פרקטיקות חינוכיות
התחסנות כנגד מניפולציות מידע
אחריות לחוזה הדמוקרטי, שוויון חירות וזכויות האדם, כבוד בין קבוצות, זהות ואתוס
תיאור כללי
תפיסת נורמות חברתיות היא תפישת "המקובל" ו"הלא מקובל" בקבוצת הזהות והשייכות של אדם. גישה מרכזית לשינוי חברתי מתבססת על עיצוב תפיסות אלה כדי לעודד קונפורמיות לנורמות חיוביות. מחקרים בפסיכולוגיה חברתית מראים שתפיסת המקובלות החברתית משפיעה על התנהגות, שכן אנשים מונעים להתאים עצמם לנורמות של קבוצתם כדי להרגיש שייכות ולהימנע מדחייה חברתית. התערבויות נורמטיביות מספקות מידע על עמדות והתנהגויות של אחרים בקבוצת הזהות ומשפיעות לא רק על הפרט אלא גם על סביבתו החברתית, דבר המגדיל את הסיכוי להשפעה רחבה.
אנשים מסתמכים על שלושה סוגי מקורות כדי להחליט מה נורמטיבי בקבוצה החברתית, ומהם ניתן לגזור את שיטות ההתערבות:
הכשרת משפיענים חברתיים כמודלים לחיקוי: התנהגותם של אחרים, במיוחד של "מפורסמים" המוכרים לרוב חברי הקבוצה החברתית ו"מובילי קליקות" המשפיעים בתת-קבוצות בגדלים משתנים (לדוגמה, בני נוער מקובלים במיוחד בבית הספר, או לחילופין יוטיובר עם ערוץ גיימינג קטן-בינוני המתמחה במשחק ספציפי), נתפסת כמשקפת נורמות קבוצתיות. התערבויות מסוג זה מתמקדות בהכשרת המשפיענים, כדי שאלו ישמשו מודלים חיוביים ברשתות החברתיות שלהם (מקוונות ולא מקוונות, כתלות בהקשר בו פעילה הקבוצה החברתית).
הפצת מידע על מה מקובל בקבוצת השייכות: נתונים או מידע המתארים תפוצת נורמות או התנהגויות של הקבוצה, המופצים דרך המדיה, קמפיינים או דיונים, משפיעים על תפיסת המקובלות החברתית.
שיטות ההתערבות כוללות שיווק נורמות חברתיות לתיקון תפיסות שגויות (Social Norms Marketing), משוב נורמטיבי מותאם אישית המשווה את התנהגות הפרט לנורמות הקבוצה (Personalized Normative Feedback) ודיון קבוצתי המעודד שיח על נורמות הקבוצה (Focus Group Discussion).
מסרים מוסדיים: שינויים רגולטוריים או שינויים במדיניות של מוסדות הנתפסים כלגיטימיים וכמייצגים את הזהות של הקבוצה יכולים להוות מקור מידע המסמן אילו התנהגויות או דעות מקובלות או רצויות (למשל, מתן אפשרות להגדיר מגדר שאינו גבר או אישה בטפסים רשמיים של בית הספר).
למה זה חשוב
הסביבה החברתית והאופן שבו חבריה תופסים את הלכי הרוח השוררים בה משפיעים במידה רבה על רכיבי הליבה של התרבות הדמוקרטית. נורמות, ערכים ועמדות – חיוביים ושליליים כאחד – מעוצבים במידה רבה דרך תפיסות אלה. כאשר נוצרת לגיטימציה חברתית לדעות קדומות כלפי קבוצות שונות, להתנהגויות מפלות או אלימות, לנורמות של אי-ציות לחוק או לדה-לגיטימציה של מוסדות, נפגע המרקם החברתי כולו. לפיכך, התערבויות העושות שימוש בדינמיקות החברתיות והקבוצתיות בתוך קבוצות זהות רלוונטיות הן בעלות חשיבות מיוחדת. הן מאפשרות להשפיע באופן נרחב על תפיסות והתנהגויות חברי הקבוצה ולעצב מחדש את הנורמות החברתיות באופן שיתמוך בערכי הדמוקרטיה, השוויון והכבוד ההדדי.
למה זה אפקטיבי
גישת ההתערבויות מבוססות הנורמות נשענת על תיאוריות ומחקרים מהפסיכולוגיה החברתית העוסקים בהשוואה חברתית, גיבוש ושינוי עמדות, והנעה לפעולה קולקטיבית. אף שמרבית המחקרים האמפיריים (מחקרי מעבדה ומחקרי שדה) התמקדו בתחומים כמו התנהגויות סביבתיות או צריכת אלכוהול, ופחות בנורמות דמוקרטיות, הראיות מצביעות על פוטנציאל משמעותי גם בתחום הנורמות הדמוקרטיות.
