פרקטיקות חינוכיות
אימון קוגניטיבי ורגשי להפרכת דעות קדומות
שוויון חירות וזכויות האדם, כבוד בין קבוצות
תיאור כללי
המונח "שיח שנאה" (hate speech) מתאר אמירות פוגעניות כלפי אדם המתייחסות למאפיינים של קבוצה כלשהי אליה הם משתייכים (קבוצה אתנית, גזעית, מגדרית, זהות מינית, דתית, לאומית, אנשים עם מוגבלות וכיו"ב), במטרה להזיק או לפגוע באותו אדם. זהו אחד הביטויים החברתיים לגזענות הבא לידי ביטוי גם בעולמם של ילדים ובני נוער, הן בעולם האמיתי והן במרחבים מקוונים. אחת הגישות החינוכיות המקובלות כנגד התופעה היא לצמצם את ההתנהגות וההפצה של שיח שנאה באמצעות פיתוח מיומנויות חברתיות-רגשיות בקרב בני נוער (SEL).
תוכניות חינוכיות למניעת גזענות המבוססות על עקרונות ה-SEL מבקשות למנוע גזענות על ידי המחשה ללומדים כיצד משפיע שיח השנאה והאפליה על מי שחווה אותם, לפתח אמפתיה לקורבנות באמצעות המחשת נקודת המבט של הקורבן, ומתוך כך לחזק את הכבוד לאחר וכישורי תקשורת בינאישית מכבדת וויסות רגשי.
חלק מהתוכניות נעזרות בתרחישים אמיתיים מהחיים להמחשת זוויות מבט שונות על אירועי שיח שנאה ואלימות על בסיס גזעני ותרגול באמצעות משחקים וסימולציות כיצד להגיב באופן בונה ומאופק גם בסיטואציות חברתיות מאתגרות.
מודלים אחרים המתייחסים לממדים הבין-אישיים בגזענות (אינטראקציות פוגעניות בין אדם לחברו), ולממדים האישיים בה (הטיות, סטראוטיפים ותפיסות לא-מודעות המובילות להתנהגויות גזעניות או מפלות והשלכות רגשיות שליליות על קורבנותיהם) מציעים להשתמש בממדים אלה לניתוח המציאות החברתית בשטח במסגרות החינוכיות, או ניתוח של אירועים חברתיים ספציפיים. דרך התבוננות במציאות החברתית בכיתה או דיאלוג על אירוע מסוים, הקשבה הדדית והיכרות עם הסיפורים האישיים והנרטיבים הקולקטיביים של צדדים שונים לאירוע ופיתוח שיח כנה אודות התופעות והגורמים החברתיים והרגשיים בבסיסן, מטופחת אמפתיה לחוויות הזולת לצד פיתוח התבוננות עצמית רפלקטיבית ומודעת להטיות.
לבסוף, ישנם מודלים חינוכיים העוסקים בחשיפה לנרטיבים קולקטיביים שונים אודות אירועים היסטוריים טעונים כדי להמחיש את החוויה של צדדים שונים באירועי אפליה וגזענות ולעודד הכלה ואמפתיה לנרטיב האחר.
למה זה חשוב
על רקע קיטוב חברתי גובר, הולכות וגוברות מגמות של גזענות ושנאת האחר המתבטאות באפליה, הדרה או תקיפה אלימה פיזית ו/או מילולית על בסיס זהות ושייכות קבוצתית, ובפרט ברשתות החברתיות בהן קל "להסתתר מאחורי המקלדת". שיח השנאה מייצר לגיטימציה להפרה של זכויות אדם, מערער את החוסן החברתי ועלול להוביל להקצנה נוספת ואלימות. מטרתו של התהליך החינוכי העומד בבסיס עקרון פעולה זה היא להנחיל את המחויבות הערכית לשמירה על זכויות כל אדם וכבודו הן במרחב האישי והן במרחב הציבורי-פוליטי, ולהקנות את הכלים לזהות גזענות, שיח שנאה ודמגוגיה המשמשים להצדקתם, להטיל בהם ספק ולפעול למיגורם.
