלאם או בנצרות עבור דתות המיעוט, להתחבר למורשת והאתוס הציוני, או להיות מוטמעת דרך הנרטיב ההיסטורי והתרבותי המכונן של קבוצות זהות משמעותיות, כמו החברה הערבית בישראל.
כעקרון לפעולה חינוכית, ניתן לממש את החיבור בין הנרטיב התרבותי-זהותי לדמוקרטי בשלוש דרכים עיקריות:
(א) על ידי מיקוד בתכנים, ערכים, נושאים ופרשנויות דמוקרטיים במסגרת לימודי התרבות, ההיסטוריה או הדת של הקבוצה החברתית (לדוגמה: תוכנית בארי של מכון הרטמן)
(ב) באמצעות דיון חינוכי בדילמות וסוגיות חברתיות-פוליטיות אקטואליות תוך שימוש בפריזמה ובשפה תרבותית ובמסורת
(ג) דרך הטמעת מונחים, פרשנויות ומסורות מתוך האתוס והנרטיב הקבוצתי (אוניברסלי או פרטיקולרי) בלימודי האזרחות והדמוקרטיה.
למה זה חשוב
שייכות קבוצתית, זהות ומשמעות, הם צרכים אנושיים בסיסיים המעוררים בבני אדם הזדהות רגשית ומחויבות עמוקה לערכים ונורמות התנהגותיות. החיבור בין הערכים הדמוקרטיים-ליברליים לסיפור החברתי המארגן נותן למחויבות לחוזה הדמוקרטי ולערכי הליבה שלה משמעות אישית וקולקטיבית, מחזק את חוסנה של הדמוקרטיה בפני אתגרים ומשברים, ומבטיח מחויבות אזרחית לעקרונות היסוד שלה ביחס למקורות סמכות אחרים (לדוגמה, הנהגה דתית).
בישראל, המורכבת משבטים בעלי זהויות שונות במהותן אשר חלקן מחזיקות בהשקפות עולם המתנגשות עם חלק מערכי הדמוקרטיה (למשל ההתנגדות לפלורליזם ולחיים משותפים בקרב החברה החרדית הבדלנית, או תפיסת עליונות הערכים היהודיים על פני הערכים האוניברסאליים בציונות הדתית), או מתקשות להסכים על מושגים משותפים שיאפשרו לנהל מחלוקות בתוכה (למשל, המושג שוויון במדינה המוגדרת כמדינה יהודית, בראייתם של אזרחי הישראל הערבים), קיים קושי עמוק להגיע להסכמה על זהות אזרחית דמוקרטית משותפת שתמלא את תפקיד גורם החוסן והיציבות בחברה הדמוקרטית.
הגישה המוצעת, מבקשת להפוך את הזהות הפרטיקולרית מחסם ליתרון ולבסיס לחיזוק הדמוקרטיה בכך שהיא מאפשרת לקבוצות מיעוט לראות את עצמן כשותפות באתוס הדמוקרטי מבלי לוותר על ייחודן. שילוב ערכים דמוקרטיים בנרטיבים תרבותיים שונים יוצר בסיס לשיח בין-קבוצתי המכיר בשונות אך גם במשותף ומאפשר יצירת "אתוס אזרחי משותף" הנבנה מתוך השונות התרבותית ולא בניגוד לה.
למה זה אפקטיבי
עקרון הפעולה מספק מענה לצורך האנושי במשמעות ובשייכות ומסייע להשריש את התרבות הדמוקרטית וערכיה כחלק מהזהות האישית והקבוצתית. בעוד שגישות מסורתיות לחינוך לדמוקרטיה מתמקדות בהיבטים אוניברסליים, רציונליים ותועלתניים, עקרון זה מרחיב את הבסיס הפסיכולוגי של המחויבות לדמוקרטיה על ידי יצירת חיבור רגשי לערכיה דרך קישורם למסורות ולנרטיבים משמעותיים. מחקרים בפסיכולוגיה התפתחותית ובתיאוריות של התפתחות זהות מראים כי ערכים המשתלבים בנרטיב הזהותי מופנמים באופן עמוק ויציב יותר Breakwell, G. M., 2015)), ועל כן חיבור ערכים דמוקרטיים לסיפור האישי-קבוצתי מחזק את המחויבות האותנטית אליהם.