דוגמה לכך היא המחקר של פאלוק (Paluck, 2011), שבחן השפעת תלמידים פופולריים כמובילי דעה. תלמידים שאותרו כמשפיענים עברו התערבות נגד אלימות וקונפליקט. התערבות זו הובילה לשינוי בתפיסת הנורמות בבית הספר כמתנגדות לאלימות ולהפחתה משמעותית במקרי אלימות וסכסוך. בניסוי אחר (Paluck and Shepherd, 2012) הודגם כוחה של הרשת החברתית בניסוי שדה בו שולבו חמישה בתי ספר תיכוניים בארה"ב בתוכנית "עולם של הבדל" של הליגה נגד השמצה (ADL), המכשירה תלמידים נבחרים להדריך את עמיתיהם בכיתות בתכנים לקידום סובלנות ומיגור דעות קדומות. לאחר חמישה חודשי התערבות נמצאה ירידה משמעותית בדעות קדומות, מודעות לדעות קדומות ופעולה נגד דעות קדומות בבית הספר, בקרב מי שעבר את ההכשרה וכן בקרב הרשתות החברתיות הקרובות להם, אך לא נמצא שיפור משמעותי אצל מכרים מחוץ לרשת החברתית הישירה.
במטה-אנליזה (Paluck et al., 2021) שבחנה מחקרים להפחתת דעות קדומות, התערבויות המבוססות על השפעת עמיתים (peer influence) דרך השפעת נורמות חברתיות נתפסות, קשרים ומשפיענים חברתיים, נמצאו אפקטיביות במיוחד בהפחתת דעות קדומות כלפי מהגרים ופליטים (d=0.34) וכלפי להט"בים d=0.39)).
מחקרים שמדדו התנהגות (d=0.63) או כוונות התנהגותיות (d=0.38) הראו אפקטיביות גבוהה במיוחד ביחס למדדים אחרים. ממצא מעודד נוסף היה שהשפעת ההתערבות נטתה להתחזק, לכל הפחות לטווח קצר – מדידות שנערכו לפחות יום אחרי ההתערבות הראו השפעה חזקה יותר (d=0.31) מאשר מדידות מיידיות (d=0.26).
דגשים למימוש
התאמת קבוצת ההתייחסות: אנשים מושפעים יותר מנורמות של קבוצות שהם מזדהים איתן. לכן, קבוצת ההתייחסות צריכה להיות רלוונטית להתנהגות הספציפית שההתערבות מכוונת אליה ולהתייחס לקבוצת שייכות משמעותית למשתתף שהמשתתף מזדהה עימה.
בחירת משפיענים מתאימים, עליהם להיתפס כ:
חלק אינטגרלי בקבוצת השייכות
אמינים ומהימנים
בעלי רשת חברתית רחבה אך גם עמוקה, משמעותית ורלוונטית (שהרשת החברתית שלהם אכן מושפעת מהם).
הנורמה המוצגת חייבת להיות מתוקפת שוב ושוב בהתנהגויות מודגמות. נדרשת אינטראקציה חברתית תכופה וחוזרת עם גורמים חברתיים משמעותיים להשגת שינוי יציב.
אמינות ואפשריות: הנורמות החדשות צריכות להיות אמינות ומתקבלות על הדעת, גם אם הן אינן משקפות במדויק את המציאות, אלא רק קרובות אליה (למשל: "התלמידים בבית ספרנו מתנגדים לשימוש בביטויים גזעניים", כשבפועל מדובר רק ברוב). אם זה אינו המצב, על הנורמה להיות קשה לסתירה (לדוגמה: "הרוב המכריע של הישראלים מסכימים שגם גברים וגם נשים ראויים ליחס הוגן ושכר ראוי בעבודה, ללא קשר למגדר שלהם", כיוון שאנשים לא ייטו להתנגד בפומבי לעמדה כזו, גם אם אינם מסכימים איתה) או להצביע על מגמת שינוי אפשרית שתקרב את המציאות אליה (לדוגמה: "ככל שעובר הזמן, פחות ופחות בני נוער מסכימים עם אמירות סטראוטיפיות לגבי מזרחיים ואשכנזיים").
הפצה רחבה: מידע נורמטיבי יעיל יותר כאשר הוא נפוץ וידוע בקרב קבוצה רחבה מבין חברי קבוצת ההתייחסות. כאשר אנשים יודעים שאחרים מקבלים את אותו המידע (כלומר, קיימת ידיעה משותפת), הדבר מחזק את התפיסה שההתנהגות נפוצה ומקובלת (למשל, שידור המידע בציבור רחב או באירוע משותף).