למה זה אפקטיבי
מקורות אמפיריים ותיאורטיים מבססים את הטענה כי לימודים חברתיים-רגשיים ובפרט חינוך לאמפתיה יכולים לסייע בצמצום שנאה בין-קבוצתית וגזענות. כך, תיאוריות פסיכולוגיות קושרות בין חוסר אמפתיה לדעות קדומות ושנאה: אמפתיה מוגדרת כיכולת להבין ולשתף את נקודות המבט והרגשות של אחרים ומרכיביה כוללים הן אלמנטים קוגניטיביים (לקיחת פרספקטיבה) והן אלמנטים רגשיים (הרגשת רגשות האחר). בהיעדר אמפתיה, אנשים נוטים יותר לפתח דעות קדומות קיצוניות המובילות לדחייה ולתוקפנות (Dovidio et al., 2005). בנוסף, מחקרי התפתחות מעידים כי תקופת ההתבגרות היא שלב קריטי בהתפתחות הקוגניטיבית והחברתית. בפרט, בגילאי 13-18 מתפתחת משמעותית האמפתיה הקוגניטיבית – היכולת לקחת פרספקטיבה של האחר, המאפשרת לבני הנוער להבין נקודות מבט מורכבות יותר ולנווט אינטראקציות חברתיות מורכבות. לכן, חינוך לאמפתיה בקרב בני נוער עשוי להפחית דעות קדומות ושנאה בין קבוצות. גם מחקרים אמפיריים מעידים כי אמפתיה היא תכונה הניתנת לפיתוח באמצעות התערבויות חינוכיות וכי התערבויות של למידה חברתית-רגשית יכולות לסייע בשיפור האמפתיה, בהפחתת התנהגות אלימה ובקידום יחסים חברתיים חיוביים (Khatod, 2024).
שיח שנאה הינו תופעה חברתית הנפוצה בעולם הנוער. חינוך לצמצומה יכול להביא להשלכות חיוביות הן לצמצום התנהגויות אלימות על רקע גזענות ושנאה בקרב בני נוער פוגעים, הן לצמצום התנהגויות של הפצה ושיתוף של תכנים פוגעניים ברשתות החברתיות על ידי בני נוער, והן להגברת החוסן של הנפגעים משיח שנאה להתמודד עם התופעה.
מחקר ניסוי בישראל Goldberg, 2023) שהשווה בין שלוש גישות פדגוגיות להוראת ההיסטוריה של מלחמת העצמאות / 1948: הוראה חד-נרטיבית (הצגת נרטיב לאומי אחד), הוראה מרובת-נרטיבים (הצגת שני הנרטיבים הלאומיים) והוראה ביקורתית-דיסציפלינרית (עידוד חקירה ביקורתית של הנחות יסוד ומקורות) – מצא כי הוראה מרובת-נרטיבים הגבירה בתלמידי תיכון יהודיים וערבים בישראל אמפתיה כלפי הצד השני (אך לא פיתחה חשיבה ביקורתית), בעוד שהוראה חד-נרטיבית הובילה לחיזוק עמדות מגזריות מתעמתות והוראה ביקורתית תרמה לחשיבה מורכבת אך הגבירה תחושת איום על הזהות הלאומית. לפיכך, המחקר מסכם כי כל גישה טומנת בחובה יתרונות וחסרונות וממליץ לשלב בין פיתוח אמפתיה לחשיבה ביקורתית תוך רגישות לזהות התלמידים.
דגשים למימוש
ניתן ליישם את עקרון הפעולה באמצעות סדנאות המשולבות בתוכנית הלימודים בבתי הספר או כתוכניות העשרה במסגרות בלתי פורמליות (חלק מהתוכניות מועברות על ידי מדריכים מקצועיים ייעודיים ואחרות מועברות על ידי המורים או המדריכים הקבועים על פי חוברת הדרכה ומערך עזרים המונגש להם).
בחלק מהסדנאות מושם דגש על אוריינות מדיה והנחייה התנהגות אחראית ברשתות החברתיות, ובחלקן הדגש הוא על אינטראקציה בין התלמידים, סימולציות "חיות" של אינטראקציות חברתיות ותרגול SEL מחוץ למרחב המקוון.
התוכניות יכולות לעסוק בנרטיבים על אירועים היסטוריים המשקפים אפליה וגזענות, בהתבוננות במצבי אמת מתוך חוויית החיים של התלמידים, או אינטראקציות במסגרת החינוכית עצמה או בדוגמאות בדויות או מציאותיות חיצוניות.
חשוב שהמסגרת בה מתבצעת הפעילות (ובפרט, במקרה של החינוך הפורמלי, האקלים הבית ספרי) תדגים ותיישם את המסר אליה היא מחנכת ותספק אוירה מכילה, מכבדת ומייצרת שייכות לאוכלוסיות מגוונות תרבותית.