מחקרים על קוריקולום המשלב לימודי דת ואזרחות מציגים תוצאות חיוביות. לדוגמה, מחקר מאינדונזיה (Sianal et al. 2024) בחן את האפקטיביות של קוריקולום המשלב לימודי איסלאם ואזרחות, שפותח במסגרת המחקר, בקרב 70 תלמידים מוסלמים בגילאי חטיבת-ביניים. קבוצת הניסוי, המונה 35 תלמידים, השתתפה בקורס ייעודי שפותח במסגרת המחקר, אשר שילב בין מושגים אזרחיים לערכים דתיים. הקורס התקיים לאורך סמסטר (12 שבועות) ובמהלכו נערך מדי שבוע שיעור משולב בהנחיית מורים שהוכשרו במיוחד לכך. קבוצת הביקורת, אף היא בת 35 תלמידים, למדה את תוכנית הלימודים האזרחית הסטנדרטית, שאינה כוללת שילוב בין לימודי דת ללימודי אזרחות. בסיום תוכנית הלימודים, תלמידים מקבוצת הניסוי שלמדה מהקוריקולום המשולב הראו תוצאות טובות יותר בהבנת מושגי אזרחות וערכים מוסריים והצליחו לצקת רלוונטיות גבוהה יותר לחומר הנלמד, באמצעות יצירת הקשרים בין מושגים מהקוריקולום לבין חיי היום-יום שלהם.
דגשיים למימוש
עקרון השילוב בין מורשת ומסורת לערכי הדמוקרטיה ניתן להטמעה והנכחה במגוון מסגרות חינוכיות ותחומי דעת, או ללימוד מובנה ומעמיק כחלק מהוראת תחומי דעת בתוכנית הלימודים במדעי החברה והרוח: העמקה בסוגיות ודילמות הקשורות בערכים דמוקרטיים במסגרת תוכנית הלימודים במורשת, היסטוריה, או דת; ולחילופין, העמקה במקורות היסטוריים, תרבותיים ודתיים במסגרת לימודי אזרחות ודמוקרטיה ועיסוק בזיכרון ההיסטורי הלאומי.
הטמעת ערכים דמוקרטיים יכולה להיות מיושמת גם באמצעות סוכני שינוי בקהילות, כגון בתכנים ואירועים שמפתחים מוסדות או מנהיגים דתיים, באמצעות טקסים ופרקטיקות תרבותיות בקהילה, ובמסגרות חינוכיות בלתי פורמליות.
השימוש בטקסטים מהמקורות או המורשת יכול לשמש גם כאמצעי ליצירת דיון ענייני ורציונלי בסוגיות מחלוקת רגישות והרחקתן מהמטען הרגשי הקשור ביישומים העכשוויים שלהן. לאחר הדיון המרחיק, השלב השני של המהלך החינוכי יחבר את המקור המסורתי הנדון לסוגיה האקטואלית ויקרב אותה לעולמו של הלומד.
על הטקסטים והתכנים התרבותיים הנלמדים להיות כאלה המשקפים את קבוצת השייכות התרבותית-חברתית של הלומד ורלוונטיים לעולמו וזהותו.
ש לשים לב למתח בין שפות ומונחים מתוך עולם התרבות והזהות הפרטיקולרית, לשפה האוניברסלית הליברלית, ולהשתמש בהן באופן רגיש שלא ירמוז ל כפיפות של אחת בפני השנייה ויצמצם את הניכור בין השפות.
התאמה לקהל דתי
שילוב לימוד דת ומורשת תרבותית בחינוך מהווה כלי משמעותי לטיפוח ערכים דמוקרטיים וחוללות אזרחית בקרב צעירים בעלי השקפה דתית. לימודים אלו מעניקים מסגרת ערכית המאפשרת לחבר בין עולם הערכים הדתי והמסורתי לבין עקרונות דמוקרטיים, תוך יצירת דיאלוג פנימי המבוסס על מקורות סמכות שהתלמידים מכבדים ומזדהים עמם. דרך התמודדות עם טקסטים דתיים ותרבותיים העוסקים בערכים כמו כבוד האדם, אחריות חברתית, צדק וקבלת האחר, מתאפשר לצעירים לגשר בין זהותם הדתית לבין ערכי הדמוקרטיה ולראות כיצד שתי מערכות אלו יכולות להשלים זו את זו במקום להתנגש.
חינוך המשלב לימודי דת ומורשת מאפשר לצעירים לפתח תחושת שייכות ומחויבות לקהילה הרחבה יותר, תוך שמירה על זהותם הפרטיקולרית. כאשר לימודי הדת והמורשת מוצגים באופן פתוח ורפלקטיבי, הם מעודדים השתתפות אזרחית מתוך מניעים ערכיים עמוקים ומחזקים את המחויבות לדמוקרטיה כביטוי אותנטי של תפיסת עולמם של הצעירים.