פירוט נוסף על עקרונות אלה ניתן למצוא אצל: Prentice & Paluck, 2020 ; Tankard & Paluck,. 2016
התאמה לקהל דתי
למנהיגי דת בחברות דתיות יש השפעה משמעותית על עמדות והתנהגויות של חברי קהילתם מתוקף סמכותם הרוחנית והידע הדתי שלהם, ההופכים אותם למצפן המוסרי של קהילתם. הדבר הופך אותם למשפיענים פוטנציאליים בתחום החינוך לדמוקרטיה. עם זאת, קיים פוטנציאל למורכבות ביחסים בין סמכות דתית לערכים דמוקרטיים. בעוד שמבנים היררכיים מסורתיים עשויים לחזק את יכולת ההשפעה של מנהיגים דתיים, הם גם מציבים אתגרים לחינוך דמוקרטי אפקטיבי הדורש פלורליזם, חשיפה למגוון דעות ומנהיגות שוויונית. לפיכך, גישה מאוזנת לחינוך לדמוקרטיה בקהילות דתיות מחייבת הכרה במתחים אלה, מיפוי קבוצת המובילים שהם שותפים פוטנציאליים לקידום נורמות ורקימת שותפויות בהתאם לכך.
לדוגמה, מיזם "חדר השאלות" של המרכז לחינוך דתי של ארגון "נאמני תורה ועבודה" הוא מרחב אינטרנטי (בפייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב וטיק טוק) בו מועלים סרטונים של מנהיגים דתיים מתונים המספקים תשובות על שאלות אקטואליות ודתיות המטרידות את הגולשים, מזווית מוסרית, דתית ואזרחית.
התערבויות
ניסוי שדה בשינוי אקלים סכסוך בבית הספר באמצעות רשתות חברתיות
התערבות חינוכית בארצות הברית שנועדה להפחית קונפליקטים חברתיים בבתי ספר באמצעות עידוד נורמות חיוביות. קבוצת תלמידים קטנה בכל בית ספר נבחרה לשמש כסוכני שינוי, שפיתחו מסרים, כרזות ויוזמות לעידוד התנהגות מכבדת ושיתופית. באמצעות קמפיינים ותגמול חברתי לתלמידים שהפגינו התנהגות חיובית, נוצרה תרבות בית־ספרית המעודדת אחריות אישית וצמצום עימותים.
ניסוי שדה על הפחתת הטרדה גזענית בטוויטר
ניסוי מקוון שבחן כיצד נורמות חברתיות וסנקציות עדינות עשויות להפחית שימוש בשפה גזענית ברשת. במסגרת הניסוי, משתמשים שפרסמו ביטויים גזעניים קיבלו תגובות מנומסות מחשבונות שטענו לפגיעה בשפה כזו – לעיתים מנציג “קבוצת פנים” ולעיתים “קבוצת חוץ”. הממצאים מצביעים על פוטנציאל לפתח מודלים חינוכיים שבהם משתמשים משפיעים מגיבים באופן שיטתי לתכנים פוגעניים ומעודדים שיח מכבד ברשת.
קמפיין לפרסום נורמות חברתיות התומכות בגיוון חברתי
התערבות מבוססת נורמות חברתיות שנועדה לחזק אקלים מכליל ולצמצם פערים חברתיים באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון. הסטודנטים נחשפו לפוסטרים, סרטון קצר ומסמך סילבוס שהדגישו את התמיכה הרחבה בקמפוס בגיוון חברתי ובהכלה. המסרים הציגו עדויות לכך שרוב הסטודנטים והנהלת האוניברסיטה מעריכים שונות ופועלים לשילוב קבוצות מוחלשות, במטרה לעצב נורמה חברתית חיובית ומחזקת שייכות.
מקורות
Murrar, S., & Brauer, M. (2024). Social norms interventions. In E. Halperin, B. Hameiri, & R. Littman (Eds.), Psychological intergroup interventions: Evidence-based approaches to improve intergroup relations (pp. 45–57). Routledge
Miller, D. T., & Prentice, D. A. (2016). Changing norms to change behaviour. Annual Review of Psychology, 67, 339-361
Paluck, E. L. (2011). Peer pressure against prejudice: A high school field experiment examining social network change. Journal of Experimental Social Psychology, 47(2), 350-358
Paluck, E. L., & Shepherd, H. (2012). The salience of social referents: A field experiment on collective norms and harassment behavior in a school social network. Journal of Personality and Social Psychology, 103(6), 899–915
Prentice, D., & Paluck, E. L. (2020). Engineering social change using social norms: lessons from the study of collective action. Current Opinion in Psychology, 35, 138-142. https://doi.org/10.1016/j.copsyc.2020.06.012
Tankard, M. E., & Paluck, E. L. (2016). Norm perception as a vehicle for social change. Social Issues and Policy Review, 10(1), 181–211
Walton, G. M., & Wilson, T. D. (2018). Wise interventions: Psychological remedies for social and personal problems. Psychological Review, 125(5), 622–655