בסדנאות נעשה שימוש בסיפורי מקרה עם דמויות מגוונות, אמינות ומפורטות המאפשרות הזדהות, זאת בהתאם לעיקרון הפסיכולוגי של "אפקט הקורבן המזוהה" (Identifiable Victim Effect), לפיו אנשים נוטים להזדהות יותר, לחוש יותר אמפתיה ולהיות מוכנים לעזור יותר לאדם ספציפי עם סיפור אישי, שם ופרטים, מאשר לקבוצה אנונימית או לסטטיסטיקה. במקרים מסוימים הודגם כי שימוש בלמידה ממקרי אמת, בהתבסס על דוגמאות מהמדיה החברתית, מסייעת להמחיש באופן אפקטיבי את ההשפעות השליליות של שיח שנאה (לדוגמה, תוכנית Bricks בגרמניה, Seemann-Herz et al., 2022). המחשת סיטואציות של שיח שנאה באמצעות סרטונים או משחקים מסייעת לייצר מעורבות והזדהות.
התערבויות
HATELESS
תוכנית חינוכית אירופית בשם ״HateLess. Together against Hatred״, המיועדת לתלמידי חטיבת ביניים, שמטרתה לצמצם דיבור שנאה ולטפח אמפתיה, אחריות מוסרית ויכולת פעולה חברתית. התוכנית פועלת בארבע רמות – פרט, כיתה, בית ספר וקהילה – ומשלבת סיפורים, דיונים, סרטונים ופרויקטים יצירתיים. מורי הכיתות מעבירים את התוכנית בעזרת מערך דיגיטלי עשיר הכולל מצגות, סרטים וכלים דידקטיים זמינים לציבור.
Facing history & Ourselves
תוכנית בינלאומית בשם (Facing History and Ourselves FH) המשלבת לימודי חברה והיסטוריה עם פיתוח מיומנויות רגשיות וחברתיות. מטרתה לעורר מודעות מוסרית ואחריות אזרחית דרך חקר מקרים היסטוריים של אפליה, שנאה ואומץ אזרחי, ולחברם למציאות חייהם של התלמידים. התוכנית מעניקה למורים הכשרה מקיפה וכלים פדגוגיים, ומקדמת כיתות דמוקרטיות המטפחות חשיבה ביקורתית, אמפתיה ומעורבות חברתית
מקורות
J. F. Dovidio, S. L. Gaertner, and A. R. Pearson, ) 2005( “On the Nature of Prejudice: The Psychological Foundations of Hate,” in The psychology of hate, Washington, DC, US: American Psychological Association, pp. 211–234. https://doi.org/10.1037/10930-010.
Goldberg, T., et al. (2023). ‘Look, Each Side Says Something Different’: The impact of competing history teaching approaches on Jewish and Arab adolescents’ discussions of the Jewish–Arab conflict. Journal of Peace Education, 20(1), 1-22. https://doi.org/10.xxxx/yyyyy
UNESCO United Nations Office on Genocide Prevention and the Responsibility to Protect (2023), Addressing hate speech through education: a guide for policy-makers, France, Addressing hate speech through education: a guide for policy-makers - UNESCO Digital Library
Kansok-Dusche J. et al. (2023). A Systematic Review on Hate Speech among Children and Adolescents: Definitions, Prevalence, and Overlap with Related Phenomena. RAUMA, VIOLENCE, & ABUSE, Vol. 24(4) 2598–2615.
Khatod, S. R. (2024). Empathy education in adolescence may mitigate hate caused by seminal events: a literature review and case presentations by an adolescent. Discover Psychology, 4, 135. https://doi.org/10.1007/s44202-024-00248-w
Pfetsch JS. and Ulucinar D. How to Reduce Online Hate Speech Among Adolescents? A Pilot Study on the Effects of a Teaching Unit on Social Norms, Self-efficacy and Knowledge About Hate Speech, International Journal of Developmental Science 17 (2023) 81–92.
Seemann-Herz, L., Kansok-Dusche, J., Dix, A. et al. Schulbezogene Programme zum Umgang mit Hatespeech – Eine kriteriengeleitete Bestandsaufnahme. Z f Bildungsforsch 12, 597–614 (2022). https://doi.org/10.1007/s35834-022-00348-4
Wachs et al. (2023). Effects of the Prevention Program “HateLess. Together against Hatred” on Adolescents’ Empathy, Self-efficacy, and Countering Hate Speech. Journal of Youth and Adolescence (2023) 52:1115–1128.
Wachs, S., Bilz, L., Wettstein, A., Wright, M. F., Kansok-Dusche, J., Krause, N., & Ballaschk, C. (2022). Associations between witnessing and perpetrating online hate speech among adolescents: Testing moderation effects of moral disengagement and empathy. Psychology of Violence, 12(6), 371.
SELMA (2019) Hacking Online Hate: Insights from the SELMA Project.
מסרק אייצק מסי (עורכת), (2023), שיעור לחיים: חינוך נגד גזענות מבעד לעדשה רחבה, האגודה לזכויות האזרח בישראל.