התערבויות
סודות - חינוך, תורה ודמוקרטיה
ארגון חינוכי בציונות הדתית הפועל לחיבור בין הערכים היהודיים לעקרונות הדמוקרטיה באמצעות פיתוח מקצועי לאנשי חינוך. הארגון מקיים השתלמויות, ימי עיון ותוכניות לימוד בנושאים כגון אזרחות, דמוקרטיה, זהות יהודית ואתגרי החברה בישראל, ומציע חומרים חינוכיים כמו החוברת „עקרונות הדמוקרטיה – מורה נבוכים“. פעילותו מדגישה תפיסה הומניסטית־דמוקרטית השואבת השראה ממקורות היהדות, בשיתוף המכללה האקדמית הרצוג.
תכנית בארי
תוכנית בארי של מכון שלום הרטמן פועלת בבתי ספר ממלכתיים במטרה לטפח זהות יהודית-ישראלית פלורליסטית ולשלב ערכים יהודיים ודמוקרטיים בחינוך. התוכנית מציעה הכשרות למורים ומנהלים, ליווי פדגוגי ופיתוח חומרי הוראה המשלבים מקורות יהודיים ויצירה עברית מודרנית. באמצעות מערכי שיעור כמו 'אות באות', היא מעודדת דיון ערכי סביב מושגי יסוד דמוקרטיים מתוך ארון הספרים היהודי ומקדמת שפה חינוכית יהודית-דמוקרטית.
מקורות
Breakwell, G. M. (2015). Identity process theory. In G. Sammut, E. Andreouli, G. Gaskell, & J. Valsiner (Eds.), The Cambridge Handbook of Social Representations (pp. 250-268). Cambridge University Press.
Feinburg, W. (2014) ‘An assessment of arguments for teaching religion in public schools in the United States’, Religious Education: The Official Journal of the Religious Education Association.109 (4). 394-405.
Grundel M. and Mieke Maliepaard, (2012) “Knowing, understanding and practicing democratic citizenship: an investigation of the role of religion among Muslim, Christian and non-religious adolescents,” Ethnic and Racial Studies, Vol. 35 No. 12, pp. 2075-2096.
Peterson, A (2017), 'The contested place of religion in the Australian Civics and Citizenship Curriculum: exploring the secular in a multi-faith society', British Journal of Religious Education, vol. 39, no. 2, pp. 207-222.
Sianal et al. 2024. Evaluating Civics and Religious Education: Foundations for Enhancing Students' National Intelligence. Al-Ishlah: Jurnal Pendidikan Vol.16, 3 (September, 2024), pp. 3278-3288.
Williams, Hinge and Persson, (2008). CiCe Guidelines on Citizenship Education in a global context: Religion and Citizenship Education in Europe, London, UK: Institute for Policy Studies in Education,London Metropolitan University.
בינדר, א., & הופמן, ת. (2022). חינוך אזרחי במערכת החינוך בישראל: חינוך אזרחי בחינוך החרדי. המכון הישראלי לדמוקרטיה וקרן לאוטמן. ירושלים.
נאמן, י., & הופמן, ת. (2022). חינוך אזרחי במערכת החינוך בישראל: חינוך אזרחי בחינוך הממלכתי. המכון הישראלי לדמוקרטיה וקרן לאוטמן. ירושלים.
גבל רדמן, ר., & הופמן, ת. (2022). חינוך אזרחי במערכת החינוך בישראל: חינוך אזרחי בחינוך הממלכתי־דתי. המכון הישראלי לדמוקרטיה וקרן לאוטמן. ירושלים.
חסאן, ש., & הופמן, ת. (2022). חינוך אזרחי במערכת החינוך בישראל: חינוך אזרחי בחינוך הערבי. המכון הישראלי לדמוקרטיה וקרן לאוטמן. ירושלים.
כהן, אדר (2015). שניים יחדו – מורה דרך לחינוך יהודי ודמוקרטי. ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
פרסיקו תומר (2024), ליברליזם: שורשיו, עקרונותיו, משבריו, הוצאת דביר.
קטקו-איילי, ק', כהן, א' ומיכאלי, נ', (2024) . חינוך פוליטי בעת משבר לאומי- המשגה מחודשת ומודל יישומי REACT . מחקר במימון לשכת המדענית הראשית דצמבר 2023 נובמבר 2024 משרד החינוך, https://meyda.education.gov.il/files/LishcatMadaan/research/politicaleducation-finalreport.pdf